תפילה על משיח בן יוסף ותפילה לשלום המדינה עפ"י משנתם של ה"אור החיים" והגאון מוילנא

 

הקדמה:

רבינו חיים בן-עטר זיע"א שיום פטירתו יחול בשבוע הקרוב, מכונה בפי כל ישראל ה"אור החיים הקדוש" מתוך חיבת הקודש לפירושו הייחודי "אור החיים" על התורה המלא בדברי הלכה ואמונה על קדושת ישראל קדושת התורה וקדושת הארץ וגאולתם של ישראל. השזורים במקומות רבים בפירושו לתורה. בשורות הבאות נעסוק בדבריו על תקופת הגאולה.

 

• תחילת סיום הגלות בשנת ה' אלפים ת"ק לאלף השישי

בפירושו לספר ויקרא (ו, ב ד"ה ובדרך רמז) הוא מלמדנו ששנת ה' אלפים ת"ק לבריאת העולם (לפני 277 שנה) אמורה להיות שלב מפנה בתחילת קיבוץ גלויות לארץ-ישראל.

עפ"י זה הוא מבאר על דרך הדרש את הפסוק (ויקרא ו, ב): "הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר...", וכן את המשך הפסוקים הבאים אחריו, וכך הוא כותב:

"ובדרך רמז תרמוז כל הפרשה על גלות האחרון שאנו בו לנחמנו מעצבון נפשנו, כי כל איש ישראל מאנה הנחם נפשו בראות אורך הגלות, נראה למי דומה, למצרים ארבע מאות שנה, לבבל שבעים שנה, לשניהם יחד ארבע מאות שבעים שנה, והן היום (בתקופת האור החיים) אלף ותרע"ב מה אייחל עוד? ולא גלות לבד אלא ענוי מהאומות כי כל גוי וממלכה בבני ישראל יעבודו.....

"היא העולה כל הלילה עד הבוקר.... דרשו ז"ל על הגלות עד הבוקר שהוא זמן שיריק עלינו כבודו ואתא בוקר, והזמן הוא אחר עבור ת"ק לאלף הששי, לפי מה שקדם לנו מדבריהם ז"ל (ב"ר יט) כי יומו של הקב"ה אלף שנה, ומהשכל יהיו ת"ק ראשונה מדת לילה ות"ק שניה מדת יום, והודיע ה' כי עד הבוקר שכשיגמר ת"ק שנה בגלות עד הבוקר שיהיה העליה, ובוקר זה אין אני יודע אם בוקר של אלף הה' או בוקרו של אלף הו' כי באלף הד' גלה כבוד ישראל בעקב"ו, לזה גילה ה' סודו ביד עבדיו הנביאים כי הוא לבוקר ב', והוא אומרו (ישעי' לג) הי' זרועם לבקרים לב' בקרים לבוקר ב' אם לא לבוקר א'. ולזה אמר עד הבוקר הידוע.. כי אלו ישראל היו שלמים היו נגאלים בבוקר ראשון.. שלא נגזר על ישראל גלות אלא יום אחד דכתיב יענך ה' ביום צרה.. ואומרו ופשט וגו' להיות שבגדים הראשונים הם לעשות משפט בעושי רעתינו ועכשיו בא להטיב להוציאנו מהגלות ולהטיב אותנו, לזה ילבש בגדי בחינת ההטבה, כי לא יעכב קיבוץ גליות עד כלות עושי רשעה אלא תיכף ומיד יקבץ נפוצותינו ויוציא אותנו ממחנה האנשים הרשעים אל מקום טהור היא ארץ ישראל הטהורה...".

אם נתבונן בדברי אור החיים", נראה שכוונתו שבמלים "כל הלילה עד הבוקר" רומזת לנו התורה שתקפה של הגלות אמור להסתיים באמצע האלף השישי לבריאה. שהרי אלף שנים הם "יממה" אצל הקב"ה, אם כן "ליל שישי" זה ה – 500 השנים הראשונות של היממה של האלף השישי. משום כך, כשתגיע שנת ה' אלפים ת"ק לבריאה יסתיים "ליל שישי ויגיע ה"בוקר" שהוא עת רצון שבו אז יתקיים המשך הפסוקים " וּפָשַׁט֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְלָבַ֖שׁ בְּגָדִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְהוֹצִ֤יא אֶת־הַדֶּ֙שֶׁן֙....אֶל־מָק֖וֹם טָהֽוֹר ".  כלומר, הקב"ה "יפשוט את בגדיו ולבש בגדים אחרים" לגאול את עמו. לכן בהמשך הדברים מפרש "אור החיים" "ואומרו "ופשט את בגדיו" וגו' להיות שבגדים הראשונים הם לעשות משפט בעושי רעתינו ועכשיו בא להטיב להוציאנו מהגלות ולהטיב אותנו, לזה ילבש בגדי בחינת ההטבה, כי לא יעכב קיבוץ גליות עד כלות עושי רשעה אלא תיכף ומיד יקבץ נפוצותינו ויוציא אותנו ממחנה האנשים הרשעים אל מקום טהור היא ארץ ישראל הטהורה...".

