חגב מן הסוג מצחן (Acrida)
במשנה מסופר: "העיד יוסי בן יועזר איש צרדה על איל קומציא דכי",[1] והרמב"ם מבאר שם:
"איל אלג'ראד (=הארבה), והוא מין ממיני הארבה, דומה לאיל. ותרגום חגבים קומצין. העיד שהוא ממיני הארבה הטהור ומותר לאוכלו". הרמב"ם מתרגם תרגום ערבי מילולי, ולא מזהה זיהוי מסוים. כיום נוטים לזהותו עם החגבים מתת-משפחת המצחניים (Acridinae), חגבים שניכרים בראשם המחודד ובשני מחושים דמויי קרני "אייל". יש להם סימני טהרה, ושרידי מסורת על אכילתם תועדו אצל מקצת מיהודי תימן.[2]