איסור "חדש" בימינו

[1] שו"ע (יו"ד רצג, א).

[2] מאירי (פסחים כג ע"א), תויו"ט (מנחות פ"י מ"ח ד"ה קוצר לשחת).

[3] עי' בפרק העוסק באיסור קצירה.

[4] חלה (א, א), מנחות (ע, א), שו"ת נוב"ת (סי' פד), שאם נזרע בערב פסח משתרש רק בט"ז בניסן שהוא יום הנף ואסור עד שנה הבאה.

[5] רמב"ם (הל' מאכ"א י, ב).

[6] משנ"ב (תפט, מד).

[7] שספק דאורייתא לחומרא – רדב"ז (הל' מאכ"א י, ד).

[8] פסחים (נה ע"א), תרוה"ד (סי' קצא).

[9]  הספק תלוי בשאלה האם אומרים שני  מקצת היום ככולו, ונחלקו בכך רבינא ורב אשי בפסחים (נה ע"א) ומשמע מערוה"ש (יו"ד רצג, ז) שהסתפק כמי לפסוק, וספק דאורייתא לחומרא, שו"ת נו"ב (מהדו"ת סי' פד) והו"ד בשע"ת (או"ח תפט, כד).

[10] נקודות הכסף (סי' רצג), דגמ"ר (יו"ד רצג, ב, שו"ת נו"ב מהדו"ת או"ח סי' פד).

[11] שו"ת שאילת שלום (מה"ת סי' קפג).

[12] שפת אמת (מנחות ע ע"ב) וכן ניתן לדייק ברמב"ם שכתב שאיסור "חדש" הוא דוקא בזרע הארץ (הל' מאכ"א פ"י ה"א).

[13] כן עולה לפי שו"ת דובב מישרים (ח"א סי' קי) בפירוש הירושלמי.

 [14] שו"ת מנחת שלמה (ח"א סי' ע).

[15] שו"ת הר צבי (זרעים ח"ב סי' לא אות ד).

[16] רמב"ם (הל' מאכ"א י, ב), טור ושו"ע (או"ח תפט, י; יו"ד רצג, ב), משנ"ב (תפט, מה).

[17] ערלה (ג, ט), רמב"ם (הל' מאכ"א י, ב), טור (יו"ד רצג), שו"ע (יו"ד רצג, ב), ביאור הגר"א (או"ח תפט; יו"ד רצג, ב) ועי' בכ"ז בפרק מיוחד העוסק באיסור "חדש" בחו"ל.

[18] רמב"ם (הל' מאכ"א י, ב), טור (יו"ד רצג).

[19] או"ז (ח"א סי' שכח) והתיר רק בשל נכרים.

[20] ספר התרומה הו"ד בשו"ת הרא"ש (ב, א) וכתב שדבריו תמוהים.

[21] שו"ת הרא"ש (ב, א), טור (יו"ד רצג), תרוה"ד (קצא). 

[22] חלה (פ"א מ"א), מנחות (ע ע"א), משנ"ב (תפט, מד).

[23] לזיהוי שבולת השועל בימינו עי' בס' חוקות הארץ (פ"ג ה"ג הע' 1).

[24] קלי הם גרעינים קלוים באש – משנ"ב (תפט, מו).

[25] כרמל הם גרעינים שנמללו והוצאו ביד מקליפתם – משנ"ב (תפט, מז).

[26] תוס' (פסחים כג ע"א ד"ה קוצר), מאירי (פסחים כג ע"א), תוס' (מנחות עא ע"ב ד"ה אימור) בשם הר"י מאורליינ"ש, וכ"מ מכך שלא נאסרה קצירתו. (ועי' בפרק העוסק בקצירה באיזה שליש מדובר).

[27] שו"ת בית אפרים (יו"ד סי' סח והו"ד בפ"ת רצג, ב) ושפ"א (פסחים כג ע"א) עפ"י ירושלמי חלה (פ"א ה"ג), שאג"א (החדשות סי' ד), והסתפק בכך בקרן אורה (מנחות עא ע"ב הו"ד בשד"ח מערכת "חדש" בזה"ז אות ז).

