מרור

מָּרוֹר

המרור הוא הירק החמישי והאחרון ברשימת מיני הירק שנזכרו במשנה שבהם אדם יוצא חובתו בפסח. מן העובדה שהמרור נזכר במשנה בלשון יחיד (ולא כלשון התורה: "מְרֹרִים" (שמות יב, ח; במדבר ט, יא) עם מיני הירק האחרים, אפשר ללמוד שהוא גם שם פרטי וגם שם קיבוצי: "מרורים האמורים בתורה הן החזרת והעולשין והתמכה והחרחבינה והמרור. כל אחד מחמשת מיני ירק אלה נקרא מרור".[1]

הרמב"ם מתאר את המרור כך: "חסת בר (כ'ס ברי), מרה מאוד".[2] מעתיקים מאוחרים שיבשו את דבריו והפכו את "כ'ס ברי" ל"כוסברתא".[3] מכל מקום, ייתכן שכוונתו לחַסַּת הַמַּצְפֵּן (Lactuca serriola=L. scariola), שנקראת גם היא בערבית "ח'ס" (=חסה),[4] וטעמה מר מאוד. ככל הנראה ממנה בויתה החסה התרבותית (Lactuca
sativa). עם זאת, כבר פירשו פירושים אחרים לזיהוי ה"מרור" שבמשנתנו, [5]כמו מרור הגינות (Sonchus oleraceus), וקשה להכריע באופן מוחלט למה התכוון הרמב"ם. אפשר שכאשר הזכיר ב"משנה תורה" את המרור שנהגו לגדל בערוגות קטנות כמו שאר הירקות, התכוון דווקא למין התרבות.[6]

[1].הלכות חמץ ומצה ז, יג.

[2].פהמ"ש פסחים ב, ו. השוו הערוך, ערך מר: "חזרת יער".

[3].מופיע כבר בפירוש המאירי לפסחים, עמ' קכד; פירוש רבי עובדיה מברטנורא למשנה, פסחים ב, ו, ובגרסה הנדפסת; ודברי הר"י קאפח, שם, הערה 34. על חוסר ההיגיון ב'זיהוי' זה כבר עמד הבית יוסף בטור, או"ח תעג, ה.

.[4]J.E. Dinsmore & G. Dalman, "DIE Pflanzen Palästinas", Z.D.P.V 34 (1911), p. 164 (להלן: דינסמור ודלמן). אפשרות נוספת היא, שמדובר במין חסה רתמית (Lactuca saligna), ראו: G. Dalman, Arbeit und Sitte in Palästina, I/2, Gütersloh 1928, p.347 (להלן: דלמן, עבודה).

[5].ראו בהרחבה: עמר, מרורים, עמ' 47-40.

[6].הלכות כלאים א, ט.

זיהוי הצמחים

מרור

מָּרוֹר

אודות

שימושי

קישורים מומלצים

עדכונים

בית מדרש