המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
נאמר במשנה: "פּוֹל הלָּבָן והשְּׁעוֹעִית אינן כלאים זה בזה". השְּׁעוֹעִית היא ה"לוביה" (لوبية).[1]
מזוהה עם הסוג לוביה (Vigna), ובדרך כלל הכוונה ללוביה תרבותית (Vigna sinensis). מין קטנית שזרעיה נאכלים, ואינה זהה לצמח מן המוצא האמריקני שמכונה בימינו "שעועית" (Phaseous).
[1].פהמ"ש כלאים א, א; הלכות כלאים ג, ג. מסורת זיהוי זו תואמת לירושלמי, כלאים א א, כז ע"א: "פסילתה" (=ביוונית: פסיולוס; בלטינית: פסולאוס) היא הלוביה, וכן פירש רס"ג; ראו אלוני, עמ' 188.