הסוס נזכר פעמים אחדות במשנה, וזיהויו עם סוס הבית ( (Equus ferus caballusאינו מוטל בספק. הרמב"ם מזכירו בפירושו בשמותיו בערבית, לדוגמא: את השם "אלפרס" (فرس) הביא בהקשר ל"טפיטן של סוס", כלומר – אוכף הסוס.[1] במשנה במסכת כלאיים שעוסקת באיסור קשירת הסוס לקרון, הוא מביא את השם "אלכ'יל" (خيل).[2] דומה שהכינוי השני מתאים יותר לסוסי מירוץ, ולכן הוא מזכיר בשם זה את ה"סוס (אלכ'יל) הידוע", ששימש את הציידים לנשיאת עופות דורסים, שלא כמו שאר הסוסים שמשתמשים בהם רק לרכיבת אדם.[3] דומה שפירוש ייחודי זה מושפע משיטות הציד שנהגו בימיו. על סוס הבר ראו בערך "רמך".
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
