תיאור ה"ת'עבאן" בחיבור ערבי מן המאה הארבע עשרה
בנוגע ל"תנורו של עכנאי"[1] ביאר הרמב"ם שזהו "אלת'עבאן אלעט'ים" (ثعبان العظيم).[2]
השם "תע'באן" הוא בדרך כלל כינוי לנחש גדול, והוספת המילה "הגדול" (עט'ים) באה להעצים ולהדגיש שזה נחש גדול מאוד. תיאור הנחש בה"א היידוע – הנחש הגדול –
רומזת שהרמב"ם לא תיאר כאן תיאור כללי, כפי שנהג בהבאת שמות אחרים בפירושו,[3] אלא תיאר נחש מסוים שהיה מצוי במצרים.
|
קוברה מצרית |
בספר הזואולוגי של אלדמירי נאמר במפורש שאלת'עבאן הוא הגדול שבנחשים (חיאת), ובשם אלג'אחט' – סופר ידוע מן המאה התשיעית – מובא שנחשי אלת'עבאן מצויים במצרים ולא במקומות אחרים.[4] דומה שאין זה מקרה שרס"ג תרגם את ה"נחש" (שמות ד, ג; ז, טו) ששימש אות ומופת במצרים או את "נחש הנחושת" (במדבר כא, ט)
עם ה"ת'עבאן".[5] שם זה מתייחד לקוברה המצרית (Naja haja), נחש ארסי ממשפחת הפתניים, שאורכו עשוי להיות כשני מטרים. זה אחד משמותיו המקומיים של מין נחש זה בדרום מצרים גם בימינו.
[1].תנור של חרס העשוי חוליות חוליות וצורתו דומה לנחש מתפתל. ונחלקו חכמים אם הוא נחשב תנור שלם המקבל טומאה או כלי שבור שאינו מקבל טומאה.
[2].פהמ"ש כלים ה, י.
[3].ראו למשל: פהמ"ש תרומות ח, ד: "חנש", "אפעי"; שם, ו: "חיאת"; ושם, ז: "חנש".
[4].דמירי, א, עמ' 248.
[5].גם הקוראן השתמש ב"ת'עבאן" לדימוי הנחש שנעשה בדרך נס ממטהו של משה במצרים (סורת המחיצה קו).
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
