הקדמה
ביום העצמאות תשס''ה נחנך ברוב פאר והדר בית הכנסת החדש בכפר דרום. היה זה לאחר ריכוז מאמצים גדול מצד תושבי כפר דרום ומספר קבלנים, שקבלו על עצמם לסיים את בנין בית הכנסת, תוך פרק זמן קצר. בית הכנסת נבנה לזכרם ולע''נ תושבי כפר דרום הי''ד, שנהרגו במשך השנים באחיזתם את חבל ארץ זה. תנצב''ה[1].
ביחס לבונה בית פרטי נאמר במשנה בברכות (נד ע''א):
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו.
ובגמ' בברכות (נט ע''ב), נאמר:
תניא, בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה, שלו ושל אחרים - אומר הטוב והמטיב.
האם יש לברך ברכה על חנוכת בית כנסת?
ביום העצמאות תשס''ה נחנך ברוב פאר והדר בית הכנסת החדש בכפר דרום. היה זה לאחר ריכוז מאמצים גדול מצד תושבי כפר דרום ומספר קבלנים, שקבלו על עצמם לסיים את בנין בית הכנסת, תוך פרק זמן קצר. בית הכנסת נבנה לזכרם ולע''נ תושבי כפר דרום הי''ד, שנהרגו במשך השנים באחיזתם את חבל ארץ זה. תנצב''ה[1].
ביחס לבונה בית פרטי נאמר במשנה בברכות (נד ע''א):
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו.
ובגמ' בברכות (נט ע''ב), נאמר:
תניא, בנה בית חדש וקנה כלים חדשים אומר ברוך שהחיינו והגיענו לזמן הזה, שלו ושל אחרים - אומר הטוב והמטיב.
האם יש לברך ברכה על חנוכת בית כנסת?
1. הטוב והמטיב או שהחיינו
א. הטוב והמטיב או שהחיינו
האם מברכים על חנוכת בית כנסת, ואם כן איזו ברכה? במשנה ובגמרא ואף בראשונים לא מצינו התייחסות לשאלה כזו. הרב יעקב חאגיז, שו''ת הלכות קטנות (חלק ב סימן קעט), כתב:
שאלה:
קהל שבנו או שקנו בית הכנסת, אם מברכין?
תשובה:
יעמוד הש''ץ ויברך בקול רם בא''י הטוב והמטיב. ואם נסתר וחזרו ובנאוהו נראה נמי דמברכין, דפנים חדשות באו לכאן.
החתם סופר (שו''ת, או''ח, סימן נג), הביא את דברי הרב יעקב חאגיז, וציין שהוא לא הביא מקור לדבריו. לפי החת''ס הפוסקים דנים ביחס לברכת שהחיינו בקנית ספר חדש. יש הסוברים שלא מברכים כי מצוות לאו להנות ניתנו, ויש הסוברים שמברך בשל הקנין, שהרי לא גרע מכלי חדש:
וא''כ י''ל דוקא יחיד הקונה ס''ת, או אפילו ציבור שבנו בהכ''נ דהוי ליה קנין חשוב ולאו כל יומא מתרחיש, אבל ס''ת של ציבור אע''ג דעניים הם, מ''מ לא יגיע לכל אחד על חלקו מנה חשובה שראוי' לברך על הקנין, ואי משום מצוה, הא לאו ליהנות ניתנו. ולא יהא אלא ספק, מ''מ ספק ברכות להקל ולא יברכו[2].
לפיו, יש מקום לברך הטוב והמטיב עם סיום בנין בית כנסת חדש בשל השמחה על הקנין שיש לכל אחד בו, לעומת ספר תורה של רבים שלא מברכים, מאחר ואין לכל אחד חלק בו, ומצות לאו להנות ניתנו.
א. הטוב והמטיב או שהחיינו
האם מברכים על חנוכת בית כנסת, ואם כן איזו ברכה? במשנה ובגמרא ואף בראשונים לא מצינו התייחסות לשאלה כזו. הרב יעקב חאגיז, שו''ת הלכות קטנות (חלק ב סימן קעט), כתב:
שאלה:
קהל שבנו או שקנו בית הכנסת, אם מברכין?
תשובה:
יעמוד הש''ץ ויברך בקול רם בא''י הטוב והמטיב. ואם נסתר וחזרו ובנאוהו נראה נמי דמברכין, דפנים חדשות באו לכאן.
החתם סופר (שו''ת, או''ח, סימן נג), הביא את דברי הרב יעקב חאגיז, וציין שהוא לא הביא מקור לדבריו. לפי החת''ס הפוסקים דנים ביחס לברכת שהחיינו בקנית ספר חדש. יש הסוברים שלא מברכים כי מצוות לאו להנות ניתנו, ויש הסוברים שמברך בשל הקנין, שהרי לא גרע מכלי חדש:
וא''כ י''ל דוקא יחיד הקונה ס''ת, או אפילו ציבור שבנו בהכ''נ דהוי ליה קנין חשוב ולאו כל יומא מתרחיש, אבל ס''ת של ציבור אע''ג דעניים הם, מ''מ לא יגיע לכל אחד על חלקו מנה חשובה שראוי' לברך על הקנין, ואי משום מצוה, הא לאו ליהנות ניתנו. ולא יהא אלא ספק, מ''מ ספק ברכות להקל ולא יברכו[2].
לפיו, יש מקום לברך הטוב והמטיב עם סיום בנין בית כנסת חדש בשל השמחה על הקנין שיש לכל אחד בו, לעומת ספר תורה של רבים שלא מברכים, מאחר ואין לכל אחד חלק בו, ומצות לאו להנות ניתנו.
במקום אחר נשאל החת''ס (שו''ת, או''ח, סי' קנו) על ברכה בחנוכת בית כנסת חדש שנבנה במקום קודמו שנשרף:
והנה נהירנא אלוף נעורי הרב מו''ה מענדל לילג ז''ל רב בבהמ''ד בפ''פ סיפר לי, שהיה הוא תלמיד מובהק של הגאון הגדול מו''ה דוד שטרויז כ''ץ זצ''ל שהיה אב''ד בק''ק פיורדא ותחלתו היה ראש בפפ''ד, וכשנסע מפ''פ ודרש בפיורדא בבהכ''נ, יען היה שמו דוד התחיל ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך ה' אלקינו מלך העולם שהחיינו וכו' (או אפשר הטוב והמטיב לא נהירנא), נראה שהיה הגאון ז''ל מסופק וחש לברכה לבטלה על כן עביד כנ''ל:
לאחר שהוא דן בסוגיה זו כותב:
נראה מהגאון ז''ל מדעסיק בחנוך בהכ''נ בהאי ענינא נראה שבירך ברבים הטוב (והמטיב), ושהחיינו ודאי לא בירך, חדא שמביא דברי מג''א לקמן סס''י רכ''ג, ועוד לא שייך שהחיינו אבית הכנסת שנשרף, אבל הטוב (והמטיב) שייך, דאפילו אהרוגי ביתר תיקנו כשניתנו לקבורה (תענית ל''א ע''א) ה''נ כשזכו לפאר בית אלקינו ולרומם חורבותיו יברכו.
