כדי להתגבר על המחסור בחיטה: ישראל מפתחת זן שממהר להבכיר

החיטה הישראלית בסכנה: ההתחממות העולמית ושינויי תבניות מזג האוויר מהווים איום של ממש על גידולה. זן הדגן המפונק, שנזרע בנובמבר ועונת הגידול שלו נמשכת עד מאי, סובל מהתנודות הרבות במזג האוויר ומהפרשי מעלות החום שמאפיינים את החורפים האחרונים בישראל. 

במכון הוולקני מנסים למצוא פתרון לבעיה, ובעונה הקרובה יסתיימו ניסויי שטח בזן חדש וייחודי: חיטה שפותחה במנהל המחקר הישראלי בבית-דגן, אשר צפויה להבכיר מוקדם יותר בעונת הגידול - בתחילת החורף, ואפילו בחודש פברואר. באופן כזה, החיטה תהיה מוכנה לקציר עוד לפני שכמויות הגשמים המשתנות של השנים האחרונות יצליחו לבלבל את היבול. 

                    מגדל חיטה: שינויי מזג האוויר מהווים איום של ממש.                                                

את החיטה, שנחשבת לאחד מחמישה יסודות המזון החשובים בתבל, אי אפשר לנתק מהחך הישראלי. בעוד שבאסיה שולט האורז, בארה"ב מצויים פולי הסויה בפסגה ובמקומות אחרים ההעדפה היא לתירס או לתפוחי אדמה, בארץ אוהבים לאכול לחמים, עוגות ומאפים חמים – ובכולם מצויה החיטה. 

ד"ר רואי בן-דוד, חוקר בתחום החיטה, חיפש עם צוותו ממעבדתו הקטנה שבלב המכון לפיתוחים חקלאיים את זן החיטה המנצח – מין הדגן שיהיה חזק דיו להתמודד עם משברי האקלים המקומיים. "לגידול חקלאי יש מגוון איומים", הסביר בן-דוד, "אנחנו כמובן נפעל לשיפור כמות היבול, אבל עוד קודם לכן נתמודד עם הקשיים בגידול החיטה. בשנים האחרונות צפינו שינויים קיצוניים במזג האוויר, ובוודאי נראה כאלה גם בעתיד, והללו לא מאפשרים את גידול החיטה". 

מלבד האפשרות של פיחות בכמות המים הזמינים להשקיה, החורפים האחרונים זימנו כמה אירועים קיצוניים במיוחד, ומין החיטה החדש צריך להתמודד עם פחות מים. "בשנת 2013-2014, למשל, שבסך הכול ירדה בה כמות ממוצעת של גשמים, היו שני אירועי גשם גדולים שדאגו לממוצע סביר. בין האירוע האחד לשני היה צריך הצמח להתמודד עם תקופות ארוכות של מחסור במים זמינים. החיטה, באופן ייחודי, גודלת לרוב בשטחים שלא משתלם להציב בהם מערכות השקיה, ועל כן מצבה קשה יותר". 

ד"ר עינב מייזליש גתי, מנהלת בנק הגנים במכון הוולקני, הסבירה כי ברצונה שהזן החדש, ששמו "אביב", יהיה גם משובח יותר: "אנחנו רוצים שהחיטה תהיה מסוגלת להתמודד עם מיעוט המשקעים, במקביל לפגיעה מינימלית ביבול הגרגרים, ושיהיה להם ערך חלבון גבוה. שימוש בזנים מאוספי בנק הגנים, הכולל את חיטת הבר וזנים מסורתיים, יכול להביא להשבחת החיטה וליצירת זנים עמידים יותר". 

                       יצטרך להתמודד עם מיעוט המשקעים. שדה חיטה                     

"המחסור בחיטה בעתיד הוא כמעט ודאי", הוסיף פרופ' איתמר גלזר מהמכון הוולקני סיבה אחרת לקיום המחקר, "ההנחה היא שהאוכלוסייה גדלה, הביקוש גובר – וההיצע יישאר בערך אותו דבר. אין מדובר רק בבעיה אקלימית, אלא גם בבעיה פוליטית וכלכלית: ישראל נשענת על ייבוא חיטה מהעולם, ואילו כאן הפך גידול החיטה לקשה יותר". החשיבות למציאת פתרון לבעיה, אם כן, הפך גם ליעד מדיני. 

כיום צורכת ישראל 85 אחוזים מתנובת החיטה שלה באמצעות ייבוא מחו"ל. עצמאותה של מדינה נמדדת ביכולתה לספק בין השאר את צורכי המזון הבסיסיים שלה, ובשל החשש שהייבוא ייפסק בשל שיקולים פוליטיים ולאומיים, שומרת ישראל על יבול המיועד למילוי מאגרי חירום שיספיקו לכל צורכי התושבים במשך שלושה חודשים. הפיתוח החדש, לפיכך, נועד להפחית גם את התלות של ישראל במדינות העולם.