הראי"ה קוק ומאבקו למען אתרוגים שאינם מורכבים מארץ הקודש

האתרוג הוא פרי שקשה לגדלו, והוא רגיש ביותר למחלות שורש וקמלון. לאחר שנים מעטות מאז שניטע הוא מפסיק לתת פירות. על מנת לשמר את כוחו של האתרוג ולהאריך את שנותיו, החלו מלפני למעלה מארבע מאות שנה, להרכיב במקומות שונים בעולם, את פרי האתרוג על פירות הדר אחרים (לימון או חושחש). ההצלחה היתה גדולה, ובדרך כלל אתרוג מורכב נאה יותר בחיצוניותו מאתרוג שאיננו מורכב. הפוסקים הקדמונים שדנו בטיבו של האתרוג המורכב מבחינה הלכתית, היו המהר"ם אלשיך, המבי"ט, הרב בצלאל אשכנזי, הרמ"א, ומאז ועד היום נכתבו תשובות ומאמרים רבים בשאלה זו. רוב מנין ובנין של הפוסקים אסרו לברך על אתרוג מורכב. הסיבות לפסול אתרוג מורכב לברכה בהם דנו הפוסקים הם: אתרוג מורכב איננו נחשב לאתרוג כלל, ולדעת הראי"ה קוק זהו הטעם: "העיקר היותר מבורר ופשוט שבטעמי פסול דמורכב" (עץ הדר השלם, אות יד, עמ' עב). נעשתה בו עבירה, הוא אתרוג חסר, בנטילתו עוברים על איסור בל תוסיף, אתרוג אמרה תורה ולא מקצת אתרוג.

אתרוגי ארץ ישראל הוחזקו כאתרוגים בלתי מורכבים, אולם לפני כמאה וחמישים שנה קמו עוררים גם ביחס אליהם, מאחר שגם בארץ ישראל החלו הערבים להרכיב. רבני ירושלים ורבנים אחרים עמדו על המשמר בענין, ותעודות הכשר ניתנו רק לאחר בדיקה מקיפה.

עוד בהיות הראי"ה קוק בחו"ל הוא קרא ליטול מאתרוגי ארץ ישראל, ולא ליטול את אתרוגי קורפו (עיטור סופרים, "הלולי פרי קדש", חלק ב עמ' יב, ב - יד , א). הוא ביקש מהאדר"ת חותנו, שישלח לו אתרוג מארץ ישראל (אגרות לראיה עמ' מג; אדר היקר עמ' צ). עם עלית הראי"ה קוק ארצה בראשית קיץ תרס"ד, מקבל המאבק באתרוג המורכב תנופה. הראי"ה קוק מתוודע לשאלות מעשיות רבות הקשורות לעבודת האדמה בארץ ישראל, ובכללם גם לסוגית האתרוג המורכב. הוא מסייע לאגודות חקלאיות שונות, שקמו ביפו, ראשון לציון, פתח תקוה ובואדי חנין (נס ציונה) ועוד, המגדלות אתרוגים כשרים לא מורכבים. "לשמחת לבבי, כי נמצאו לנו גואלים להמצוה הקדושה על אדמת הקודש, להציל את כלל עם ה' מהאתרוגים המורכבים המתפשטים לדאבון לב כל ירא ה' החפץ במצוותיו באמת ובתמים, והנני נכון מצדי לעמוד על ימינכם בכל אשר תשיג ידי הכהה" (אגרות הראיה א עמ' טו).  הראי"ה קוק מדריך אותם כיצד לברר אם אכן הם נוטעים נטיעות כשרות, פוקד למנות משגיחים בשלבי הגידול והקטיף, וקורא לציבור הרחב ליטול דוקא מאתרוגים אלה. היתרון בלקיחתם של אילו דוקא הוא משתי סיבות: "אם יתחזקו כל אחינו בית ישראל בקניית האתרוגים של אחינו מישבי ארץ הקודש, יבוא על ידי זה תיקון גדול לישוב ארץ הקדש, והידור גדול למצות אתרוג. …ובודאי חבת ארץ הקודש ויתרון הכשרות הברור ביחד, מכריע את ההידור המדומה [=של המורכבים]" (אגרות הראיה א עמ' קמה). רבנים, ומכל שכבות הציבור, מהארץ ומהעולם, פונים לראי"ה קוק ומבקשים סיוע בהשגת האתרוגים הכשרים הבלתי מורכבים הבאים ממטעי ארץ ישראל. עם זאת, על אף רצונו העז לסייע ליושבי חו"ל להשיג אתרוג בלתי מורכב מהארץ, הראי"ה קוק נמנע באופן אישי, מלהוציא אתרוג בלתי מורכב משנת שמיטה גם אם נמכר בהיתר המכירה, למרות שהוא התיר ליצא פירות אחרים שנמכרו בהיתר המכירה (אגרות הראיה א עמ' שסח).