לבסוף כותב:
היוצא מדברינו המברך אינו מפסיד, וטוב בתוך דרשה בשבת להמשיך הענין עד שיבא לכעין שכתבתי בשם הגאון מהר''ד שטרויז כ''ץ זצ''ל, והמברך יתברך.
לפיו, ניתן לברך הטוב והמטיב, אך אפשר להבליע זאת בתוך ציטוט של פסוק.
החיד''א, בספרו מחזיק ברכה (או''ח סי' רכג, ס''ק א), כותב שנכח בחנוכת בית כנסת והרב בירך שהחיינו, ושמע שכך נהגו בחנוכת בית כנסת באמסטרדם, אך היה מי שחלק על כך. לפיו, אכן אין לברך שהחיינו מפני שהיא לשמחת היחיד, וכאן זו שמחה של הציבור. מציין להלק''ט שהורה לברך הטוב והמטיב, אך לא שהחיינו. מכאן שהתנגדותו היא לברכת שהחיינו, אך לא לברכת הטוב והמטיב.
המשנה ברורה (סימן רכג ס''ק יא), פוסק לברך הטוב והמטיב:
קהל שבנו או קנו בהכ''נ יעמוד ש''ץ ויברך בקול רם הטוב והמטיב להוציא את כולם[3].
והנה נהירנא אלוף נעורי הרב מו''ה מענדל לילג ז''ל רב בבהמ''ד בפ''פ סיפר לי, שהיה הוא תלמיד מובהק של הגאון הגדול מו''ה דוד שטרויז כ''ץ זצ''ל שהיה אב''ד בק''ק פיורדא ותחלתו היה ראש בפפ''ד, וכשנסע מפ''פ ודרש בפיורדא בבהכ''נ, יען היה שמו דוד התחיל ויברך דוד את ה' לעיני כל הקהל ויאמר דוד ברוך ה' אלקינו מלך העולם שהחיינו וכו' (או אפשר הטוב והמטיב לא נהירנא), נראה שהיה הגאון ז''ל מסופק וחש לברכה לבטלה על כן עביד כנ''ל:
לאחר שהוא דן בסוגיה זו כותב:
נראה מהגאון ז''ל מדעסיק בחנוך בהכ''נ בהאי ענינא נראה שבירך ברבים הטוב (והמטיב), ושהחיינו ודאי לא בירך, חדא שמביא דברי מג''א לקמן סס''י רכ''ג, ועוד לא שייך שהחיינו אבית הכנסת שנשרף, אבל הטוב (והמטיב) שייך, דאפילו אהרוגי ביתר תיקנו כשניתנו לקבורה (תענית ל''א ע''א) ה''נ כשזכו לפאר בית אלקינו ולרומם חורבותיו יברכו.
לבסוף כותב:
היוצא מדברינו המברך אינו מפסיד, וטוב בתוך דרשה בשבת להמשיך הענין עד שיבא לכעין שכתבתי בשם הגאון מהר''ד שטרויז כ''ץ זצ''ל, והמברך יתברך.
לפיו, ניתן לברך הטוב והמטיב, אך אפשר להבליע זאת בתוך ציטוט של פסוק.
החיד''א, בספרו מחזיק ברכה (או''ח סי' רכג, ס''ק א), כותב שנכח בחנוכת בית כנסת והרב בירך שהחיינו, ושמע שכך נהגו בחנוכת בית כנסת באמסטרדם, אך היה מי שחלק על כך. לפיו, אכן אין לברך שהחיינו מפני שהיא לשמחת היחיד, וכאן זו שמחה של הציבור. מציין להלק''ט שהורה לברך הטוב והמטיב, אך לא שהחיינו. מכאן שהתנגדותו היא לברכת שהחיינו, אך לא לברכת הטוב והמטיב.
המשנה ברורה (סימן רכג ס''ק יא), פוסק לברך הטוב והמטיב:
קהל שבנו או קנו בהכ''נ יעמוד ש''ץ ויברך בקול רם הטוב והמטיב להוציא את כולם[3].
הנצי''ב (שאלתות, שאילתא קעא, עמ' שלט) כותב לברך שהחיינו:
הזוכה לבנות בית מדרש לרבים דהיא מצוה שיש בה כבוד ותפארת לו מן האדם ובכלל מזכה הרבים, ראוי לברך שהחיינו.
יש לומר שיש לברך כך אם אדם בנה באופן אישי ובית הכנסת שייך לו באופן פרטי, אלא שהוא מזכה את הרבים.
2. ללא ברכה, או שהחיינו על בגד חדש
אך יש פוסקים הסוברים שאין לברך כלל, לא ברכת שהחיינו ולא ברכת הטוב והמטיב. כך כותב הרב חיים פלאג'י, בשו''ת לב חיים (חלק ב סימן מג), בשם ספר שער הזקנים (בית מלוא דף פב ע''ג):
וכן דעתי מסכמת שלא לברך ברכת הטוב והמטיב ולא ברכת שהחיינו, בפרט דקי''ל ספק ברכות להקל[4].
הטעם הוא שבית הכנסת נועד לתפילה בלבד, ולא ליהנות ממנו, וכפי שכתבו הפוסקים שאין לברך שהחיינו על קנית תפילין חדשים או קנית ספר חדש וכד'[5]. כיון שכך, הרי זהו ספק ברכות, והכלל הוא להקל.
אמנם יש שהציעו שהמברך ילבש בגד חדש או יניח פרי חדש, ויברך שהחיינו ויוציא את הקהל כולו, אך יאמר שהוא לובש בגד חדש או הניח פרי חדש, כדי שלא יחשבו שהוא מברך על בנין בית הכנסת[6]. הרב רפאל אהרון בן שמעון, (נהר מצרים, הל' בית כנסת, סעיף ז), כותב שכשחנכו בנין בית כנסת במצרים, הורה לברך הטוב והמטיב, ואח''כ שהחיינו על פרי חדש.
סיכום:
הזוכה לבנות בית מדרש לרבים דהיא מצוה שיש בה כבוד ותפארת לו מן האדם ובכלל מזכה הרבים, ראוי לברך שהחיינו.
יש לומר שיש לברך כך אם אדם בנה באופן אישי ובית הכנסת שייך לו באופן פרטי, אלא שהוא מזכה את הרבים.
2. ללא ברכה, או שהחיינו על בגד חדש
אך יש פוסקים הסוברים שאין לברך כלל, לא ברכת שהחיינו ולא ברכת הטוב והמטיב. כך כותב הרב חיים פלאג'י, בשו''ת לב חיים (חלק ב סימן מג), בשם ספר שער הזקנים (בית מלוא דף פב ע''ג):
וכן דעתי מסכמת שלא לברך ברכת הטוב והמטיב ולא ברכת שהחיינו, בפרט דקי''ל ספק ברכות להקל[4].
הטעם הוא שבית הכנסת נועד לתפילה בלבד, ולא ליהנות ממנו, וכפי שכתבו הפוסקים שאין לברך שהחיינו על קנית תפילין חדשים או קנית ספר חדש וכד'[5]. כיון שכך, הרי זהו ספק ברכות, והכלל הוא להקל.
