המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
שעורה ארבע-טורית
השעורה היא אחת מחמשת מיני הדגן, ובמשנה היא נזכרת בדרך כלל בלשון רבים – שעורים. בפירוש המשנה נקראים בערבית "שעיר" (شعير).[1] הכוונה היא בעיקר לשני המינים השכיחים: שעורה תרבותית ארבע טורית או שש טורית (Hordeum vulgare), והמין שעורה דו-טורית (H. vulgare subssp. distichum).
השעורה נזכרת ברשימת שבעת המינים (דברים ח, ח), ובתולדות האנושות היא הדגן החשוב ביותר מלבד החיטה. צורכי גידול השעורה צנועים ביחס לצורכי גידול החיטה, וגידולה היה שכיח יותר באזורי ספר יובשניים או בתקופות בצורת. הרמב"ם מזכיר "שעורין אדומיות" (כלומר, מארץ אדום) בין הגידולים שאינם משובחים.[2]
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