דברים דומים נכתבו בשם הגר"א ע"י תלמידו רבי הלל משקלוב. כשהוא מוסיף שכל מס' שנים יש תהליך של התקדמות במהלך הגאולה, וכלשונו בספר קול התור (פרק ראשון):

"עקבות משיחא בכללות, נפתחו תחילה בשעה הראשונה של בוקר.... היינו שנת ת"ק לאלף הששי דנא. ומשעה לשעה מתקדמים העקבות מבחינות רבות, וכנודע כל שעה ארבעים ואחת שנה ושמונה חדשים".

 

• דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל – שני אופנים בגאולת ישראל

על יסוד זה ממשיך ה"אור החיים" גם בפירושו לפרשתנו פרשת בלק, בה הוא מדבר על שני האופנים שגאולת ישראל יכולה להופיע גאולת "בעתה" וגאולת "אחשינה". כשבאופן זה הוא מבאר את הפסוק (במדבר כד, יז): "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל":

"כל הנבואה במלך המשיח נאמרה, ויתבאר על פי דבריהם ז"ל (סנהדרין צח.) שאמרו בפסוק בעתה אחישנה, זכו אחישנה לא זכו בעתה.. וזה לך האות הן אנו בתחלת מאה הששית לאלף הששי, וכנגד ב' קצים אלו דבר הכתוב, כנגד אם זכו אמר אראנו.. אינו עתה בזמן זה אלא בזמן אחר ויכול להיות שאינו רחוק כל כך, שאמרו ז"ל (דב"ר פ"ב) אם היו ישראל חוזרים בתשובה כמצטרך היו נגאלים מיד אפילו לא יעבור עליהם אלא יום אחד בגלות דכתיב יענך ה' ביום צרה, וכנגד קץ בעתה אמר אשורנו כמו שצופה מרחוק, והוא אומרו ולא קרוב כי הקץ של בעתה ארוך עד למאד בעונות.. וכפל הענין ושינוי הלשון, יתבאר ע"פ דבריהם ז"ל (סנהדרין שם) שאמרו שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות כאמור בספר הזוהר.. מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה תהיה באופן אחר ועליה נאמר (זכרי' ט') שהגואל יבא עני ורוכב על חמור, והוא מה שאמר כאן כנגד גאולת אחישנה.. דרך כוכב שיזרח הגואל מן השמים, גם רמז.. לנס מופלא.. וכנגד גאולת בעתה שרמז במאמר אשורנו ולא קרוב אמר וקם שבט מישראל פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו (דניאל ג) ושפל אנשים יקים עלה, שיבא עני ורוכב על חמור ויקום וימלוך ויעשה.. וטעם שיעד גאולת אחישנה שהיא ככוכב, ליעקב, וגאולת בעתה שהיא עני וכו' לישראל, שהם כתות הצדיקים, נתכוון לומר.. ביאת הגואל ככוכב הוא כשתהיה הגאולה מפאת גדר הבינוני שבישראל שיטיבו מעשיהם ויבא בזכותם.. אבל ביאתו בדרך וקם שבט זה יהיה כשלא יטיבו מעשיהם כת הבינונים ולא יבא אלא מפאת כת הצדיקים שבהם..".

 

כלומר, המילים "דרך כוכב" מכוונות לגאולה פלאית של "אחשינה" "שיזרח הגואל מן השמים" "כמו כוכב" שהוא גם רמז לנס מופלא. לעומת זאת המלים: "קם שבט מישראל" רומזים שאם עם ישראל לא יזכו אז הקב"ה יביא את הגאולה בבחינת של "בעיתה". כלומר, הקב"ה יעורר אנשים לעלות לארץ כקבוצות בודדות באופן טבעי, וכלשונו (שם): "וקם שבט מישראל פירוש שיקום שבט אחד מישראל כדרך הקמים בעולם דרך טבע, על דרך אומרו (דניאל ג) ושפל אנשים יקים עלה, שיבא עני ורוכב על חמור ויקום וימלוך ויעשה...".