אמנם יש שהציעו שהמברך ילבש בגד חדש או יניח פרי חדש, ויברך שהחיינו ויוציא את הקהל כולו, אך יאמר שהוא לובש בגד חדש או הניח פרי חדש, כדי שלא יחשבו שהוא מברך על בנין בית הכנסת[6]. הרב רפאל אהרון בן שמעון, (נהר מצרים, הל' בית כנסת, סעיף ז), כותב שכשחנכו בנין בית כנסת במצרים, הורה לברך הטוב והמטיב, ואח''כ שהחיינו על פרי חדש.
סיכום:
שלוש דעות מרכזיות בין הפוסקים. יש הסוברים לברך שהחיינו ויש הסוברים לברך הטוב והמטיב ויש המתנגדים לברכה בכלל. מהם יש המאפשרים ללבוש בגד חדש או ליטול פרי חדש ולברך עליו שהחיינו. לא מצאנו גם התייחסות ייחודית לבנין בית כנסת בארץ ישראל. הדעות השונות אינן מבחינות בין בית כנסת בארץ ישראל ובחו''ל.
ב. ברכת מציב גבול אלמנה בארץ ישראל
הרב יהודה אסאד (שו''ת יהודה יעלה חלק א יו''ד סימן רעז), היה רב בהונגריה, והיה נחשב לפוסק שאחרי החתם סופר. אף הוא נשאל על ברכת שהחיינו עם סיום כתיבת ס''ת:
הנה ז''ל הגאון בס' ברכי יוסף סי' ע''ר ביו''ד יש נוהגין דהקונה ס''ת מברך שהחיינו. ובמקומינו המברך שהחיינו לובש בגד חדש בעת ההיא לפי שיש חולקין וכו' עכ''ל. והיינו כמ''ש בש''ע[7] לענין שופר ביום ב' דר''ה הכי. וכן ראוי לנהוג לענ''ד גם בבני הקהל אחר שגמרו בנין ביה''כ חדשה.
לפיו יש לברך שהחיינו בחנוכת בית כנסת חדש, ומאחר ויש בדבר דעות שונות, יש לברך על פרי חדש, וכשם שנהוג לעשות ביום ב' של ראש השנה.
הוא דן שם בענינים הקשורים לברכת שהחיינו וממשיך:
שוב מצאתי בתשו' הלק''ט סי' קע''ט מחלק ב, קהל שבנו או קנו ביהכ''נ אם מברכין וכו' יעמוד ש''צ ויברך בקול רם בא''י הטוב והמטיב, ואם נסתר וחזרוהו ובנאוהו נראה נמי דמברכין דפנים חדשות באו לכאן ולא דמי למכר וחזר וקנה עכ''ל, עי' סי' קע''ו שם. ולענ''ד לברך על בנין ביהכ''נ בחינוכו ברבים בא''י וכו' מציב גבול אלמנה, דמקדש מעט דינו כערי הקדש שנבנה אחת מחרבות ירושלים. שוב מצאתי בפמ''ג א''ח סי' רכ''ד במשבצות וז''ל וכן ביהכ''נ ביופין ברוך מציב גבול בלא שם מלכות ע''ש. ועי' מ''ש לקמן בתשוב' סימן רפב[8], ועי' תשו' רדב''ז ח''ג סי' תי''ב[9]. הק' יהודא אסאד.
בתחילה כתב לברך ברכת שהחיינו, ולאחר שמביא את דברי הלק''ט הסובר שיש לברך הטוב והמטיב, הציע לברך מציב גבול אלמנה. מה הקשר בין חנוכת בית כנסת לבין ברכה זו?
על ברכת מציב גבול אלמנה, נאמר בגמ' בברכות (נח ע''ב):
תנו רבנן: הרואה בתי ישראל, בישובן אומר - ברוך מציב גבול אלמנה.
ואילו הרי''ף (ברכות מג ע''ב ברי''ף), גורס:
הרואה בתי כנסיות של ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה.
הרב יהודה אסאד (שו''ת יהודה יעלה חלק א יו''ד סימן רעז), היה רב בהונגריה, והיה נחשב לפוסק שאחרי החתם סופר. אף הוא נשאל על ברכת שהחיינו עם סיום כתיבת ס''ת:
הנה ז''ל הגאון בס' ברכי יוסף סי' ע''ר ביו''ד יש נוהגין דהקונה ס''ת מברך שהחיינו. ובמקומינו המברך שהחיינו לובש בגד חדש בעת ההיא לפי שיש חולקין וכו' עכ''ל. והיינו כמ''ש בש''ע[7] לענין שופר ביום ב' דר''ה הכי. וכן ראוי לנהוג לענ''ד גם בבני הקהל אחר שגמרו בנין ביה''כ חדשה.
לפיו יש לברך שהחיינו בחנוכת בית כנסת חדש, ומאחר ויש בדבר דעות שונות, יש לברך על פרי חדש, וכשם שנהוג לעשות ביום ב' של ראש השנה.
הוא דן שם בענינים הקשורים לברכת שהחיינו וממשיך:
שוב מצאתי בתשו' הלק''ט סי' קע''ט מחלק ב, קהל שבנו או קנו ביהכ''נ אם מברכין וכו' יעמוד ש''צ ויברך בקול רם בא''י הטוב והמטיב, ואם נסתר וחזרוהו ובנאוהו נראה נמי דמברכין דפנים חדשות באו לכאן ולא דמי למכר וחזר וקנה עכ''ל, עי' סי' קע''ו שם. ולענ''ד לברך על בנין ביהכ''נ בחינוכו ברבים בא''י וכו' מציב גבול אלמנה, דמקדש מעט דינו כערי הקדש שנבנה אחת מחרבות ירושלים. שוב מצאתי בפמ''ג א''ח סי' רכ''ד במשבצות וז''ל וכן ביהכ''נ ביופין ברוך מציב גבול בלא שם מלכות ע''ש. ועי' מ''ש לקמן בתשוב' סימן רפב[8], ועי' תשו' רדב''ז ח''ג סי' תי''ב[9]. הק' יהודא אסאד.
בתחילה כתב לברך ברכת שהחיינו, ולאחר שמביא את דברי הלק''ט הסובר שיש לברך הטוב והמטיב, הציע לברך מציב גבול אלמנה. מה הקשר בין חנוכת בית כנסת לבין ברכה זו?
על ברכת מציב גבול אלמנה, נאמר בגמ' בברכות (נח ע''ב):
תנו רבנן: הרואה בתי ישראל, בישובן אומר - ברוך מציב גבול אלמנה.
ואילו הרי''ף (ברכות מג ע''ב ברי''ף), גורס:
הרואה בתי כנסיות של ישראל בישובן אומר ברוך מציב גבול אלמנה.
יתכן והרב יהודה אסאד שאב את הצעתו לברך ברכת מציב גבול אלמנה בעת חנוכת בית כנסת, מדברי הרי''ף[10]. הוא גם מציין את דברי הפרי מגדים, אלא שדבריו אמורים בראית בית כנסת ולא בחנוכתו.
אלא שעדין לא ברור, מדוע חנוכת בית כנסת חדש בהונגריה או בכל מקום אחר בעולם, הוא כמו ''בנין עיר מערי הקודש, שנבנה אחת מחורבות ירושלים''? מדוע הוא נזקק לנימוק זה, ולא ציין לדברי הרי''ף, שאמנם כותב לברך מציב גבול אלמנה בראית בית כנסת במקום ישוב יהודים, ולא בעת חנוכתו?
