פרד
במשנה נאמר: "הסוס והפרד, הפרד והחמור... אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה".[1] הרמב"ם מבאר שהפרד הוא "אלבגל" (بغل), כלומר, בן מכלוא של חמור וסוסה או סוס ואתון.
[1].כלאים א, ו.