 

• עלייתו לארץ ישראל של רבינו חיים בן עטר זיע"א בתקופה זו

האור החיים הקדוש ראה צורך לתת משמעות מעשית מכך שתקופתו היא תקופת ה"בוקר" של תחילת הגאולה ושעל כל צריך לעלות לארץ ולשאוף לשלטון ישראלי בארץ עוד לפני בוא המשיח.

אך טבעי הדבר שלאור דברים אלו מובן מדוע שנתיים לאחר שנת ה'ת"ק עולה רבינו חיים בן-עטר לארץ-ישראל, כלומר, בשנת ה'תק"ב ומקים בה ישיבה גדולה. אמנם ה"אור החיים" נפטר לאחר כשנה לאחר עלייתו ארצה, אך זמן מועט לאחר עלייתו התחילו לעלות לארץ-ישראל חסידים בודדים של הבעש"ט ושלושים וחמש שנה לאחר מכן בשנת תקל"ז הייתה עליית החסידים הגדולה לארץ-ישראל ברשות רבי מנחם מנדל זצ"ל מויטבסק כלומר לפני מאתיים ארבעים שנה (עפ"י אברהם יערי, "מחניים" ביטאון הרבנות הצבאית חוברת מ"ו תש"ך). מאותה סיבה עלו גם תלמידי הגר"א לאחר מכן על מנת לפעול בקירוב הגאולה גם בבניינה המעשי של ארץ-ישראל.

 

• הצורך להתאמץ בתפילה על משיח בן יוסף במיוחד בתקופתנו

אלא שלצד הבניין המעשי צריך להמשיך בתפילה על הצלחתו וכינונו של הבניין המעשי שייעשה בפחות יסורים רוחניים וגשמיים. כפי שכותב "אור החיים" בהמשך הפסוק:

" עוד רמז במאמר דרך כוכב מיעקב על משיח בן דוד הרמוז בכוכב כנזכר, ואומרו וקם שבט מישראל ירמוז על משיח בן אפרים, והכוונה בזה כי אם ישראל יהיו בגדר שיהיו נקראים יעקב לא יאיר להם אלא משיח בן דוד אבל משיח בן אפרים ימות במלחמה ראשונה שיהרגנו רומילוס כאומרם ז"ל (סוכה נב א), אבל אם ישראל יהיו כולן צדיקים שבשם ישראל יתכנו אז אפילו אותו שבט שהוא משיח הבא מאפרים וקם פירוש תהיה לו תקומה לפני אויביו ולא יהרגנו רומילוס. ותמצא שציוו גדולי ישראל (ע"ח שער העמידה) לכוין בתפלתנו כשאנו אומרים לישועתך קוינו וגו' לבקש רחמים על משיח בן אפרים שלא יהיה נהרג במלחמה...".

באופן דומה הדגיש גם הגאון מוילנא זצ"ל כפי שנכתב בשמו בספר קול התור (שם):

"מצווה וחובה רבה עלינו להתפלל הרבה בעד חייו והצלחתו של משיח בן יוסף, שבו צפון כל קיומנו בסוד 'שארית יוסף', ושעל ידו קבוץ גלויות, על משיח בן יוסף התחתון שבכל דור ודור....  שהוא מוציא לפועל את שליחותו הקדושה בשלמות, שיחזיק מעמד נגד... המבקש להכשילו בכל דרכיו, שיחזיק באמונתו את שליחותו הקדושה והאדירה עד יומו האחרון".

דבריהם של הגר"א וה"אור החיים" הקדוש משתלבים עם כל משנתם האמונית והמעשית כיצד עלינו לנהוג בדור הגאולה. והם משתלבים היטב בתוך הדיון ההלכתי בנוגע להזכרת המשפט "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין" בנוסח ברכת "בונה ירושלים" בתפילה, האם בכלל צריך להזכירו ואם כן באיזה שלב בברכה להזכירו.