נראה להציע לפתוח אחרת את ראשי התיבות שבדברי הלק''ט, והרב יהודה אסאד, ובמקום לפתוח את ראשי התיבות: בא''י= ברוך אתה ה', היה מקום להציע: בא''י= בארץ ישראל.
בכל תשובות הלק''ט מופיעים ראשי התיבות בא''י (14 פעמים), והכונה תמיד: בארץ ישראל. למעט פעם אחת (שו''ת הלכות קטנות חלק ב סימן קסט), כשהלק''ט עוסק בסדר הברכות בברית מילה. שם זוהי תחילת ברכה, אך הוא כתבה במלואה בראשי תיבות: ''וכל הפסוקים הוא קורא והקהל עונים אותם אחריו, ואח''כ מברך: בא''י אמ''ה אקב''ו להכניסו בשא''א (=בבריתו של אברהם אבינו)''. בתשובותיו, כשהוא עוסק בברכה, לא מצאנו שיכתוב ''ברוך אתה ה''' גם ללא ראשי תיבות. הוא מציין רק לסיומת של הברכה. לכן הסבירות היא שגם כאן התכון הלק''ט לומר שבארץ ישראל מברכים הטוב והמטיב.
נראה שגם הרב יהודה אסאד, הבין שדבריו של הלכות קטנות שהיה גר בארץ ישראל- בירושלים, אמורים בעת חנוכת בית כנסת בירושלים, ועל כן כתב, שנראה לו שבחנוכת בית כנסת בארץ ישראל יש לברך מציב גבול אלמנה, ואז מובנת יותר הנמקתו המתאימה יותר לבית כנסת שנבנה בארץ ישראל: ''דמקדש מעט דינו כערי הקדש שנבנה אחת מחרבות ירושלים''[11].הוא איננו מציין את דברי הרי''ף כמקור לדבריו, מאחר ולפי הרי''ף על הרואה בית כנסת בחו''ל גם כן לברך ברכת מציב גבול אלמנה, ועל כן ציין הרב יהודה אסאד לדברי הפרי מגדים הכותב שעיקרה של ברכה זו היא בארץ ישראל, ובחו''ל זו ספק ברכה ועל כן מברכים ללא שם ומלכות[12].
בתשובות הרב יהודה אסאד, מופיעים ראשי תיבות: בא''י (37 פעמים). גם שם, רובם, פתיחת ראשי התיבות הוא: בארץ ישראל, ומיעוטם, פתיחת ראשי התיבות הם: באיני יודע (באיני יודע אם פרעתיך, או: באיני יודע אם הלותני). אף פעם לא נכתבת ברכה בא''י, כראשי תיבות: ברוך אתה ה'. פעמיים בלבד, הוא כותב ללא ראשי תיבות: ברוך אתה, וגם אז אילו מובאות מחז''ל.
לא רק זאת, בתשובה אחרת דן הרב יהודה אסאד (שו''ת יהודה יעלה חלק א, או''ח סימן כ), בדינו של אבל בעל ברית, אם הוא יכול לעלות לתורה, ובדבריו מביא מדברי הלק''ט והפרי חדש, שנהגו אחרת מדבריו, וכותב על כך:
אלא שעדין לא ברור, מדוע חנוכת בית כנסת חדש בהונגריה או בכל מקום אחר בעולם, הוא כמו ''בנין עיר מערי הקודש, שנבנה אחת מחורבות ירושלים''? מדוע הוא נזקק לנימוק זה, ולא ציין לדברי הרי''ף, שאמנם כותב לברך מציב גבול אלמנה בראית בית כנסת במקום ישוב יהודים, ולא בעת חנוכתו?
נראה להציע לפתוח אחרת את ראשי התיבות שבדברי הלק''ט, והרב יהודה אסאד, ובמקום לפתוח את ראשי התיבות: בא''י= ברוך אתה ה', היה מקום להציע: בא''י= בארץ ישראל.
בכל תשובות הלק''ט מופיעים ראשי התיבות בא''י (14 פעמים), והכונה תמיד: בארץ ישראל. למעט פעם אחת (שו''ת הלכות קטנות חלק ב סימן קסט), כשהלק''ט עוסק בסדר הברכות בברית מילה. שם זוהי תחילת ברכה, אך הוא כתבה במלואה בראשי תיבות: ''וכל הפסוקים הוא קורא והקהל עונים אותם אחריו, ואח''כ מברך: בא''י אמ''ה אקב''ו להכניסו בשא''א (=בבריתו של אברהם אבינו)''. בתשובותיו, כשהוא עוסק בברכה, לא מצאנו שיכתוב ''ברוך אתה ה''' גם ללא ראשי תיבות. הוא מציין רק לסיומת של הברכה. לכן הסבירות היא שגם כאן התכון הלק''ט לומר שבארץ ישראל מברכים הטוב והמטיב.
נראה שגם הרב יהודה אסאד, הבין שדבריו של הלכות קטנות שהיה גר בארץ ישראל- בירושלים, אמורים בעת חנוכת בית כנסת בירושלים, ועל כן כתב, שנראה לו שבחנוכת בית כנסת בארץ ישראל יש לברך מציב גבול אלמנה, ואז מובנת יותר הנמקתו המתאימה יותר לבית כנסת שנבנה בארץ ישראל: ''דמקדש מעט דינו כערי הקדש שנבנה אחת מחרבות ירושלים''[11].הוא איננו מציין את דברי הרי''ף כמקור לדבריו, מאחר ולפי הרי''ף על הרואה בית כנסת בחו''ל גם כן לברך ברכת מציב גבול אלמנה, ועל כן ציין הרב יהודה אסאד לדברי הפרי מגדים הכותב שעיקרה של ברכה זו היא בארץ ישראל, ובחו''ל זו ספק ברכה ועל כן מברכים ללא שם ומלכות[12].
בתשובות הרב יהודה אסאד, מופיעים ראשי תיבות: בא''י (37 פעמים). גם שם, רובם, פתיחת ראשי התיבות הוא: בארץ ישראל, ומיעוטם, פתיחת ראשי התיבות הם: באיני יודע (באיני יודע אם פרעתיך, או: באיני יודע אם הלותני). אף פעם לא נכתבת ברכה בא''י, כראשי תיבות: ברוך אתה ה'. פעמיים בלבד, הוא כותב ללא ראשי תיבות: ברוך אתה, וגם אז אילו מובאות מחז''ל.
לא רק זאת, בתשובה אחרת דן הרב יהודה אסאד (שו''ת יהודה יעלה חלק א, או''ח סימן כ), בדינו של אבל בעל ברית, אם הוא יכול לעלות לתורה, ובדבריו מביא מדברי הלק''ט והפרי חדש, שנהגו אחרת מדבריו, וכותב על כך:
נ''ל גם שניהם בירושלים עה''ק עיר מושבם היה הוראתם בקדושה עפ''י מנהג ארץ ישראל. אבל ודאי אנן לדידן קיי''ל הלכה כרוב דבתראי הנ''ל ....
