המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
לוביה מצרית
במשנה נאמר: "הפּוֹל והסָפִיר... אינן כלאים זה בזה", והרמב"ם זיהה את הסָפִיר עם ה"מאש" (ماش).[1] כך נקראים בערבית כמה מיני קטניות. רוב המקורות מתכוונים לשעועית המונג (Phaseolus mungo), הידועה גם בימינו בשם זה. מין קטנית ממוצא הודי, וזרעיה ירוקים.
בעבר נכלל צמח זה בסוג לוביה (Vigna), ולכן אפשר להבין מדוע במזרח, ובייחוד באזור ארץ ישראל וסוריה, השם "מאש" היה גם אחד ממיני הלוביה, בעיקר לוביה מצרית (V. nilotica=V.
luteola).[2] זהו צמח מטפס שגדל ליד מקווה מים לחים. בעל תפרחת צהובה ופרי תרמיל ארוך וצר, המכיל זרעים חומים ועליהם נקודות שחורות.
הרמב"ם מביא את הסָפִיר בתור דוגמא לאחד ממיני הקטניות.[3] לדעתו, הוא ממיני המאכלים שאין ראוי לאדם להרגיל עצמו לאוכלם באופן תדיר.[4]