 

• הזכרת "וכסא דוד" בברכת "בונה ירושלים" בתפילת שמונה-עשרה

 

1. דעת הסוברים שאין להזכיר "כסא דוד" בברכת בונה ירושלים 

בנוסח התפילה המובא בטור (או"ח הלכות תפלה סימן קיח), כלל לא מציין את המשפט הזה כחלק מנוסח הברכה, וכך הוא מנסח את הברכה:

"בונה ירושלים - ותקנוה לומר אחר הצדיקים שעיקר התרוממות קרנות הצדיקים בירושלים שנאמר שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך ובה כ"ד תיבות כנגד כ"ד אותיות שבפסוק (תהלים קמז) בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. ונוסח אשכנזים ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת...".

ורק בברכה שאחריה ברכת "את צמח דוד" מזכירים את דוד המלך כפי שכותב הטור בהמשך דבריו (שם):

"את צמח דוד ותקנוה אחר בונה ירושלים שכיון שבאים לירושלים בא דוד דכתיב (הושע ג) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ונהרו אל ה' ואל טובו באחרית הימים ובה כ' תיבות כמו שיש בפסוק (ישעיה מט) כי נחם ה' ציון".

בפשטות מסיבה זו גם בנוסח הרמב"ם (רמב"ם סוף הל' תפילה) אין אזכור למלכות בית דוד: "תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת ובנה אותה בניין עולם במהרה בימינו....".

וכך היא גם לא מוזכרת בנוסח רב עמרם גאון: "על ירושלים עירך ברחמים תשוב ושכון בתוכה כאשר דברת ובנה אותה בניין עולם במהרה בימינו".

 

1. דעת הסוברים שצריך להזכיר "כסא דוד" גם בברכת "בונה ירושלים"

לעומת זאת בנוסח הספרדים המקובל כיום היא מוזכרת, וז"ל:

"תשכון בתוך ירושלים עירך כאשר דברת, וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין ובנה אותה בקרוב וכו' ...".

וכן נוסח אשכנז וחסידים (ספרד): "ולירושלים עירך ברחמים תשוב ותשכון בתוכה כאשר דברת וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין.".

ובאמת יש להבין מדוע צריך להזכיר מלכות בית דוד בברכת בונה ירושלים? הרי אנו אמורים לבקש על משיח בן דוד ובברכה הבאה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח"?!

ונראה שישנם שני הסברים בדבר, כדלהלן.

 

• מלכות בית דוד היא חלק מבניין ירושלים

הב"ח (או"ח סי' קיח) אינו עולה ישירות לשאלה, אך הוא עונה על כך בעקבות שאלה אחרת שהוא נשאל בנוגע לחתימת ברכת "בונה ירושלים", וכך כותב הב"ח (שם):

"שאלני מה"ר שבתי סגי נהור נר"ו, למנהג אשכנז שאומרים בברכת בונה ירושלים ובנה אותה בקרוב בימינו בנין עולם וכסא דוד מהרה בתוכה תכין ברוך אתה יי' בונה ירושלים, דלא הוה כדקיימא לן כשמואל בפרק ערבי פסחים (קד א) דצריך מעין חתימה סמוך לחתימה ונוסח ספרדי שכתוב בו וכסא דוד וכו' קודם ובנה אותה נראה יותר מתוקן...."?!

כלומר, כיוון שחתימת הברכה היא "בונה ירושלים" צריך לבקש על אותו נושא כלומר בניין ירושלים גם סמוך לחתימה והיה צריך לסיים כמנהג עדות המזרח "ובנה אותה וכו' ברוך את ה' בונה ירושלים". על כך נשאל הב"ח מדוע בנוסח אשכנז דווקא סמוך לחתימת ברכת "בונה ירושלים" לא מבקשים על בניין ירושלים, אלא "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין"?!

על כך עונה הב"ח שבקשה על כסא דוד היא אינה בקשה לצורך עצמו אלא "על עילוי השכינה" כפי שבקשה על בניין ירושלים היא לצורך עילוי השכינה, וכך הוא כותב:

"אבל האמת יורה דרכו שבקשת וכסא דוד מהרה בתוכה תכין הוא מעין ברכה זו שמבקשים שיבנה ירושלים בקרוב כדי שכסא דוד במהרה בתוך ירושלים תכין כלומר שאין שאלתינו כי אם לצורך גבוה כי אין כסא ה' שלם אלא כשכסא דוד על מכונו בירושלים ועוד דבשאלתינו וכסא דוד מהרה בתוכה תכין הרי בקשתינו ג"כ על ירושלים שיכונן בתוכה כסא דוד והוה מעין חתימה וזה גם כן טעם הפתיחה ולירושלים עירך ברחמים תשוב לא לצורך עצמינו אלא כדי להעלות השכינה בתוכה מן הגלות וזהו שאומרים ותשכון בתוכה כאשר דברת ואח"כ ובנה אותה בקרוב וכו' כדי שכסא דוד מהרה בתוכה תכין".

