המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
היועזר נזכר במשנה בתור דוגמא לצמח בעל סגולות רפואיות שבדרך כלל אנשים בריאים נוהגים לאוכלו. הרמב"ם מבאר שהוא ה"פודנג' (فودنج) וכיוצא בו".[1] למעשה, זהו שם קיבוצי לצמחי תבלין ורפואה ממשפחת השפתניים (Lamiaceae), נענע למשל, וכפי שהרמב"ם ציין, יש בקבוצה זו מינים רבים.[2] הרמב"ם זיהה גם את ה"סיאה" (ראו בערכו) שבמשנה עם ה"פודנג'", ואולם מהקשר הדברים נראה שהתכוון שם למין מסוים.