פעם בשלש שנים: בחג הפסח בשמיטה ובשנה הרביעית.
את המעשרות יש לבער עד לשביעי של פסח, ויש מחמירים להקדים עד לערב חג הפסח.
מי שיש ברשותו אחד מהדברים הבאים צריך לטפל בהם:
פירות שאינם מעושרים (לדוגמא: יין,
שמן, ריבות או חמוצים מתוצרת בית)
- יקדים לעשר אותם
פירות מהשנה הרביעית לנטיעת
העץ (שכבר נקטפו) –
יקדים לחלל על מטבע.
מעשרות שהופרשו ולא ניתנו
לכהנים, ללויים או לעניים –
יקדים ליתנם להם.
תרומה או חלה שהופרשו -
יקדים לשרוף או להשליך
מטבע לחילול מעשר שני –
יקדים להשחית אותו, או יחללו
על 2 כפות סוכר וישפוך לכיור.
מי שאין בידו אף אחד מאלו – אינו חייב לעשות דבר.
מי שיש לו מנוי ומטבע בבית האוצר – אינו צריך לדאוג לחילול המטבע.
אף שבימינו אין חובה לומר את נוסח וידוי המעשרות, מפני שלא כל הפרטים מתקיימים כהלכה,
נהוג לומר את נוסח הוידוי ביום שביעי של פסח:
בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת, וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכׇל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי, לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי.
לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת. שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי, עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי.
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם עָשִׂינוּ מָה שֶׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ אַף אַתָּה עֲשֵׂה מָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם
וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל בַּבָּנִים וּבְבָנוֹת וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ בְּטָל וּבְמָטָר וּבִוְלָדוֹת בְּהֵמָה
כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן טַעַם בַּפֵּרוֹת.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וְאֱלוֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, כְּשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ לְקַיֵּם מִצְוַת בִּעוּר מַעַשְׂרוֹת וּוִדּוּי מַעַשְׂרוֹת,
כֵּן יְזַכֵּנוּ הקב"ה לְקַיֵּם מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת מֵהַתּוֹרָה,
וְכֵן מִצְוַת בִּעוּר וּוִדּוּי מַעַשְׂרוֹת מִן הַתּוֹרָה, בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדַּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
א. 1 .יש לסיים להפריש תרומות ומעשרות מיבול שלוש השנים האחרונות או ממוצרים שנעשו מיבול זה (שימורים, קפואים וכו') - לא יאוחר מערב שביעי של פסח תשפ"ב. אך יש נוהגים להקדים ולסיים את ההפרשה כבר בערב יום טוב ראשון של פסח תשפ"ב.
2.בכל מקרה, מי שיקבל במשך ימי חול המועד פסח יבול שישית שאינו מעושר או שיש ספק אם הוא מעושר, עליו לסיים את ההפרשה עד ערב שביעי של פסח תשפ"ב.
ב. יש להפריש חלה מעיסות בצק שנעשו עד ערב פסח תשפ"ב, ולפדות פירות נטע רבעי שתלושים קודם פסח תשפ"ב
ג. יש לסיים להפריש תרומות ומעשרות מיבולים אלו: ירקות – כל הנלקט מראש השנה תשע"ט עד ראש השנה תשפ"ב . פירות – כל פרי שהגיע לעונת המעשרות ('שליש' ) מט"ו בשבט תשע"ט עד ראש השנה ,תשפ"ב. קטניות – כל ש'הביאו שליש' מראש השנה תשע"ט עד ראש השנה תשפ"ב.
ד. בתרומות ומעשרות מהיבולים שוודאי חייבים בהם, יש לנהוג כך: תרומה גדולה ותרומת מעשר – יש להקנות לכוהן (כשאפשר, כגון בשמן זית). מעשר ראשון - יש להקנות ללוי. מעשר שני – יש לחלל על מאכל או על מטבע שלו, השווים פרוטה ורבע. מעשר עני – יש להקנות לעניים. פירות שיש ספק איזה מעשר יש להפריש מהם, חובה להפריש מהם מספק את שני המעשרות, ולתתם למי שהם מיועדים לו.
ה. פירות החייבים בתרומות ומעשרות מספק, יש להפריש מהם את התרומות והמעשרות, אבל אין חובה לתתם למי שהם מיועדים לו. את התרומות (תרומה גדולה ותרומת מעשר) אפשר לעטוף בנייר או ניילון ולהניחן באשפה.