מכאן, שהוא התייחס לדברי הלק''ט, כמי שעוסק לעיתים במנהגי ארץ ישראל, ולכן גם כאן נראה להציע שהוא הבין שדברי הלק''ט מתייחסים לברכה בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל. לפי זה גם מובן שבתחילת התשובה כתב שיש לברך שהחיינו עם פרי או בגד חדש בעת חנוכת בית כנסת, אך זאת יש לעשות בחנוכת בית כנסת בחו''ל, ואילו בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל, יש לברך מציב גבול אלמנה, ''דמקדש מעט דינו כערי הקדש, שנבנה אחת מחרבות ירושלים''. הוא מדגיש בתשובתו דוקא את בנין ירושלים, ונראה שהדברים מתאימים לתשובה אחרת (שו''ת יהודה יעלה חלק א - או''ח סימן ריד), בה כתב:
טעם שיתרחב גבול הר הבית נ''ל עפ''י הברייתא במגילה כ''ט ר' אליעזר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי בהמ''ד שבבבל שיקבעו בא''י וכו'. ומינה נ''ל בתי כנסיות ובהמ''ד שבארץ ישראל שהן סמוכים לירושלים עתידין שיקבעו בירושלים בהר הבית וממילא יתרחב גבולו כנ''ל ואפשר שיצטרך להתרחב גבול הר הבית משום שהבטיח ונלוו עמים רבים ונהרו אליו כל הגוים לזה צריך הרחבת מקום וזה נ''ל המשך הפסוק בישעיה ב' נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ר''ל שיתרחב גבולו מאד, ונשא מגבעות משום ונהרו אליו כל הגוים כנ''ל.
בתשובה אחרת (שו''ת יהודה יעלה חלק א או''ח סימן לג) הוא דן במחלוקת שפרצה בקהילה מסוימת, במה עדיף להשקיע כסף בבנין בית קברות או בבנין בית כנסת:
פשיטא מלתא כי לאלו שומעים שאומרים כהלכה. [א] דודאי בנין ביהכ''נ מקום תפילה עדיף קודם מקניית בית הקברות דהא כל התדיר קודם לשאינו תדיר. [ב] וכן כל המקודש קודם לאינו מקודש כ''כ כמ''ש במשנה זבחים פ''ט. וה''נ ביהכ''נ הוא מקודש שם קדושה עלי' כדחז''ל ואהי להם למקדש מעט אלו ביהכ''נ כו' ובית ה' נקרא כמ''ש לרומם בית אלהינו שמקדישים בו את ה' בעשרה ושכינה שרוי בתוכו. [ג] וגם עתידין שיקבעו ביהכ''נ כולם בארץ ישראל, משא''כ בית הקברות. [ד] וגם ביהכ''נ תשמישו תדיר בכל יום ובכל עת הקבועות לתפלה, משא''כ בית הקברות אינו תשמיש תדיר תמידי כי אם במקרה.... אם כן אפילו אם הגבאים וגם רוב הציבור רוצים יותר להוציא הממון בקנית מקום קברות אין שומעים להם שלא כדין, ולמועט שבוחרים לבנות ביהכ''נ שומעים.
השוני בין תכני הברכות בארץ ובחו''ל, בולט. ברכת שהחיינו, היא ביטוי לשמחה האישית הפרטית עם כניסה לבית חדש או רכישת כלי חדש, ואכן בחו''ל זו שמחה פרטית, קהילתית, מאחר ובתי הכנסת הללו אינם עתידים להשאר שם לנצח, והם או הקהילה המתפללת בהם, עתידה לקבוע את מקומה בארץ ישראל. ברכת מציב גבול אלמנה, היא ברכה על השמחה הכללית, בכך שנוסף עוד נדבך בבנין הארץ. כך הסביר הראי''ה קוק בדבריו בעת חנוכת בית הכנסת הגדול בתל אביב:
על הפסוק: ''ואהי להם למקדש מעט'' (יחזקאל יא, טז), אומרים חז''ל: ''אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל'' (מגילה כט ע''א). ועל הפסוק ''מעון אתה היית לנו'' (תהילים צ, א) הם אומרים סתם: אלו בתי כנסיות'' (מגילה שם). והכונה היא כנראה רק לבתי כנסיות שבא''י. כי בתי כנסיות שבבבל הם רק מקדש מעט ונבנו על תנאי ובאופן זמני ועומדים הם להקבע בארץ ישראל, אולם בתי כנסיות שבארץ ישראל הם בבחינת מעון שלם וקבוע[13].
מכאן, שהוא התייחס לדברי הלק''ט, כמי שעוסק לעיתים במנהגי ארץ ישראל, ולכן גם כאן נראה להציע שהוא הבין שדברי הלק''ט מתייחסים לברכה בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל. לפי זה גם מובן שבתחילת התשובה כתב שיש לברך שהחיינו עם פרי או בגד חדש בעת חנוכת בית כנסת, אך זאת יש לעשות בחנוכת בית כנסת בחו''ל, ואילו בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל, יש לברך מציב גבול אלמנה, ''דמקדש מעט דינו כערי הקדש, שנבנה אחת מחרבות ירושלים''. הוא מדגיש בתשובתו דוקא את בנין ירושלים, ונראה שהדברים מתאימים לתשובה אחרת (שו''ת יהודה יעלה חלק א - או''ח סימן ריד), בה כתב:
טעם שיתרחב גבול הר הבית נ''ל עפ''י הברייתא במגילה כ''ט ר' אליעזר אומר עתידין בתי כנסיות ובתי בהמ''ד שבבבל שיקבעו בא''י וכו'. ומינה נ''ל בתי כנסיות ובהמ''ד שבארץ ישראל שהן סמוכים לירושלים עתידין שיקבעו בירושלים בהר הבית וממילא יתרחב גבולו כנ''ל ואפשר שיצטרך להתרחב גבול הר הבית משום שהבטיח ונלוו עמים רבים ונהרו אליו כל הגוים לזה צריך הרחבת מקום וזה נ''ל המשך הפסוק בישעיה ב' נכון יהיה הר בית ד' בראש ההרים ר''ל שיתרחב גבולו מאד, ונשא מגבעות משום ונהרו אליו כל הגוים כנ''ל.
בתשובה אחרת (שו''ת יהודה יעלה חלק א או''ח סימן לג) הוא דן במחלוקת שפרצה בקהילה מסוימת, במה עדיף להשקיע כסף בבנין בית קברות או בבנין בית כנסת:
פשיטא מלתא כי לאלו שומעים שאומרים כהלכה. [א] דודאי בנין ביהכ''נ מקום תפילה עדיף קודם מקניית בית הקברות דהא כל התדיר קודם לשאינו תדיר. [ב] וכן כל המקודש קודם לאינו מקודש כ''כ כמ''ש במשנה זבחים פ''ט. וה''נ ביהכ''נ הוא מקודש שם קדושה עלי' כדחז''ל ואהי להם למקדש מעט אלו ביהכ''נ כו' ובית ה' נקרא כמ''ש לרומם בית אלהינו שמקדישים בו את ה' בעשרה ושכינה שרוי בתוכו. [ג] וגם עתידין שיקבעו ביהכ''נ כולם בארץ ישראל, משא''כ בית הקברות. [ד] וגם ביהכ''נ תשמישו תדיר בכל יום ובכל עת הקבועות לתפלה, משא''כ בית הקברות אינו תשמיש תדיר תמידי כי אם במקרה.... אם כן אפילו אם הגבאים וגם רוב הציבור רוצים יותר להוציא הממון בקנית מקום קברות אין שומעים להם שלא כדין, ולמועט שבוחרים לבנות ביהכ''נ שומעים.
