הרמב"ם אינו מבאר את שמו של העורב שנזכר במשנה,[1] אלא רק כאשר הוא נדרש להסביר את המילים "כלה (נ"א: כולה) עורב" (גראב).[2] זהו מתקן שהונח על מעקה גג בית המקדש כדי להרחיק עורבים שנמשכו כנראה לבשר הקרבנות.[3] וכך תיארו הרמב"ם: "כלה עורב – פירושו משמיד העורבים, והוא שהיה מקיף את כל ההיכל על גבי המעקה מארבע הרוחות פח העשוי ברזל, בגובה אמה, חד כמו סיף, כדי שלא ירד עוף על ההיכל, לפי שנחתכים רגליו באותו הסיף, ולפיכך נקרא כולה עורב".[4] יש כמה מינים שנכללים במין עורב (Corvus).