שנת ה'תשפ"א הבעל"ט היא השנה השלישית ממחזור השמיטה. שנה זו על פי ההלכה היא שנת מעשר עני, היות שמפרישים מגידולי שנה זו מעשר עני במקום מעשר שני, מלבד ההפרשות הנהוגות בכל שנה (תרומה, מעשר ראשון ותרומת מעשר).
אולם למרות שבאופן עקרוני שנת תשפ"א היא שנת מעשר עני – אין שלב אחיד בו כל היבולים משתייכים לשנת תשפ"א,
אלא הוא משתנה בין שלושה סוגי גידול שונים:
השלב הקובע את שנת המעשר הוא תחילת תהליך ההבשלה של התבואה - 'עונת המעשרות'. התאריך שקובע את שנת המעשר לעניין זה הוא א' בתשרי. אלו שהבשילו לפני א' בתשרי ה'תשפא יהיו חייבים במעשר עני.
השלב הקובע את שנת המעשר הוא הלקיטה והתאריך הקובע הוא א' בתשרי. ירקות שנקטפו לאחר ראש השנה ה'תשפא חייבים במעשר עני.
השלב הקובע את שנת המעשר הוא שלב ה"חנטה" והתאריך שבו מתחילה השנה לעניין זה הוא ט"ו בשבט. פירות שיתחילו לגדול (יחנטו) לאחר ט"ו בשבט ה'תשפא יהיו חייבים במעשר עני.
ישנה חובה להפריש תרומות ומעשרות מכל פרי שאינו מעושר בוודאי או בספק.
קרן בית האוצר מאפשרת למנויים לקיים מצות נתינה בלי לטרוח בכל פעם בחיפוש אחר לוי ועני.
לאחר ההפרשה מצוה לתת את המעשרות ללויים ולעניים. (בפירות ספק מעושרים אין חובת נתינה).
תחילה יש להסיר מעט יותר מ 1% מכל אחד ממיני הפירות שיש לפנינו (אם יש כמה מינים), ולאחר מכן לומר את נוסח הפרשת תרומות ומעשרות במלואו. לעתים יש לברך על ההפרשה ולעתים אין לברך עליה, בהתאם להנחיות שיש בנוסח ההפרשה. אף שאנו משתמשים בביטוי "הפרשת תרומות ומעשרות", בפועל ההפרשות נעשות על ידי ציון מקום המתנות ו"קריאת שם" בלבד
נוסח הפרשת תרומות ומעשרות:
יש לוודא שיש ברשותך מטבע, שיש בה מספיק פרוטות למספר החילולים הנדרש בהפרשה זו. למנויים ב"בית האוצר" יש מטבע מתאימה ב"בית האוצר".
לוקחים מעט יותר ממאית מכל אחד ממיני הפירות או הירקות שרוצים לתקן, מניחים בצד, ואומרים את הנוסח הבא:
בטבל ודאי, יש לברך לפני אמירת הנוסח. על הפרשה מספק אין לברך
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת.
מָה שֶׁאֹמַר עַכְשָׁו יָחוּל עַל כָּל מִין בְּנִפְרָד:
הַמֵּאִית הַנִּמְצֵאת בְּתַחְתִּית שֶׁל מַה שֶׁהִנַּחְתִּי בַּצַּד - תִּשָּׁאֵר בֵּינְתַיִם טֶבֶל.
שְׁאָר מַה שֶׁהִנַּחְתִּי בַּצַּד - הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה עַל הַכֹּל.
הַמֵּאִית שֶׁהִזְכַּרְתִּי וְעוֹד תֵּשַׁע מֵאִיּוֹת בַּצַּד הָעֶלְיוֹן שֶׁל מַה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן, הֲרֵי הֵן מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן.
הַמֵּאִית שֶׁהִזְכַּרְתִּי - הֲרֵי הִיא תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר.
עוֹד תֵּשַׁע מֵאִיּוֹת בַּצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל מַה שֶׁבִּרְצוֹנִי לְתַקֵּן - הֲרֵי הֵן מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְאִם צָרִיךְ לְהַפְרִישׁ מַעֲשַׂר עָנִי - הֲרֵי הֵן מַעֲשַׂר עָנִי.
במעשר שני ודאי, יש לברך לפני אמירת נוסח החילול. על חילול מספק אין לברך.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לִפְדּוֹת מַעֲשֵׁר שֵׁנִי.
מַה שֶׁקָּבַעְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכּוֹ - הֲרֵי הוּא מְחֻלָּל, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וְרֶבַע בְּנִפְרָד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ, בִּשְׁבִילִי.
וְאִם יֵשׁ כָּאן פֵּרוֹת רְבָעִי, הֲרֵי הֵם בְּתוֹסֶפֶת רֶבַע מֵעֶרְכָּן, מְחֻלָלִים, כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב עַל פְּרוּטָה וְרֶבַע בְּנִפְרָד, בַּמַּטְבֵּעַ הַמְּיֹעֶדֶת לְכָךְ בִּשְׁבִילִי.
לאחר אמירת נוסח ההפרשה, עוטפים את הפירות המונחים בצד בשקית בתוך שקית ומניחים באשפה. אם הפירות חייבים בוודאות בהפרשה (טבל ודאי), נותנים את המעשר הראשון ללוי, ובשנת מעשר עני, נותנים את מעשר העני לעני.
המנויים ב'בית האוצר' על מעשר ראשון ועל מעשר עני מבצעים את הנתינה באמצעות קרן 'בית האוצר'.