השוני בין תכני הברכות בארץ ובחו''ל, בולט. ברכת שהחיינו, היא ביטוי לשמחה האישית הפרטית עם כניסה לבית חדש או רכישת כלי חדש, ואכן בחו''ל זו שמחה פרטית, קהילתית, מאחר ובתי הכנסת הללו אינם עתידים להשאר שם לנצח, והם או הקהילה המתפללת בהם, עתידה לקבוע את מקומה בארץ ישראל. ברכת מציב גבול אלמנה, היא ברכה על השמחה הכללית, בכך שנוסף עוד נדבך בבנין הארץ. כך הסביר הראי''ה קוק בדבריו בעת חנוכת בית הכנסת הגדול בתל אביב:
על הפסוק: ''ואהי להם למקדש מעט'' (יחזקאל יא, טז), אומרים חז''ל: ''אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל'' (מגילה כט ע''א). ועל הפסוק ''מעון אתה היית לנו'' (תהילים צ, א) הם אומרים סתם: אלו בתי כנסיות'' (מגילה שם). והכונה היא כנראה רק לבתי כנסיות שבא''י. כי בתי כנסיות שבבבל הם רק מקדש מעט ונבנו על תנאי ובאופן זמני ועומדים הם להקבע בארץ ישראל, אולם בתי כנסיות שבארץ ישראל הם בבחינת מעון שלם וקבוע[13].
הוא אמנם איננו עוסק שם בברכה על חנוכת בית הכנסת החדש בתל אביב, אך מדבריו ניתן ללמוד על תוכן ברכת מציב גבול אלמנה בחנוכת בית כנסת בארץ ישראל, ע''פ הצעתו של הרב יהודה אסאד.
סיכום: על חנוכת בית כנסת בארץ ובחו''ל יש לברך הטוב והמטיב, או שהחיינו, ועל פי הצעת הרב יהודה אסאד, יתכן ובארץ ישראל יש לברך ברכת מציב גבול אלמנה[14].
סיום
השר דוד צבי פנקס, שמש כשר התחבורה במדינת ישראל וכגבאי בית הכנסת הגדול בתל אביב, וערך עיתון ספרותי בשם: ''בית כנסת''. במאמר הספד לזכרו, כתב הרב צבי יהודה קוק, על המעלות הייחודיות שיש בחז''ל ל''בתי כנסיות בארץ ישראל'' וסיים:
עם מהלך תקומתה של ארץ חמדתנו הטובה והרחבה, בימין ה' הרוממה אשר במרחב ירושתנו וישיבתנו, כיבושנו ושלטוננו בה, הולכת ומתגלית אמתת קדושתה המוחלטת של אחיזת קרקעיותנו אשר בבתי כנסיותינו שבארץ ישראל. בקרנת תוקפן מתוך תגבורת צפייתנו וקירוב כיווננו אל מול בנינו השלם של נוי עולם ואור עולם של בית מקדשנן ותפארתנו ''אשר הללוך בו אבותינו'' ''ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהילתך''[15].
יהי רצון שגם בית הכנסת החדש שבכפר דרום, יהיה ביטוי להמשך אחיזתנו בארץ, מעון קבוע ונצחי, לקדושה עולמית, והתפילות בו יתקבלו לרצון לפני אדון כל, יחד עם תפילות כל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבגוש קטיף ושבכל רחבי ארץ ישראל, לימים בהם יבאינו ה' להר קדשו וישמחנו בבית תפילתו, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמו עליו.
[1] בהזדמנות זו, נעשה יד ושם לזכרו של רבה הראשון של כפר דרום, הרב שמעון בירן הי''ד, שפרסם מספר מאמרים ותשובות בענייני בית כנסת. דבריו פורסמו בתוך: מלילות, א (תשנ''ח), קרית ארבע. ''בדין הוצאת ס''ת מבית כנסת'' (עמ' 413-416); ''האם מותר לדרוש בין קריאת התורה למוסף בבית הכנסת'' (עמ' 429-432); ''מנין המתגבש באיחור בביהכנ''ס'' (עמ' 432-433); ''עריכת סעודת ברית מילה בבית כנסת'' (עמ' 439-443).
[2] הראי''ה קוק, שו''ת אורח משפט (או''ח סימן מז) חולק על דברי החת''ס, ולפיו בציבור גדול, כשאין לכל אחד חלק, אזי לא מברך. ''אבל חבורה קטנה שנשתתפו לכתיבת ס''ת, וכ''א מגיע לו איזה רובל - כסף בהוצאותי', ה''ז דבר חשוב לדידן, ושפיר דמי לברך. ועוד נלע''ד שיותר ראוי לברך שהחיינו מהטוב והמטיב, שהרי ראוי שנעבוד לפניו ב''ה שלא ע''מ לקבל פרס, והטוב והמטיב מורה ג''כ על שכר המצוה, אבל שהחיינו ההודאה על שזיכנו לקיים עצם מצותו לעשות רצונו יתברך''.
[3] כך כתבו גם: הבאר היטב (שם ס''ק ט); בדי השולחן (סי' סד, א); הרב פנחס טולדנו (שרידים ו תשמ''ה, עמ' נג) מספר שכך עשו בחנוכת בית כנסת בלונדון; הרב משה שטרנבוך, תשובות והנהגות (ב סי' קמה) כותב שבעת חנוכת בית כנסת ביוהנסבורג, הוא עצמו בירך הטוב והמטיב כדברי המשנה ברורה; הרב זלמן דרוק, מקדש מעט (עמ' א-ו). ראה עוד: הרב אפרים שטרן, ''ברכת הטוב והמיטיב בחנוכת בית מדרש חדש'' (עלי תמרים ו, תשנ''ד, עמ' רו - רח).
[4] כך כתבו גם: שו''ת מהר''ם שיק (יו''ד סי' שעד); שערי תשובה (או''ח סי' רכג); שו''ת זית רענן (או''ח סי' ג); הרב יצחק דב הלוי, שו''ת יד הלוי (או''ח סי' לז). הרב מרדכי גרוס, ''הכל ירוממוך'' (בני ברק תשס''ב, עמ' נג) כותב שהר''ח קניבסקי אמר לו שאכן נהגו שלא לברך בעת חנוכת בית כנסת, על אף דברי המשנה ברורה.
[5] כך כתבו: מג''א (או''ח סי' רכג ס''ק ה); חיד''א, מחזיק ברכה (או''ח סי' כב ס''ק ב); מאמר מרדכי או''ח (סי' כב); כף החיים (או''ח סי' י אות ח) ועוד. מקורות רבים ודיון בדבר ברכת שהחיינו על ספר תורה חדש, ראה: הרב ראובן עמאר, תורת משה (ירושלים תש''ס, עמ' צח- קיא, רכז).
