אחד מגזעי כלב הסלוקי
הכלב נזכר כמה פעמים במשנה, ומאחר שזהו בעל חיים מפורסם, הרמב"ם אינו מתייחס לזיהויו באופן פרטי,[1] אלא רק כאשר מדובר בגזע מיוחד. במשנה נאמר: "הכלב הכופרי (נ"א: הכפרי) והשועל... אף על פי שדומין זה לזה כלאים זה בזה".[2] וכך הרמב"ם מפרש את "כלב כופרי": "'אלכלב אלציני'. והם כלבי ציד מיוחס לכפר". הפירוש המילולי של "אלכלב אלציני" (الكلب الصيني( הוא הכלב הסיני. באחד מפירושי הגאונים מובא פירוש זה: "כלב כושי הוא וישמעאלים קוראין אותו כלב ציני".[3] מין כלב כזה שמתאים לדברי הרמב"ם נזכר בספרו הזואולוגי של אלדמירי. הוא מתאר את הכלב ה"סלוקי" (سلوقي) ככלב ציד בעל חושי ראייה וריח מפותחים ביותר: "ויש אומרים שתכונה זו מצויה רק במין אחד שלו הקרוי 'קלטי' והוא קטן גוף, קצר רגליים ביותר הנקרא 'ציני'".[4]
הכלב הסלוקי הוא כלב רוח, בעל גוף צר ורזה ויכולת לרוץ במהירות. יש לו גזעים רבים, והם נבדלים בגון פרוותם: מצבע חום בהיר באזור ארץ ישראל ומצרים עד צבע שחור באזור סוריה ועירק. רוב הגזעים מאופיינים ברגליים ארוכות ודקות (ראו באיור). הגזע ה"סיני" קצר הרגליים שמתואר בספרות הערבית מתאים לזיהוי הכלב הכופרי ושאר בעלי החיים שגידלו בבית – למשל חתול וחולדת סניים – לצורך ציד מזיקים.[5] יש הכלאות בין גזעי הסלוקי לגזעי כלבים אחרים, ולדברי חכמים (על פי פירוש הרמב"ם) הכלאה זו מותרת: "הא כלב עם כלב כופרין אינן כלאים".[6]
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
