המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
שחליים תרבותיים
את השֶׁחְלָים הרמב"ם מזהה בשם: "חב אלרשאד" (حب الرشاد),[1] כלומר, זרע הצמח שנקרא בימינו "שַׁחֲלַיִים תַּרְבּוּתִיִּים" (Lepidium sativum). צמח חד-שנתי. לעליו הירוקים טעם חריף, והם משמשים ירק לסלט, וזרעיו משמשים תבלין. ירק דומה לו הוא "עדל" שבמשנה, ראו בערכו.[2]