חולדה (מימין) ועכבר הבתים (משמאל)
העכבר נזכר במשנה בדרך כלל בלשון רבים, והרמב"ם אינו מזהה אותו זיהוי מסוים. עם זאת, במקום אחד הוא מזכיר את שמו פעמיים: בשם העברי "אלעכברים" ובשם הערבי "אלג'רד'אן" (جرذان),[1] שבימינו מכונים "חולדות" (Rattus).[2] זיהוי זה שונה מן הזיהוי המקובל בדרך כלל – עכבר מצוי (Mus musculus), שנקרא בערבית "פאר" (فَأْر), כפי שתרגם רס"ג למשל (ויקרא יא, כט; ישעיהו סו, יז). נראה שבלשון העברית הקדומה השם "עכבר" כלל כמה מיני עכברים, חולדות ומכרסמים דומים אחרים, והרמב"ם זיהה אותו זיהוי מסוים.[3]