[28] רמב"ם (הל' מאכ"א י, ג). מוני המצוות חלקו האם לחם קלי וכרמל נחלקים לשלושה לאוין או נמנין כלאו אחד. הרמב"ם (ל"ת קפט-קצא), סמ"ג (לאוין קמב-קמד), ספר החינוך (מצוות שג-שה) מונים זאת כג' מצוות ל"ת.

[29]  רס"ג (ל"ת קסד), בה"ג (מצוה קמה), רמב"ן (שורשים וסוף מצ' ל"ת), ספר יראים (סי' עח), סמ"ק (סי' ריז) מונים זאת כמצוה אחת. אע"פ שלכו"ע לוקים ג' מלקויות.

[30] מנחות (סח, א).

[31] מנחות (סח, א), טור (יו"ד רצג).

[32] סוכה (מא, א) משום שבזמן שאין מקדש יום הנף כולו אסור וריב"ז דרש ותיקן כשיטת ר' יהודה. רמב"ם (הל' מאכ"א י, ב).

[33] שו"ע (או"ח תפט, י), משנ"ב (שם מט) משום שכתוב "עד עצם היום הזה".

[34] לשון הבית יוסף (או"ח תפט): "אסור לאכול חדש אף בזמן הזה עד תחלת ליל שמונה עשר בניסן וכו'. בפרק רבי ישמעאל (מנחות סח, ב) אמר רבינא אמרה לי אם: אבוך לא הוה אכיל חדש אלא באורתא דשיבסר נהגי תמניסר דסבר לה כרבי יהודה דאמר מן התורה אסור אף לאחר חורבן וכתיב (ויקרא כג יד) עד עצם היום הזה וקסבר עד ועד בכלל וחייש לספיקא דיומא הילכך שיבסר דספיקא דשיתסר הוא לא אכיל עד אורתא וכתבוהו הרי"ף (כח.) והרא"ש (סי' מב סוף פסחים)", טור (או"ח תפט, יו"ד רצג),  שו"ע (או"ח תפט , י).

[35] ב"מ (נו, ב), מנחות (סט, א), רמב"ם (הל' מאכ"א י, ה), טור (יו"ד רצג), שו"ע (יו"ד רצג, ד).

[36] רמב"ם (הל' מאכ"א י, ה).

[37]  מנחות (סט, ב), רמב"ם (הל' מאכ"א י, ה), טור (יו"ד רצג), שו"ע (יו"ד רצג, ה).

[38] הגה"מ (הל' מאכ"א י, ג).

[39] תשובות מים חיים (סי' מד, הו"ד בשד"ח מערכת "חדש" בזה"ז אות א). 

[40] ביאור הלכה (תפט ד"ה  'אף בזמן הזה').

[41] ש"ך (יו"ד רצג, ו) בשם ס' לחם משנה, מגן האלף סוף קונטרס "חדש". ובית הלל (יו"ד רצג) חלק להחמיר. שו"ת יד אלעזר (סי' ע הו"ד בשד"ח מערכת "חדש" בזה"ז אות יב) היקל בחו"ל ובשל נכרי עפ"י דעת הב"ח.

[42] ט"ז (יו"ד רצג, א) ואסורה משני טעמים: משום שכל מידי דלטעמא עביד אפילו באלף לא בטיל כנפסק בשו"ע (יו"ד קכג, טו), ועוד שאיסור "חדש" הוא דבר שיש לו מתירין כמוש"כ הרא"ש (שו"ת כלל ב) לגבי שיכר שנעשה משעורים של "חדש". ואם העיסה תתקלקל עד י"ז בניסן יש מתירים כיון שאין לו מתירין – חק יעקב (אות כד, הו"ד בכה"ח אות קיח).

[43] ס' תשואות חן (סי' כז בשם ס' תורת יקותיאל, הו"ד בשד"ח מערכת "חדש" בזה"ז אות יד).

[44] מג"א (תפט, יז), משנ"ב (תפט, מח) ושער הציון (נז, נח).

[45] ילקוט יוסף (דיני "חדש" סעיף יד).

[46] שו"ת שבט הלוי (יו"ד סי' קסב).

[47] בינת אדם (סי' סד), חסדי דוד (תוספתא מנחות פ"י ה"ז), כתר ראש בשם הגר"א (סי' קמט), שם חדש על היראים (סי' קסט), שו"ת שואל ונשאל (ח"ג סי' רלב, ח"ז סי' ריט).