המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
ורד תרבותי
הוֶרֶד נזכר במשנה בין צמחי הבושם. הרמב"ם מזהה אותו עם "אלורד" (ورد), כלומר, ורד (Rosa
ssp.).[1] צמח רב-שנתי קוצני, ואם משרים את עלי הכותרת שלו בשמן, אפשר להפיק מהם שמן ורדים לבישום ולרפואה.[2] יש לוורד מינים וזנים רבים.[3] מבחינת ההלכה נחשב אילן.[4]