המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
קוסטוס
הקושט נזכר במשנה עם צמחי בושם ותבלין. סממן זה נקרא בערבית "אלקֻסְט" (قسط).[1]
אחד מסממני הקטורת שהוקטרו במקדש.[2] לדעת הרמב"ם, זהו גם ה"קִדָּה" (שמות ל, כד), ממרכיבי שמן המשחה,[3] וכנראה זהו גם הקִדָּה הלְבָנָה שנזכרת במשנה[4] (ראו בערך זה).
הקֹשְׁט מזוהה עם צמח הקוֹסְטוּס (Costus
speciosus) ממשפחת הזנגוויליים, צמח שגדל בהרי ההימליה. מקנה השורש של צמח זה הפיקו בושם וחומרי מרפא.[5]