ו. מי שנשארו בידו מעות מעשר שני או פדיון נטע רבעי יכול לחללן על מטבע שיש בו פרוטה ורבע, ויאמר "כל מטבעות מעשר שני והרבעי שברשותי בתוספת רבע מערכם מחוללים על מטבע זה". בכך יוצאות מטבעות המעשר השני או נטע הרבעי לחולין. את המטבע שיש בו כעת קדושת מעשר שני, יש לבער על ידי זריקה לים, שרפה באש או מחיקת צורתו. כמו כן אפשר ליקח מעט סוכר (בשווי יותר מפרוטה – כיום שבע אגורות) ולחלל עליו את המעשר השני ברשותו, ולאחר מכן להמיס את הסוכר ולשפוך אותו. מי שיש בידו מטבעות מדרגות שונות של חיוב, יש לחלל כל מטבע בדרגת חיוב אחרת על פרוטה.
ז. מי שבידו קופסאות שימורים מיבול שלוש השנים האחרונות, ויש עליהן השגחה של רבנות, אין חייב בביעור, אפילו חושש שמא אינם בוודאי מעושרים.
ח. מי שבידו קופסאות שימורים (כגון: מלפפונים חמוצים, ריבות) שבוודאות לא הפרישו מהן תרומות ומעשרות, יפתח כל אחת מהן בזמן הביעור ויעשר אותה כדין. אם הקופסאות זהות ומאותו ייצור, ואינו יכול להפריש מהן (כי אינו רוצה לפתוח את כל הקופסאות), מותר בדיעבד לפתוח קופסא אחת ולהפריש ממנה על השאר. אם אינו יכול לפתוח את הקופסאות, יכול להפקירן בפני ג' מאוהביו שיודע שלא יזכו בפירותיו. עליו להודיעם שאינו רוצה לחזור ולזכות בפירות אלו, אף על פי שהם ברשותו, וכשיזכה בהם, יקיים בהם מיד מצוות ביעור.
ט. אין צורך לבער תבשיל של מעשר שני ונטע רבעי, משום שהתבשיל הרי הוא כמבוער, וכן יין ותבלין הרי הם כמבוערים.
י. אין לבער ביום טוב.
יא. עבר ולא הפריש תרומות ומעשרות ולא ביערם, אין הפירות נאסרים. אולם פירות מעשר שני ונטע רבעי, אם עבר זמן הביעור, נאסרים בהנאה ואין להם שוב פדיון.
יב. נשים חייבות במצוות ביעור, אך לא במצוות וידוי.
יג. בזמן הזה אין מצוות וידוי נוהגת.
יד. ראוי לקרוא את פרשת וידוי המעשרות, זכר למצווה בזמן המקדש.
טו. ביום שביעי של פסח לפני מנחה או אחרי מנחה (ברוב עם), נוהגים לקרוא את ארבעת הפסוקים העוסקים במצוות וידוי מעשרות, מפרשת כי תבוא (דברים כו יב עד טו):
כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת--שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר: וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ. וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן-הַבַּיִת, וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, כְּכָל-מִצְוָתְךָ, אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי: לֹא-עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ, וְלֹא שָׁכָחְתִּי. לֹא-אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ, וְלֹא-בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא, וְלֹא-נָתַתִּי מִמֶּנּוּ, לְמֵת; שָׁמַעְתִּי, בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהָי--עָשִׂיתִי, כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן-הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת-עַמְּךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ--כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
את הפסוקים, יש הנוהגים לקרוא מן החומש כקורא בתורה, ויש הקוראים מתוך ספר תורה, בלא ברכות. ומצווה מן המובחר שכל אחד יאמר את הפסוקים בעצמו. יש אומרים גם משנה זו (מעשר שני פ"ה מי"ג): "השקיפה ממעון קדשך מן השמים - עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה מה שהבטחתנו, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל - בבנים ובבנות, ואת האדמה אשר נתת לנו - בטל ומטר ובולדות בהמה, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש - כדי שתתן טעם טוב בפירות". ולאחר אמירת הווידוי מוסיפים תפילה זו: יהי רצון מלפניך ד' אלוקינו ואלוקי אבותינו, כשם שזכינו לקיים מצוות ביעור מעשרות ווידוי מעשרות, כן יזכנו הקב"ה לקיים מצוות הפרשת תרומות ומעשרות מהתורה, וכן מצוות ביעור מעשרות מן התורה, בביאת גואל צדק ובבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן, כן יהי רצון.
טז. למנויי 'בית האוצר' שליד מכון התורה והארץ - כספי מעשר שני יבוערו אי"ה בערב פסח ובערב שביעי של פסח על ידי הממונים. בשביעי של פסח יוכלו המנויים לקרוא את פרשת וידוי המעשרות, זכר למצווה.