בנוסף לכך כותב הב"ח , שבניין ירושלים והקמת כסא דוד הם דבר אחד ממש כלשונו בהמשך הדברים:

"ועוד נראה דשאלת וכסא דוד וכו' היא שאלת בנין ירושלים ממש והוא דבפ"ב דמגילה (יז ב) איתא וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל יי' ואל טובו באחרית הימים ופירש רש"י אחר שישובו לבית המקדש ובקשו את הקדוש ברוך הוא ואת דוד מלכם עכ"ל".

הב"ח רומז להלכה מפורשת שמובאת בגמ' שמי שלא הזכיר מלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו – ולכן פשיטא לו שצריך להזכיר – השאלה היא היכן האם לפני החתימה או באמצע הברכה. והוא מתרץ שזה מעין חתימה – כי חזרת מלכות בית דוד היא מהותית לבניין ירושלים

 

• "בונה ירושלים" על משיח בן יוסף  - "את צמח דוד" על משיח בן דוד

הסבר אחר לשאלה הנ"ל מביא רבינו יעקב חיים סופר זצ"ל בספרו "כף החיים" בשם רבינו חיים ויטל זיע"א בשער הכוונות בשם האר"י הקדוש שצריך לומר בברכת "בונה ירושלים" את המילים "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין" כתפילה על משיח בן יוסף ובניין ירושלים. כי על מלכות בית דוד שזה מלך המשיח נבקש רק בברכה הבאה. ועל כך הוא מביא מעשה מופלא, בספרו כף החיים (או"ח סי' מח ס"ק לה ד"ה העמידה):

"תשכון בתוך ירושלים עירך וכו' וכסא דוד עבדך וכו' כך צריך לומר. שלא כאותם שמדלגים וכסא דוד עבדך ואומרים שאינה מעין ברכה זו אלא מעין ברכת את צמח דוד עבדך וכו' ופעם אחת נסתכל מורי ז"ל במצח אדם אחד ואמר לו שכל ימיך לא התפללת תפילת י"ח שלימה והיה זה בשביל שהיה מדלג וכסא דוד עבדך והודה לו האיש ההוא שכך היה נוהג".

 

על יסוד זה הוא חוזר בהל' תפילת שמונה-עשרה (כף החיים או"ח סי' קיז ס"ק ז):

"בברכת תשכון כשאומר וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין יכוון שלא ייהרג משיח בן יוסף על ידי ארמילס הרשע כמו שכתב בשער הכוונות ועי' מה שכתבתי לעיל סי' מח בנוסח התפילה".

בפשטות דברים אלו של האר"י הקדוש עמדו לנגד עיניהם של ה"אור החיים" הקדוש ושל הגאון מוילנא שהרחיבו בכתביהם להרבות בתפילה על משיח בן יוסף, כלשון הגר"א בספר קול התור (פרק א):

"מצווה וחובה רבה עלינו להתפלל הרבה בעד חייו והצלחתו של משיח בן יוסף, שבו צפון כל קיומנו בסוד 'שארית יוסף', ושעל ידו קבוץ גלויות... שיחזיק מעמד נגד... המבקש להכשילו בכל דרכיו, שיחזיק באמונתו את שליחותו הקדושה והאדירה עד יומו האחרון".

וכפי שכתב ה"אור החיים" הקדוש בפרשתנו:

"ותמצא שציוו גדולי ישראל (ע"ח שער העמידה) לכוין בתפלתנו כשאנו אומרים לישועתך קוינו וגו' לבקש רחמים על משיח בן אפרים שלא יהיה נהרג במלחמה".

 

• חשיבות להתפלל לשלום מדינת ישראל

דברים אלו מעוררים אותנו להתחזק בתפילה לשלומה ולהצלחתה הרוחנית והגשמית של מדינת ישראל, שהיא "משיח בן יוסף" של דורנו. כאשר יש מן הפוסקים שכתבו בשם האר"י שיש לכוון על כך בברכת "בונה ירושלים" בכל יום. אך מתוך הדברים שהובאו לעיל, וודאי שיש מעלה להוסיף ולהתפלל ולבקש על כך בהזדמנויות נוספות כמו  גם בתפילה לשלום המדינה בכל שבת וחג.