המקור לזיהויים של צמחים ובע"ח הוא מתוך הספר של פרופ' עמר- הצומח והחי במשנת הרמב"ם.
דוחן תרבותי: גבעול נושא מכבד זרעים
הדּוֹחַן נקרא בערבית "דכ'ן" (دخن).[1] בשם זה נקראים בעיקר הדֹּחַן (Panicum miliaceum) וזִיפָן אִיטַלְקִיSetaria italica) ), מיני דגניים חד-שנתיים קיציים. הגרגירים שלהם משמשים מאכל אדם ומספוא. הדוחן אינו נמנה בין חמשת מיני הדגן, ומבחינת ההלכה הוא מוגדר מין קטניות, ולפיכך פטור מחלה.