זיהוי בעלי החיים

[1].השם "פרד" בלשון חז"ל הוא בדרך כלל כינוי להכלאה השכיחה בין חמור ובין סוסה, ואילו הפרט הוא הוולד שאיננו יודעים לבטח מי אביו ומי אמו. גם בספרות הרומית הבחינו בין הכלאה רגילה של חמור וסוסה ובה הצאצא נקרא "פרד" (mulos), ובין הכלאה נדירה יותר ופחות טובה בין סוס לאתון, ובה הצאצא נקרא "היניולוס" ((hinnulos, ראו: Plinius, Naturalis Historia VIII 172. מכאן ההבחנה באנגלית בין Mule ובין Hinny.

         יש מי שהציע שהשם שבמשנה נגזר מן השורש פ-ר-ט, כלומר, שבהמה זו בודדת, בלא זוג, הואיל ואין לה הכשרה טבעית לזיווג; ראו: א' שושן, בעלי חיים בספרות ישראל: בין יהודי לבהמתו, רחובות תשל"א, עמ' 212.

[2].פהמ"ש כלאים ח, ה, והשוו תנחום הירושלמי, ערך פרט, שמוסיף עוד פירוש: "ויש אומרים סוסי משא".

[3].כלאים ח, ד.

[4].בבלי, חולין עט ע"א; רמב"ם, הלכות כלאים ט, ו. ובפהמ"ש כלאים ח, א, כתב בקצרה מבלי לפרט: "שאסור להרביע בהמות שהם מורכבים משני מינין זה עם זה, כגון להרביע פרד על פרדה ('בגל עלי בגלה'), כמו שיתבאר בפרק זה". ובגרסה המודפסת המתרגם חשב כנראה שיש כאן סתירה בדברי הרמב"ם, ולכן שינה מן המקור וכתב: "פרד על סוסיא".

[5].פליניוס מציין שבדרך כלל הפרדים עקרים, אך ברשומותיו "נזכרים מספר מקרי המלטה של פרדים, אך אלה היו 'מנבאי רעות'". הוא גם מצטט את תיאופרסטוס, שמציין את הפרדות הממליטות בקפדוקיה, שנחשבות גזע מוזר; Plinius, Naturalis Historia VIII 173. וכן ראו מה שכותב קולומילה על הפרדים בכמה אזורים באפריקה: L. J. M. Columella, On Agriculture (E. S. Forster & E. H. Heffner trans.), London 1968: VI, xxxvii 3 .

[6].ראו מורה הנבוכים, ג, מט, בעניין איסור כלאי בהמה.

[7].השוו: עמר, ארבעת המינים, עמ' 43, הערה 104; שם, עמ' 51.

[8].על פי הלכות כלאים ט, ו-ז.