משה רבנו היה מכניס את העם לארץ בחג הסוכות

עם ישראל יצא ממצרים, אך בשל חטא המרגלים, כניסתם לארץ התאחרה בארבעים שנה, ובסמוך לחג הפסח בשנת הארבעים נכנסו עם ישראל לארץ.

השם משמואל (מועדים- סוכות, עמ' קמט- קנ) מחדש שאלמלי חטא העגל היה עם ישראל נכנס לארץ, בסוכות הראשון, כחצי שנה לאחר צאתם ממצרים, והיה מתקיים מיד: "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת ה', מקדש ה' כוננו ידיך" (שמות טו, יז).

מה סדר הזמנים מאז יציאת מצרים? קבלת התורה היתה בשבועות, חמישים יום לאחר היציאה ממצרים, ובמעמד זה: " ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם" (שמות כד, יב). משה רבנו עלה למרום לארבעים ימים נוספים, ושיאם היה אמור להיות בי"ז בתמוז, עם קבלת הלוחות. בסך הכל 90 יום מיציאת מצרים, שהם מקבילים לשלושה חודשי הבחנה של גיורת ושפחה משוחררת עד שהיא יכולה להנשא  (תוספתא יבמות פ"ו ה"ו). אלא שעם ישראל עשה את העגל, לא היה ראוי ובשל לקבל את הלוחות, ומשה רבנו שברם. שוב עלה משה רבנו בא' באלול להר סיני, ולאחר ארבעים יום, בי' בתשרי, ביום שמסוגל לכפרה ותשובה, טרם הציווי המפורש על יום כיפור, עמדו עם ישראל באותו מצב ולא חטאו, עד בוא משה רבנו עם הלוחות השניות. לאחר קבלת הלוחות השניות "ויקהל משה", - "למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר" (רש"י). בי"א בתשרי מצוה משה את העם להביא תרומות ונדבות למשכן. "והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר" (שמות לו, ג). – שני ימים. הרי י"ב וי"ג. ובי"ד תשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ובמשקל, ובט"ו בתשרי התחילו לעשות... ולכך אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי" (גר"א לשיר השירים א, ד). את המשכן- הסוכה הגדולה "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהילים עו, ג), החלו לבנות ביום בו נצטיונו אח"כ לשבת בסוכה. בנית המשכן הסתיימה בכ"ה בכסלו (ילקוט שמעוני מלכים א רמז קפד), ובסך הכל מי"א בתשרי עד כ"ד בכסלו, שבעים ושתים יום כנגד מילוי השם הגדול.   

אלמלי היו חוטאים בעגל הכל היה נראה אחרת. משה רבנו היה מביא את הלוחות הראשונות בי"ז בתמוז, ולמחרת בי"ח בתמוז היה מצוה אותם על מלאכת המשכן. לכשנספור שבעים ושתים יום מי"ח תמוז, אזי מלאכת המשכן היתה מסתיימת בא' בתשרי. בשנים עשר יום הבאים היו עושים  את חנוכת המשכן, "והיו נוסעים תיכף לארץ ישראל. והנה המהלך מחורב עד קדש ברנע שהלכו אח"כ בשלושה ימים (במדבר י, לג), קל וחומר אלמלא חטאו היו מגיעים בשלושה ימים עד מקום בית המקדש, כי אז לא היה שייך קדש ברנע שהרי לא היו צריכים לעשות מלחמה כלל, ותיכף היה יורד להם המקדש מהשמים, וזה היה בט"ו בתשרי יום חג הסוכות, והיה נתקיים המקרא בשלימות 'הביאני המלך חדריו' " (שיר השירים א, ד).

השם משמואל ממשיך להסביר, שכשם שיציאת מצרים החלה בפסח והיתה אמורה להסתיים בסוכות עם הכניסה לארץ, כך יהיה לעתיד לבא בחנוכת הבית השלישי, שיהיה מניסן ועד תשרי,  כאמור ביחזקאל (מה, יח-כה).