הצומח והחי במשנת הרמב"ם

כאשר המדע תורם את חלקו להבנת התורה, מתוך ענווה ומתוך רצון כנה לעזור ולהבין, זוכים אנו ליצירות פאר שמועילות רבות ותורמות לעוסקים בדברים ולציבור הרחב לאוצר גדול ולכלים חשובים ללימודו.

ד"ר זהר עמר, מאוניברסיטת בר אילן זוכה להוציא ספרים רבים העוסקים בתורה ובמדע, בקישור ביניהם, ומשתמש בידע רחב ובהשקעה רבה לתרום לעולם התורה ספרים רבים וחשובים שפותחים צהר מיוחד לעולם התורה, צהר שלא כל בר בי רב יכולים להגיע אליו.

הספר החדש שיצא בהוצאת מכון התורה והארץ, "הצומח והחי במשנתו של הרמב"ם" מהווה נדבך חדש וחשוב לשילוב המיוחד הזה. מאוניברסיטת בר אילן, דרך רבני המכון, הרב יהודה עמיחי, הרב פרידמן, הרב אפשטיין, הרב לוינגר והרב דוד אייגנר שיתפו פעולה, השקיעו והיוו את הכלי לאותו המחקר המקיף של המחבר, ויחד כאנשי תורה ואנשי מחקר הוציאו כלי הדור (מהדורה מפוארת ומרשימה) עם תוכן עשיר המבטא בקיאות ועמקות הן במקורותיו של הרמב"ם והן במקורות השונים העוזרים לתת לנו תמונה שלמה עד כמה שהדבר אפשרי.

בדברי המבוא מתאר המחבר את הקושי שעמד בפניו, את השפה הערבית שבה בחר הרמב"ם לכתוב את פירוש המשנה, פירוש שנכתב בלשון העממית באותו המקום ונועד לעזור לפשוטי העם להבין את המשנה באופן הבהיר והפשוט, ויחד עם זאת זכה להיות אבן יסוד להבנת עולם התורה כולו.

מי בר בי רב שלא מכיר את ספריו של הרמב"ם, שמהווים בסיס לכל למידה תורנית?! הן בפירוש המשנה, הן במשנה תורה והן בשאר ספריו. אך מחסומים שונים נתקלים הלומדים, ואחד מהם זכינו לשער שנפתח לפנינו, מחסום שינויי התקופות ומעבר השנים.

את מסום השפה הערבית זכינו לעבור על ידי תרגומים שונים שנכתבו על דבריו, שראש וראשון להם בדייקנותו, ככל הנראה, הוא תרגומו של הרה"ג הרב קפאח זצ"ל, וכן לשאר חיבוריו. אכן דיונים רבים זכינו גם על דייקנות התרגום, ואף בספר שבו אנו עוסקים ישנן נקודות העוסקות בתרגומים השונים, אך הכלי הזה כבר מונח שנים בידי הלומדים.

בזיהוי החי והצומח המובאים ברמב"ם דומני שעוד לא זכינו. אכן זכינו לספרים על החי והצומח בתורה, אך לא במשנתו של הרמב"ם. כאשר אנו עוסקים בענק עולם מעמודי הפסיקה בעם ישראל, מקבל הזיהוי משמעות גדולה וחשובה.

בספר בחר המחבר להיות מבוסס על מקורות תלמודיים שעצמם היו כבסיס לחיבוריו של הרמב"ם, ואף בזיהוי מדעי ובנסיון לתרגם לימנו את אותם הדברים שהרמב"ם זיהה בדורו, במקומו ובבקיאותו. פעמים שהשתנו הדברים, והמושגים שאנו רגילים אליהם היום שונים בתכלית ממה שהיה בדורו של הרמב"ם, ופעמים שהדברים נשארו כפי שהיו.

לדוגמא, הדלעת המובאת במקומות שונים בפירוש הרמב"ם למשנה זכתה לדיון  ארוך. בספר טוען המחבר שאין לזהותה עם הדלעת המקובלת היום אלא כשם משפחה למשפחת הדלועים. בדיון שלם מגיע המחבר למסקנה שהדלעת לפי הרמב"ם היא בכלל האבטיח הירוק שאנו רגילים אליו, אם כי נשאר הוא בהערה שהדבר לא פשוט במשנה במסכת סוכה בדין "הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת" שהדבר לא פשוט אם מדובר באבטיח, ולכן אולי הרמב"ם חזר בו מזיהוי זה, אך למסקנה נשאר הוא בכך (בסוף הספר בטבלה מסכמת מביא למסקנה שהדלעת היא האבטיח שלנו ואילו אבטיח ברמב"ם הכוונה למילון).

גם חלק בספר העוסק בחי אנו מוצאים הפתעות, לדוגמא הברדלס, שלפי הרמב"ם הכוונה לצבוע על פי הזיהוי המובא בתלמוד הבבלי לעומת הברדלס המזוהה היום עם השצ'יטה, כלומר, נמר הציד שחי בארץ ישראל עד העת החדשה.

מעניין ומרתק וללא ספר פותח עולמות בפני הלומדים והחוקרים לענות בהם את חלקם. יהי רצון שנזכה בעוד יצירות מיוחדות כאלו ונזכה לעושר רוחני ומדעי שיגדיל תורה ויאדירה.

    › לעמוד הרכישה של הצומח והחי במשנת הרמב"ם