האור מתוך החושך

הימים העוברים עלינו הם ימי סערות, סערות פנימיות של בחירות שמטבעה של תקופה מתחדדות הדעות ופורצות הרגשות. כאשר ממשלותינו מתחלפות עומדים אויבינו סביבנו ומחככים כפיהם בסיפוק, אבל הקב"ה יושב בשמים ושוחק למו, כדברי דוד המלך בתהילים (ב, א-ד) "למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק, התייצבו מלכי ארץ ורוזנים יסדו יחד על ה' ועל משיחו... יושב בשמים ישחק למו ילעג למו".

אנו בעיני אדם איננו רואים כיצד אור הגאולה מפציעה מתוך המהלכים השונים. אולם חז"ל הדריכונו (ב"ר פ' מא) "שתי מציאות רות המואביה ונעמה העמונית, א"ר יצחק מצאתי דוד עבדי והיכן מצאתיו בסדום" וכדברי הגמ' (ב"ב צא ע"ב) שהקב"ה נקרא "עתיק יומין" גילה סודו באומרו "מצאתי דוד עבדי", וכתיב "שתי בנותיך הנמצאות", מציאתו של דוד היתה בשעה שהביא הקב"ה את מהפכת סדום. הקב"ה מסובב הסיבות מנהל עולמו בחסד ובריותיו ברחמים, כבר בשעה של צער ודין בורא מתוך כך את האור הגדול. אנו שאיננו מבינים תמיד את דרכו של מסובב הסיבות, בטוחים אנו שלמרות מה שנראה לנו כחושך הרי בתוכו כבר טמון אור גדול, ועלינו מוטלת החובה לגלות ולהרבות באור, מתוך אמונה ואהבה. ההכרה באורו של משיח יכולה להגיע רק לאחר שהאדם עלה והתעלה באור השל תורה, לאחרארבעים ותשעה יום של ספירת העומר,מתוך ההתעלות מקרבן העומר - מאכל בהמה אל קרבן שתי הלחם - מאכל אדם,העם עולה מיציאת מצרים - כבני עבדים למתן תורה - גוי קדוש, ואז מתוך התעלות רוחנית זאת, באותה שעה גם מתחילה להווצר מלכות בית דוד ואורו של משיח.

באוירה מרוממת זו מסתיים חדש סיון ונכנס חודש תמוז