עם הגברת הפעילות המעשית למען לקיחת אתרוגים לא מורכבים, כותב הראי"ה קוק בשנת תרס"ו כשנתיים לאחר עליתו ארצה, ספר שעוסק בנושא זה: "עץ הדר- משא ומתן של הלכה ע"ד יתרון אתרוגי אחינו אכרי אה"ק תובב"א ופסולן של המורכבים". לא עוד מאמר או תשובה הלכתית, אלא ספר שלם! בכותרת הספר מקופלים מטרותיו: הפסול ההלכתי בהרכבת אתרוג במין אחר, ופסול לקיחתו למצוה בחג. חיזוק ידי החקלאים המגדלים אתרוגים לא מורכבים, וביסוס ושכלול מצות ישוב ארץ ישראל עם שיבתנו לארץ, ע"י נטיעת מטעי אתרוגים כשרים. בספר בירור סוגיות הלכתיות מעמיקות וקשות בהלכות כלאים והרכבה, ממנו מסתעפים ענפים לשאלות אחרות. פרקי הספר אינם מסודרים לפי נושאים, ולעיתים הוא דן בענין מסוים, ולאחר מספר פרקים הוא חוזר לדון בו בתוספת נופך ודברים חדשים. לספר גם הקדמה רעיונית- אמונית בו מסביר הראי"ה קוק בהרחבה את מעלת מצות ארבעת המינים, בהיותה "מצוה התלויה בגוף מצד עצמן, אבל הן קשורות לארץ ישראל בתוכנן הגלוי. …וכמה מרגשת היא האומה את היחס הכפול של קדושת הארץ וקדושת הגוף התלוי במצוה חביבה זו" (עץ הדר השלם עמ' ה- ו).   

בימים בהם כתב הראי"ה קוק את הספר 'עץ הדר', כתב במכתב לאחיו: "ומאד אחפוץ שיזכנו ה' יתברך שיתפשטו יותר ויותר אתרוגי המושבות, שיש תקוה שע"י הרחבתם יתרבו הנוטעים, ויבואו שנים שתוכל ארץ הקדש על ידי אחינו בית ישראל לתן אתרוגים בטוחים לכל ישראל, עד שיזכנו השם יתברך לשוב כולנו אל אדמת הקדש לשמח את פני ה' אלוקינו לפני מקדשו בתנובת ארץ חמדה יכוננה עליון" (אגרות הראיה א עמ' סא).

חפצו- תפילתו של הראי"ה קוק מתממשת לעינינו ממש. ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, ואין לך קץ מגולה מזה (סנהדרין צח ע"א). ארץ ישראל היא היצואנית הגדולה ביותר של אתרוגים בלתי מורכבים לכל העולם היהודי. שווקי ארץ ישראל בכל הערים והישובים, מוצפים ומלאים באתרוגים בלתי מורכבים, נאים ומהודרים. מה נהדר המראה, בו קהילות שלמות, גדולים החייבים במצוות, וקטנים שאביהם קנה להם אתרוג (סוכה מב ע"א), נוטלים, מנענעים, מהללים, ומקיפים בארבעה מינים כשרים בלתי מורכבים, המהודרים בכל ההידורים. יהי רצון שנזכה לקיים מצוה כמאמרה, ולשמוח לפני ה' שבעת ימים, ולהקיף בהם את המזבח, ולהלל בהם לה': "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".

(תקציר מתוך דברי המבוא לספרו של הראי"ה קוק "עץ הדר השלם", ירושלים: מכון ע"ש הרצי"ה, תשמ"ו. במהדורה זו  תוספת מכת"י, ביאורים, מקורות ומפתח).