פועלות של נמלת הקציר מקלפות את גרגירי הדגן מגלומותיהם (בהגדלה)
הרמב"ם מזהה את הנמלים בשם "אלנמל" (نمل), וההקשר במשנה אינו מטיל ספק בזיהויה עם נמלת הקציר (Messor ssp.), שעלולה להזיק נזק רב לחקלאים. כך הוא מבאר את דברי המשנה: "שדה... שקרסמוה נמלים – חתכוה הנמלים"[1]; "חררי הנמלים – החורים שעושים הנמלים באדמה ואוגרות בתוכם הזרעונים".[2]
[1].פהמ"ש פאה ב, ז. ראו גם: מסכת פאה עם פירוש רבי משה בן מימון (מהדורת ד' פיקסלר), ירושלים תש"ע, עמ' צח. בתקופת הקציר עולות שיירות הנמלים על השיבולים, 'קוצרות' בלסתותיהן את השיבוליות וכונסות אותן לקן. אחר כך הן 'דשות' אותם, כלומר, קולפות את קליפת גרעיני התבואה והמוץ, וחלקת השדה שבסביבת הקן נראית קרחת.
[2].פהמ"ש פאה ד, יא. והשוו: הקדמות הרמב"ם, עמ' נז. נמלת הקציר מזיקה נזק ניכר לחקלאות, והכמויות שנאגרות בקן אחד נאמדות בכמה קילוגרמים.