"הורס בניינים": 'עץ הגיהינום' מתפשט בירושלים

זהירות סכנה: לפני מספר שנים פלש לארץ צמח הרסני, ומאז הוא גורם נזקים לא רק לגינות ופארקים אלא גם למבנים, כבישים וגדרות. בירושלים, בה גדלים בפראות פריטים רבים של הצמח, והם מאיימים בחורבן ובנזק לחלקים הולכים וגדלים בעיר. בינתיים לא נראה שבמחלקת הגינון של העירייה ערים לסכנה, משום שלא נעשה די למגר את הפולש הרע. 

"אלפי עצים ממין זה גדלים כאן, ומרבים את עצמם. תופעה זו קיימת במידה זו או אחרת גם בשכונות אחרות, כמו למשל, רמות, ואף ליד מבנים שמורים וידועים במרכז העיר. "כמדומה שמחלקת הגינון של העיריה אינה מודעת עדיין למצב, ומשום כך אינה נוקפת אצבע" אמר. 

פרופ' כסלו הסביר כי לאילנתה פרי יבש הקרוי כנפית. הפרי השטוח והדק מתעופף ברוח ולאחר נחתיתו הוא מצליח לחדור לסדקיןם שבין מרצפות, או בין הגדר למדרכה, מתחת לצינור שמנקז את המזגן, ליד שעוני מים נוטפים ובסמוך ליסודות בניינים. 

הנבט, הנהנה מהלחות שבבית הגידול המיוחד הזה, צומח במהירות מסחררת; בתנאי השקיה בגינה הוא מוציא עלים מנוצים בגודל של חצי מטר עד מטר, ובמשך שנה מסוגל הלגיע לגובה של 3-2 מטרים. גזע העץ מתעבה במהירות, ולשורשי העץ יש שלוחות תת קרקעיות המסתעפות בשטח הגינה ומהן מנצים נבטים בקנה עצום, אשר גדלים ומתפתחים לשיחים ולאחר מכן לעצים. 

מראה נופו של העץ מתעתע. מדובר בעץ נוי נאה למדי. הצועדים במדרכות יכולים להבחין בנבטים הרבים המציצים מהסדקים שבין המדרכה לבין קירות וגדרות. כאשר הגבעול מתעבה ומתקשה והופך לגזע אשר ממשיך להתעבות, דוחק אותה, מזעזע אותה ואף יכול לגרום להיווצרות סדקים בשכבת המלט, ולערער מבנים וגדרות. בעלי גינות ובתים אשר אינם מודעים לכוחו הבלתי צפוי של העץ, נוטים להותיר או להתעלם ממנו, ובכך רק מחמירים את המצב. 

"זו ממש מגיפה. ליד התחנה המרכזית בבירה, למשל, אפשר לראות איך העץ הזה, שנבט ליד גדר מאבן, פשוט ריסק אותה לשניים. אפשר לראות בבירור שסע שהולך ומתרחב", אמר פרופ' כסלו. "במקרים קיצוניים העץ עלול לערער את יסודות הבית אשר לידו הוא צומח". 

לדברי פרופ' כסלו, עץ מבוגר מייצר כאלף פירות לשנה. כל פרי הוא שתיל פוטנציאלי. אם כורתים את העץ ומשאירים אפילו מעט מבית השורש שלו – הוא לא נעלם, אלא להיפך: מתוך השורש יצאו שני חוטרים חדשים. 

זה או אנחנו או העץ

לדברי פרופ' כסלו, משום שהשנה היא שנת שמיטה, בשכונות בעלות אוכלוסייה דתית ברובה, המצב חמור אף יותר. זאת משום שהדיירים בשכונה מפסיקים במשך השנה את הטיפול בגינותיהם. "העץ מנצל את ההזדמנות, ומשתלט על הגינות, ובמידה מסוימת אף על המבנים.

"צמח כזה עלול לזעזע את יסודות הבניין", הזהיר. לדבריו, ללא טיפול מסיבי, העצים החדשים יפרחו כעבור שנים מועטות וייצרו גם הם פירות, ובכך יגרמו לנביטה של עצים רבים נוספים שיעצימו את ההרס. 

פרופ' כסלו הציג שאלה לרבנים, האם מותר לעקור את העצים הללו בהקדם האפשרי, גם במהלך שנת השמיטה. "לשמחתי קיבלתי תשובה על כך מהרב חגי בר גיורא: 'לעניות דעתי, חובה לגרום לעצירת הגידול גם בשנת השמיטה. וכדי שלא יראה שמעבדים את הקרקע בשמיטה אין לעקור באופן ישיר ביד או בכלי אלא יש לרסס חומר שממית את הצמח'". 

"כעת יש להזהיר את הרשויות מסכנה זו", אמר פרופ' כסלו, "ולאפשר לדאוג לנוי ולשלמות השכונות. מיני עצים נחשבים בדרך כלל לגידולים חיוביים העוזרים לאדם מבחינות מגוונות. גם בעצי נוי יש ברכה ונעים לשבת בצילם הקריר, אבל העץ הזה הוא ממש מסוכן והרסני, ולכן יש לעקור לפני שיחריב את העיר היפה שלנו", אמר פרופ' כסלו.