צבוע מפוספס, הוא הברדלס לפי הרמב"ם
הרמב"ם מזהה את הבֻּרְדְּלֵס[1] – הוא מוזכר במשנה לצד חיות טורפות אחרות – עם "אלצ'בע" (ضبع),[2] הוא הצבוע (Hyaena hyaena). הרמב"ם מזהה כך בעקבות הזיהוי שמובא בתלמוד הבבלי.[3]
בברייתא שמובאת בתלמוד בשם ר' מאיר נאמר: "אף הצבוע",[4] ואפשר לכאורה לדייק שמדובר כאן בתוספת לרשימת בעלי החיים שנזכרים במשנה, ולכן ברדלס וצבוע הם שני בעלי חיים שונים.[5] לפי הבנה זו, כיום הברדלס מזוהה עם הצ'יטה,[6] כלומר, נמר הציד (Acinonyx jubatus), שחי בארץ ישראל עד העת החדשה.
[1].בניגוד להגייה המקובלת בימינו: בַּרְדְּלָס.
[2].פהמ"ש בבא קמא א, ד.
[3].בבא קמא טז ע"א.
[4].ירושלמי, בבא קמא א ד, ב ע"ג.
[5].על הזיהויים הנוספים של הברדלס, ראו: א"א שמש, "ה'ברדלס' שבספרות חז"ל: פרק ב'גיאוגרפיה' של זיהוי", מועד, יד (תשס"ד), עמ' 80-68.
[6].פירוש זה מובא למשל אצל ר' שם טוב בן יצחק מטורטושה: "ברדלס ב"ה (=ביאור המילה) פהד וב"ל לופרט", בתוך: G. Bos, M. Hussein, G. Mensching and F. Savelsberg, Medical Synonym Lists from Medieval Provence : Shem Tov ben Isaac of Tortosa : Sefer ha-Shimmush, Book 29, Leiden - Boston 2011, p. 137.