השיבה שופטינו כבראשונה

מערכת המשפט בישראל עוברת לאחרונה בירור תוכני בהקשר ליחסה אל הגיור בישראל. הקשר בין הגירות למעמד הדין והמשפט איננו מאולץ או מקרי אלא עקרוני.

על הקשר ביניהם עמדו כבר קדמונינו (מגילה יז ע"ב). הסוגיא עוסקת בסדר הברכות בתפילת שמונה עשרה שנתקנה ע"י אנשי כנה"ג, ויש חשיבות לסדר: בתחילה "קבוץ גלויות", אחר כך "השיבה שופטינו כבראשונה" ולאחר מכן "על הצדיקים ועל החסידים", וז"ל הגמ':

"וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים, שנאמר: ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך, וכתיב: ואשיבה שפטיך כבראשנה. וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו המינים, וכולל זדים עמהם, שנאמר: ושבר פשעים וחטאים יחדו. וכיון שכלו המינים מתרוממת קרן צדיקים, דכתיב: וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, וכולל גירי הצדק עם הצדיקים, שנאמר: מפני שיבה תקום והדרת פני זקן, וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר".

בתהליך שיבת ציון וקיבוץ נדחי ישראל מתעוררים ו"שבים" עם הגולים גם גרי הצדק. אמנם הירידה לגלות היתה להתם חטאת - "בגלל חטאינו גלינו מארצנו" (מוסף של חג), אך מלבד זאת הגלות טומנת בחובה יעוד נוסף  כדברי הגמ' (פסחים פז ע"ב):

"ואמר ר"א לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין העמים אלא כדי שיתוספו עליהם גרים, שנאמר: וזרעתיה לי בארץ כלום אדם זורע סאה אלא להכניס כמה כורין".

המטרה הנוספת היא זריעת עם ישראל בתוך העמים על מנת להשפיע עליהם, להתחבר וללקט מתוכם את הגרים העתידים לבוא.

הגרים הללו היו עימנו במעמד הר סיני כדברי הגמ' (שבת קמו ע"א): "...אע"ג דאינהו לא הוו מזליהו הוו, שנאמר: ...ואת אשר איננו פה עימנו היום", היינו הגרים, הנשמות שהתפזרו ממעמד הר סיני לבין הגויים. הימצאותם של נשמות אלו בין הגויים וכניסתם תחת כנפי השכינה מעלה ומחברת בין הגויים לישראל. דרכם עם ישראל משפיע וישפיע אמונה ויראת שמים על הגויים. ריה"ל בס' הכוזרי (ד, כג) מסביר שתהליך ארוך ועמוק זה הוא ממטרות הגאולה העתידה ותיקון האנושיות כולה, והוא מדמה את התהליך לזריעת הזרע אשר בתחילה מגיע למצב של רקבון, ובמצב זה של רקבון פועל הזרע על סביבתו וממנה מצמיח לבסוף פרחים ופירות. 

כאמור, בסדר הברכות של שמונה עשרה לאחר ברכת קיבוץ גלויות אנו מברכים והשיבה שופטנו כבראשונה. לאחר התיישבות ישראל בארץ, מתעורר הצורך בהנהגה וסדרי חיים - להעמיד משפט וחוקה, לחיות חיי חברה מתוקנים: ראשית, לצורך היחיד שאילולי כן "איש את רעהו חיים בלעו"; אך יותר מכך לשם תיקון החברה והעם, מפני שהיעוד העיקרי של האומה הוא בהופעתה בחייה הציבוריים. כינון המשפט הוא העמדת הסנהדרין והחזרת ההנהגה השלטונית אשר יחדיו חוזרים ומנהיגים את עם ישראל. וכך מפרש המלבי"ם (מיכה ד, ח):

"שמלכות בית דוד תתגלה בהדרגה, ותחלה לא יהיה רק במדרגת שופט ויתעלה לאט לאט  עד שיהיה לה' המלוכה". 

קבלת גרים היא חלק מתפקידי המשפט הציבורי. הגיור אינו ענין פרטי של הגר או של יחיד אחר בישראל, הגיור הוא בראש ובראשונה חשבון של כלל ישראל שכן הגר הנכנס תחת כנפי השכינה, מצטרף לעם ישראל (עי' רמב"ם הל' אסו"ב פי"ד ה"א, הערת הרב צ"י קוק, דעת כהן סי' קנ, חוות בנימין סי' סז). בית הדין הוא שליח של העם החפץ לקבל את הגרים המתאימים; קבלת הגרים קרויה משפט (יבמות מו ע"ב, ותו' שם ד"ה משפט), ודרושים למעשה הגיור כל כללי ודיני המשפט.

נמצא, שבשעת קיבוץ גלויות, עקב השפעתם של ישראל בגלות, ישנם גרים שמתעורר אצלם הרצון להתקרב לעם ישראל. לגרים דרושה מערכת משפטית ציבורית לקבלם, ודרישתם תואמת את ההתעוררות הפנימית בישראל לאחר קיבוץ גלויות, להעמיד את תוכן החיים הפנימי של העם באופן תרבותי ומסודר, הכוללת השבת הסנהדרין וערכי המשפט התורניים אל סדר החיים הציבורי וההנהגתי של ישראל.

לאחר ברכת "השיבה שופטינו כבראשונה" אנו מברכים "על הצדיקים ועל החסידים" - מעיצוב מעמד המשפט עולה קרנם של הצדיקים, שהם החבורה המובילה את התרבות ותוכן החיים הרוחניים של ישראל לקראת העמדת מלכות ישראל היא מלכות בית דוד.

מכיון שהגיור הוא חלק מהמהלך הנרקם מקיבוץ גלויות אל העמדת המשפט, הרי שהגרים נוטלים חלק בהעמדתו. בתפילתנו אנו כוללים אותם עם הצדיקים באהבה: "על הצדיקים ועל החסידים ועל זקני עמך בית ישראל... ועל גרי הצדק ועלינו יהמו רחמיך". וכך כותב הרב צב"י קוק (לנתיבות ישראל ב עמ' קעב):

"והם (הגרים) הנם כלולים ומפורטים בברכת משען ומבטח לצדיקים בתפילת כל יום. הם הנם לברכה לישראל, שמהם יצאו ונשתלשלו אבות בישראל למלכות ולתורה,לקיום האומה והתורה".

ניתן על כן להבין שהויכוח על מעמד המשפט בעקבות שאלת הגיור איננו אילוץ או סתם שאלה מקרית, כיון שהיא חלק מתחית האומה ושיבת קרן ישראל.