סיכום: על חנוכת בית כנסת בארץ ובחו''ל יש לברך הטוב והמטיב, או שהחיינו, ועל פי הצעת הרב יהודה אסאד, יתכן ובארץ ישראל יש לברך ברכת מציב גבול אלמנה[14].
סיום
השר דוד צבי פנקס, שמש כשר התחבורה במדינת ישראל וכגבאי בית הכנסת הגדול בתל אביב, וערך עיתון ספרותי בשם: ''בית כנסת''. במאמר הספד לזכרו, כתב הרב צבי יהודה קוק, על המעלות הייחודיות שיש בחז''ל ל''בתי כנסיות בארץ ישראל'' וסיים:
עם מהלך תקומתה של ארץ חמדתנו הטובה והרחבה, בימין ה' הרוממה אשר במרחב ירושתנו וישיבתנו, כיבושנו ושלטוננו בה, הולכת ומתגלית אמתת קדושתה המוחלטת של אחיזת קרקעיותנו אשר בבתי כנסיותינו שבארץ ישראל. בקרנת תוקפן מתוך תגבורת צפייתנו וקירוב כיווננו אל מול בנינו השלם של נוי עולם ואור עולם של בית מקדשנן ותפארתנו ''אשר הללוך בו אבותינו'' ''ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדור ודור נספר תהילתך''[15].
יהי רצון שגם בית הכנסת החדש שבכפר דרום, יהיה ביטוי להמשך אחיזתנו בארץ, מעון קבוע ונצחי, לקדושה עולמית, והתפילות בו יתקבלו לרצון לפני אדון כל, יחד עם תפילות כל בתי הכנסיות ובתי המדרשות שבגוש קטיף ושבכל רחבי ארץ ישראל, לימים בהם יבאינו ה' להר קדשו וישמחנו בבית תפילתו, בבית הגדול והקדוש שנקרא שמו עליו.
[1] בהזדמנות זו, נעשה יד ושם לזכרו של רבה הראשון של כפר דרום, הרב שמעון בירן הי''ד, שפרסם מספר מאמרים ותשובות בענייני בית כנסת. דבריו פורסמו בתוך: מלילות, א (תשנ''ח), קרית ארבע. ''בדין הוצאת ס''ת מבית כנסת'' (עמ' 413-416); ''האם מותר לדרוש בין קריאת התורה למוסף בבית הכנסת'' (עמ' 429-432); ''מנין המתגבש באיחור בביהכנ''ס'' (עמ' 432-433); ''עריכת סעודת ברית מילה בבית כנסת'' (עמ' 439-443).
[2] הראי''ה קוק, שו''ת אורח משפט (או''ח סימן מז) חולק על דברי החת''ס, ולפיו בציבור גדול, כשאין לכל אחד חלק, אזי לא מברך. ''אבל חבורה קטנה שנשתתפו לכתיבת ס''ת, וכ''א מגיע לו איזה רובל - כסף בהוצאותי', ה''ז דבר חשוב לדידן, ושפיר דמי לברך. ועוד נלע''ד שיותר ראוי לברך שהחיינו מהטוב והמטיב, שהרי ראוי שנעבוד לפניו ב''ה שלא ע''מ לקבל פרס, והטוב והמטיב מורה ג''כ על שכר המצוה, אבל שהחיינו ההודאה על שזיכנו לקיים עצם מצותו לעשות רצונו יתברך''.
[3] כך כתבו גם: הבאר היטב (שם ס''ק ט); בדי השולחן (סי' סד, א); הרב פנחס טולדנו (שרידים ו תשמ''ה, עמ' נג) מספר שכך עשו בחנוכת בית כנסת בלונדון; הרב משה שטרנבוך, תשובות והנהגות (ב סי' קמה) כותב שבעת חנוכת בית כנסת ביוהנסבורג, הוא עצמו בירך הטוב והמטיב כדברי המשנה ברורה; הרב זלמן דרוק, מקדש מעט (עמ' א-ו). ראה עוד: הרב אפרים שטרן, ''ברכת הטוב והמיטיב בחנוכת בית מדרש חדש'' (עלי תמרים ו, תשנ''ד, עמ' רו - רח).
[4] כך כתבו גם: שו''ת מהר''ם שיק (יו''ד סי' שעד); שערי תשובה (או''ח סי' רכג); שו''ת זית רענן (או''ח סי' ג); הרב יצחק דב הלוי, שו''ת יד הלוי (או''ח סי' לז). הרב מרדכי גרוס, ''הכל ירוממוך'' (בני ברק תשס''ב, עמ' נג) כותב שהר''ח קניבסקי אמר לו שאכן נהגו שלא לברך בעת חנוכת בית כנסת, על אף דברי המשנה ברורה.
[5] כך כתבו: מג''א (או''ח סי' רכג ס''ק ה); חיד''א, מחזיק ברכה (או''ח סי' כב ס''ק ב); מאמר מרדכי או''ח (סי' כב); כף החיים (או''ח סי' י אות ח) ועוד. מקורות רבים ודיון בדבר ברכת שהחיינו על ספר תורה חדש, ראה: הרב ראובן עמאר, תורת משה (ירושלים תש''ס, עמ' צח- קיא, רכז).
[6] כך כתבו מספר אחרונים: כף החיים (או''ח סי' קנ, טו, ובאו''ח סימן רכג, טו); הרב חזקיה מדיני, שדי חמד (אסיפת דינים, מערכת בית כנסת, אות יב); הרב עמרם אבורביע, נתיבי עם (סי' רכה); הרב עובדיה יוסף, שו''ת יביע אומר (ט סי' יח); הרב יצחק יוסף, ילקוט יוסף (ח''ב עמ' רל, ובח''ג עמ' תקצו); הרב עזריאל חייקין, ''שהחיינו בחינוך בית כנסת'', שרידים ו, תשמ''ה, עמ' נא-נג), שכך עשו בעת חנוכת בית הכנסת ''מעלה'' בבריסל. ראה עוד: הרב יואל טייטלבוים,''שהחיינו על חנוכת בית מדרש'', עולת החודש, (טבת תש''ם, עמ' רד - רה); הרב יעקב ישעי' בלוי, צדקה ומשפט (פרק יא סעיף טז הע' לג); הרב אברהם לוי, השיר והשבח- דיני ברכת שהחיינו והטוב והמטיב (עמ' נח, תנ-תנג).
[7] שולחן ערוך (אור''ח סי' תר סעיף ב).
[8] בשו''ת יהודה יעלה (ח''א יו''ד סי' רפב) מביא את דברי הלק''ט הללו שנית, ושם הוא מאריך לדון בשאלה מה מברכים על ספר תורה חדש, של יחיד ושל ציבור.
[9] בתשובה שם עוסק הרדב''ז בברכת שהחיינו על כלים חדשים.
[10] על דעות ומנהגים אחרים באשר לברכה זו, ראה בספרי: מלכות יהודה וישראל, ''ברכת מציב גבול אלמנה'' (עמ' 427-435).
[11] אמנם, יש להודות שעל פי דברינו לא ברור מה פשר המילה ''וכו''' שבדברי הרב יהודה אסאד: ''ולענ''ד לברך על בנין ביהכ''נ בחינוכו ברבים בא''י וכו' מציב גבול אלמנה''. יתכן שהוא רומז למה שהוא ציטט קודם לכן מדברי הלק''ט, שאין הכונה שכל אחד מהבאים יברך, אלא שהש''צ יברך בשביל הנוכחים.
