שועל מצוי
במשנה נאמר: "הכלב הכופרי והשועל... אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה".[1] הרמב"ם מזהה את השועל עם "אלת'עלב" (شعلب), הוא השועל המצוי (Vulpes vulpes). על השימוש בשן של שועל הרמב"ם מסביר שהמאמינים בסגולות רפואיות משתמשים בה לשינה: אם לוקחים שן של שועל חי ותולים אותה על מי ששנתו מרובה – הוא יתעורר, ואם לוקחים שן משועל מת – הוא יישן.[2] דיוק בלשונו מורה שלכתחילה דעתו לא הייתה נוחה בשימוש בסגולות כאלו.[3]