תעתועי שעון?

שעון הקיץ הנוהג במדינת ישראל זה כמה שנים, דומה שלא נס לחו של הדיון בהנהגתו. שוב ושוב עולה השאלה, ושוב עולים הדיונים לכה ולכה.

ישנם המצדדים בעדו וישנם המתנגדים לו. בספר תחומין בחלק י' סיכמה המערכת בקצרה את הגישות בעד ונגד הנהגת השעון, גישות שאינן קשורות להלכה או לדרכה של התורה, אלא גישות טבעיות והגיוניות הקיימות לפני כל אדם החושב על העניין. הדיון הכלכלי, בו יש הטוענים שהדבר גורם לחסכון באנגריה שכן הוא מוביל לניצול רב יותר של שעות היום, ואילו המתנגדים טוענים שאין לדבר משמעות שכן בין כה וכה, דרך האנשים בימים אלו להשתמש בתאורה ובמזגנים. דיוני נוחות, סכנות בנסיעה עקב שעות היום המרובות יותר ועוד.

יחד עם זאת, אין ספק שאף דיון הלכתי עורר הדבר, ואף פולמוס גדול בין הרבנים שהביעו דעה ביחס להנהגת שעון הקיץ, וננסה לגעת בקצרה בנקודות שונות שהעלו הרבנים בדיונם בנושא.

לא נוכל להתעלם מכך, שישנם רבנים הטוענים שאין בהפעלת שעון הקיץ נושא הלכתי, ולכן כל השיקול הוא של איכות חיים ושל רווח כלכלי, כך מצאנו תשובה בשו"ת עשה לך רב שכתב הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, הוא מרחיב על כך שאין כל רמז להתנגד להנהגת השעון, וממילא אם הדבר מועיל כלכלית, חשוב ונכון להפעילו. ומעין דרך זו מצאנו תשובה קצרה של הרב יעקב כהן באתר ישיבה.

בניגוד לכך, במשך שנים רבות, בכל שנה ושנה שבה הונהג שעון קיץ, הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל קרא בשיעוריו לבטלו ובחריפות מחה על הנהגתו, בטוענו שנזקים גדולים יש בו, ואין להכניס תרגילים לא אמיתיים במערכת החיים שלנו.

המצדדים את הפעלתו מבחינה הלכתית דוגלים בכך שעל ידו אנו מגיעים לכך שנץ החמה מאוחר יותר, וכך יכולים אנשים רבים להתפלל בנץ החמה, בלא מאמץ רב במיוחד, ואף יתר מכך, אף המאחרים קום ביום יום, יכולים להתפלל בזמן, ולא להפסיד את זמן קריאת שמע ובודאי את זמן התפילה.

אך המתנגדים מעוררים בעיה אחרת והיא על אותם הזריזים המשכימים יום יום למלאכתם, והם מתפללים מניין מוקדם, מניין הפועלים, כדי להגיע לעבודה בשעה מוקדמת. אף שיש היתר לתפילה זו, כפי שמופיע בשו"ע ובנושאי הכלים שלו, ודאי שדבר זה איננו פשוט, ולכן הנהגת השעון מאלצת אנשים אלו לסמוך על דעות אלו כדי להתפלל שחרית. בהנהגתו השנה עד תאריך מאוחר כל כך, עלול הדבר להוביל שאותם הפועלים לא יוכלו כלל להתפלל אף בזמן הפועלים, בשל היותו מאוחר יחסית. אמנם הרב חיים דוד הלוי זצ"ל טען נגד זאת, שכיום אין המעסיקים מקפידים על הפועלים שלא יתפללו בזמן העבודה, ולכן אין חשש מכך, אך הדבר דורש בדיקה, ובודאי שאינו פשוט.

הרב חיים דוד הלוי זצ"ל העדיף את התיקון לרבים על פי הבעיה של המעטים שבסופו של דבר גם להם יש היתר, ואילו הרב מרדכי אליהו זצ"ל דגל שקודם צריכים אנו לדאוג לאלו שמתנהגים בסדר, ומשתדלים לעשות את המוטל עליהם בדרך הטובה, ורק לאחר מיכן לדאוג לאלו שמאחרים קום, שכן דבר זה גובל בפשיעה שלהם.

יש שהעלו את הבעיה בכניסת השבת המאוחרת, שהיא גורמת פגיעה בשולחן השבת של הילדים הקטנים יותר, ולכן במקומות שונים הנהיגו תפילת שבת מוקדמת. דיונים רבים העלתה הצעה זו, הרה"ג דוב ליאור שליט"א מצדד באפשרות זו ואף מדריך את האנשים כיצד להימנע מהבעיות ההלכתיות העלולות להיות כרוכות בהנהגה זו. אך יש שהתנגדו לכך, כבר בערוך השולחן האריך להתנגד לכך, על אף דרכו לתמוך מאוד במנהגים שהראה במקומו. בסדרת תחומין ישנו מאמר של הרב שלזינגר שבו הוא דן בנושא בהרחבה מצדדיו השונים, והוא מסכם:

"כבודה של שבת קדשנו אינו מתבטא רק בכך שהילדים ישארו עירניים בזמן הקידוש והסעודה. כבודה של שבת קדשנו מתבטא גם בתפילה מיוחדת וברוב עם הדרת מלך. שזהו השינוי מכל ימות השבוע. כבודה של השבת מתבטא בכך שהכל נעשה ב"מנוחה ושמחה", שזהו "אור ליהודים" האמיתי, ואין ממהרים כמו בכל ימות השבוע. והכל נעשה בניחותא וברוגע המיוחד רק לשבת קודש... ופנאי לשמוע דברי תורה מפי מרא דאתרא או דרשן אחר. אצל אנשים רבים זוהי ההזדמנות היחידה בשבוע שאוזנם כרויה לשמוע דברי תורה.  גם אם מבחינת הילדים יש קושי מסויים, אך האם שבת קודש אינה שווה די הצורך שנתאמץ עבורה? האם שבת קודש אינה כדאית, שהילדים ינוחו עבורה בערב שבת ויהיו עירניים דים בליל שבת קודש ? האם ק"ש וספירת העומר בזמנה אינם ראויים לחנך בהם את הילדים שיאמרום בבית הכנסת ובציבור?... ובכל זאת, אלה שעבורם זו באמת שעת הדחק, אלה שקשה להם עד מאד להתפלל במנין הרגיל של צאת הכוכבים, ובמיוחד אנשים מבוגרים וזקנים, שאצלם זו שאלה של בריאות הגוף - הרי אם יתפללו מעריב מפלג המנחה ויעשו הכל עפ"י כללי הלכה, הרי אי אפשר למחות בידם. ויש להם על מי לסמוך. והאמת והשלום אהבו!

צדדים לכאן ולכאן, אך ודאי שיש אמירה הלכתית ותורנית בעניין שעון הקיץ, וראוי שהפעלתו והפסקתו תתבצע מתוך התייעצות עם גדולי התורה.