[12] ראה בהערת הרב צבי יהודה קוק (עולת ראיה, ח''ב, אות ק עמ' תכב), המסביר כך את דברי הפרי מגדים. בדבריו שם כותב שדברי הרי''ף לברך מציב גבול אלמנה על ראית בתי כנסת, ''יש לומר שהם כמו תשלומין לעיקר יישובם של ישראל שהוא בארץ ישראל, וכדאמר ר' יוחנן (ברכות ח ע''א) על דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא בבבל דהיינו הוא דאהני להשלים את זכות אריכות ימים שהוא בארץ ישראל''. ובאריכות בדבריו על מעלת בתי הכנסת שבארץ ישראל לעומת אילו שבחו''ל: ''בתי כנסיות שבארץ ישראל'' (לנתיבות ישראל ח''ב, עמ' צא-צד).
[13] הראי''ה קוק, ''בחגיגת חנוכת בית הכנסת הגדול בתל אביב'' (מאמרי הראיה, עמ' 246-247). ראה עוד בדבריו, בשו''ת משפט כהן (סי' צו, ב, עמ' קפד).
[14] הרב מרדכי גרוס, ''הכל ירוממוך'' (בני ברק תשס''ב, עמ' פ הע' ט) כותב שאפשר להוסיף ברכת מציב גבול אלמנה לברכת הטוב והמטיב בעת חנוכת בית כנסת בארץ ישראל. שם (בעמ' קלג) מביא בשמו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, שכתב בקונטרס בית הסופרים, שיש להוסיף גם ברכת מציב גבול אלמנה, בעת חנוכת בית כנסת בארץ ישראל. הוא איננו מציין את דברי המהר''י אסאד. הרי''מ טיקוצ'נסקי, קורות חצר חורבת ר' יהודה החסיד (ירושלים תרס''ג, עמ' 6) מספר שבר''ח שבט תקצ''ז, בעת חנוכת ביהמ''ד 'מנחם ציון' שבחורבת ר' יהודה החסיד, ברכו כל הנאספים ברגש ברכת מציב גבול אלמנה. הרב מרדכי הכהן, ''בית כנסת בארץ ישראל ביישובו'' (מקדש מעט, עמ' 77-97), דן מה מברכים בחנוכת בית כנסת, שהחיינו או הטוב והמטיב, ודן שם גם בברכת מציב גבול אלמנה בעת ראית בית כנסת, אך איננו מעלה את האפשרות לברך כך על בית כנסת בארץ ישראל בעת חנוכתו.
[7] שולחן ערוך (אור''ח סי' תר סעיף ב).
[8] בשו''ת יהודה יעלה (ח''א יו''ד סי' רפב) מביא את דברי הלק''ט הללו שנית, ושם הוא מאריך לדון בשאלה מה מברכים על ספר תורה חדש, של יחיד ושל ציבור.
[9] בתשובה שם עוסק הרדב''ז בברכת שהחיינו על כלים חדשים.
[10] על דעות ומנהגים אחרים באשר לברכה זו, ראה בספרי: מלכות יהודה וישראל, ''ברכת מציב גבול אלמנה'' (עמ' 427-435).
[11] אמנם, יש להודות שעל פי דברינו לא ברור מה פשר המילה ''וכו''' שבדברי הרב יהודה אסאד: ''ולענ''ד לברך על בנין ביהכ''נ בחינוכו ברבים בא''י וכו' מציב גבול אלמנה''. יתכן שהוא רומז למה שהוא ציטט קודם לכן מדברי הלק''ט, שאין הכונה שכל אחד מהבאים יברך, אלא שהש''צ יברך בשביל הנוכחים.
[12] ראה בהערת הרב צבי יהודה קוק (עולת ראיה, ח''ב, אות ק עמ' תכב), המסביר כך את דברי הפרי מגדים. בדבריו שם כותב שדברי הרי''ף לברך מציב גבול אלמנה על ראית בתי כנסת, ''יש לומר שהם כמו תשלומין לעיקר יישובם של ישראל שהוא בארץ ישראל, וכדאמר ר' יוחנן (ברכות ח ע''א) על דמקדמי ומחשכי לבי כנישתא בבבל דהיינו הוא דאהני להשלים את זכות אריכות ימים שהוא בארץ ישראל''. ובאריכות בדבריו על מעלת בתי הכנסת שבארץ ישראל לעומת אילו שבחו''ל: ''בתי כנסיות שבארץ ישראל'' (לנתיבות ישראל ח''ב, עמ' צא-צד).
[13] הראי''ה קוק, ''בחגיגת חנוכת בית הכנסת הגדול בתל אביב'' (מאמרי הראיה, עמ' 246-247). ראה עוד בדבריו, בשו''ת משפט כהן (סי' צו, ב, עמ' קפד).
[14] הרב מרדכי גרוס, ''הכל ירוממוך'' (בני ברק תשס''ב, עמ' פ הע' ט) כותב שאפשר להוסיף ברכת מציב גבול אלמנה לברכת הטוב והמטיב בעת חנוכת בית כנסת בארץ ישראל. שם (בעמ' קלג) מביא בשמו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר, שכתב בקונטרס בית הסופרים, שיש להוסיף גם ברכת מציב גבול אלמנה, בעת חנוכת בית כנסת בארץ ישראל. הוא איננו מציין את דברי המהר''י אסאד. הרי''מ טיקוצ'נסקי, קורות חצר חורבת ר' יהודה החסיד (ירושלים תרס''ג, עמ' 6) מספר שבר''ח שבט תקצ''ז, בעת חנוכת ביהמ''ד 'מנחם ציון' שבחורבת ר' יהודה החסיד, ברכו כל הנאספים ברגש ברכת מציב גבול אלמנה. הרב מרדכי הכהן, ''בית כנסת בארץ ישראל ביישובו'' (מקדש מעט, עמ' 77-97), דן מה מברכים בחנוכת בית כנסת, שהחיינו או הטוב והמטיב, ודן שם גם בברכת מציב גבול אלמנה בעת ראית בית כנסת, אך איננו מעלה את האפשרות לברך כך על בית כנסת בארץ ישראל בעת חנוכתו.
[15] הרב צבי יהודה קוק, ''בתי כנסיות שבארץ ישראל'' (לנתיבות ישראל ח''ב, עמ' צד).
עוד בקטגוריה ברכות
מאמרים
קדימות בפירות ארץ ישראל ובפירות שביעית
אדם העומד לאכול כמה פירות, ואחד מהם הוא פרי מא"י, האם יש לברך את ברכת 'העץ' דווקא עליו?
מאמרים
ברכה על חטיף קראנצ' -תגובה
תגובתו של הרב שי וינטר על תשובתו של הרב עמיחי שליט"א שנכתבה באמונת עתיך- על הברכה שיש לברך לפני אכילת חטיף קראנצ'
מאמרים
ברכת 'שהחיינו' על פירות חדשים בימינו
הנה קרבים ובאים להם חודשי הקיץ המביאים עימם את פירות הקיץ, בהם אנו שמחים ומברכים עליהם ברכת 'שהחיינו'. האם יש לברך ברכת...
