בתפילת שמנה עשרה, בברכת העבודה אומרים: "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ובתפילתם, והשב את העבודה לדביר ביתך, ואישי ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון, ותהי לרצון תמיד עבודת ישראל עמך". ורבו הפירושים להבנת הכוונה, מהם אישי ישראל?
באופן פשוט הכוונה היא לקורבנות העתידיים שיקריבו לעתיד לבוא (אישים – קורבנות) בזמן שתושב העבודה, המשך לתחילת הברכה – והשב את העבודה. אבל הבנה זו קשה שאם מדובר בקורבנות, הרי הם עצמם העבודה, א"כ מדוע כפל הלשון?
לכן מפרשים (טוא"ח סי' קכ, ב"י והב"ח) שאנו מתפללים על התפילה, היינו תפילת ישראל שהיא במקום הקורבנות. הכוונה לתפילות יום יום: ערבית שחרית ומנחה, "ותפילתם" הם שאר התפילות כמו מוספים ותפילות נוספות.
אולם הטור (שם) מביא פירוש נוסף בשם התוס' (מנחות קי ע"א): "ובמדרש יש מיכאל שר הגדול מקריב נשמתן של צדיקים על המזבח של מעלה, ועל זה תיקנו ואשי ישראל".
מפרש הב"י (שם ד"ה ובמדרש):
"הכי פירושו ואשי ישראל כלומר אנשי ישראל הנקרבים על ידי מיכאל או יהיה מלשון אשה ריח ניחוח, כלומר קרבנות ישראל דהיינו נפשותיהן שהן עצמן נקרבות על ידי מיכאל, גם תפילתם של ישראל הכל תקבל ברצון".
הב"י מפרש שאשי ישראל מתחבר להמשך התפילה, במשמעות של קורבנות ומסירות נפש. הירידה של הדוד לגינת הרעיה: "דּוֹדִי יָרַד לְגַנּוֹ לַעֲרוּגוֹת הַבֹּשֶׂם לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים", הדוד נכנס לערוגות הבשם - ללקוט שושנים, זו עבודה של ריצוי. כך רוצה - מרצה ה' את עמו יחד עם תפילתם להשבת שכינה לציון.
מזעזעות וקשות הן השמועות על אותם גיבורים, שנהרגים על קדושת ה' והארץ, שאין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם. לאחרונה, מסירות הנפש עלתה והגביה קומתה, כאשר זוגות - אבות ואימהות – נאהבים ונעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו. כאשר כמה בני משפחה – אם וילדיה -התעלו יחדיו, בכלל שאר הנספים, במעשי רצח ונבלה.
נוראה תהילות היא דרכו של מלך מלכי המלכים מהביט בה, בשעה שהוא רוצה – מרצה את עמו ישראל. אדנות ואצילות נפלאה היא הכוונה של מצמיח ישועות, כוונת הריצוי האלוקי "רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל", להאיר אור חדש על ציון. במופלא ובנסתר לא נדרוש, נתפלל שנזכה כולנו מהרה לאורו.
השושנים הצחורות מכפרות על עם ישראל, בזה ננוחם – בנחמת ציון וירושלים, בחזרת השכינה לציון ברחמים. מתפילת העבודה והריצוי נמשיך לתפילת ההודיה: "מודים אנחנו לך ה' אלוקינו", על החסד שעשית עמנו ועם עמך ישראל, על נסיך שבכל יום עימנו, ועל נפלאותיך שבכל עת ערב ובקר וצהרים. ניסים רבים, קטנים וגדולים להם זכינו.
נזכה בשנה הבאה עלינו לטובה שנהיה רק מודים ומברכים על הניסים.
עוד בקטגוריה ראש השנה
היום הרת עולם
אימתי נברא העולם? באחד בתשרי ראש השנה לשנים או בחודש ניסן?
לסימנא טבא בראש השנה
לסימנא טבא בראש השנה- הסבר מפורט על סימני ראש השנה
שלושה ימים רצופים
לא יום ולא יומיים. ש-ל-ו-ש-ה ימים שלמים של תפילות ממושכות וארוחות משפחתיות בלתי נגמרות. ראש השנה יוצא הפעם צמוד לשבת,...