אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

שדה גריד

ב"ה

שדה גריד[1]

הגדרת השדה: שדה גריד הוא שדה מעובד שאינו מושקה- שהוא רגיל להיות יבש[2], ומדובר בשדה בית הבעל[3]. הגריד הוזכר גם ככינוי לתקופת הקיץ[4] בה האדמה יבשה, החריש בתקופת זו נחשב לחריש שקל לעשותו, לעומת החריש בזמן ה"רביעה"- החורף, שבשל רטיבות הקרקע קשה יותר לעשותו.[5] בערוך[6] מובאות כמה אפשרויות להסבר מושג זה: א. אילן בלי עלים. ב. שדה יבש. ג. ארץ מלחה[7]. הסבר נוסף שהובא בפרשנים הוא שמדובר בשדה קשה.[8] לעיתים שדה גריד הוא שטח יבש בתוך שדה מושקה, שמי ההשקאה אינם מגיעים אליו מסיבות שונות.[9]

עיבוד שדה הגריד

חרישתו: כאמור, עיבוד שדה הגריד בקיץ הוא קל יותר מאשר עיבוד שדה בחורף.[10]

השקייה: מכיוון שהשדה הוא יבש בטבעו, אין רגילות להשקותו, וחוסר השקייה אינו משמעותי עבורו.[11] השקייתו אף מזרזת בלבד את הבשלת הפירות[12] ואינה מועילה לצמחים.[13] נחלקו התנאים האם ניתן להשקות  שדה זה בחול המועד.[14] ואף לסוברים שניתן להשקותו, מותר להשקות רק השקאה מועטת- הרבצה, ולא השקאה בכמות גדולה.[15]

שתילת צמחים בשדה זה: על אף יובשו של שדה גריד, ניתן לשתול בו צמחים, אך קליטתם בקרקע תימשך זמן ארוך יותר מאשר קליטת הצמחים בקרקע לחה.[16]

כלאים: מי שזרע בשדהו מין מסוים, והוא מעוניין לזרוע שם מין אחר, על מנת שלא לעבור על איסור כלאים, עליו להמתין עד נביטת המין הזרוע, לחרוש "ולהפוך" את המין הקיים, ואז הוא יכול לזרוע את המין החדש. משך הזמן הנדרש להמתין בין הזריעה לנביטה בשדה גריד הוא ארוך יותר מאשר הזמן הנדרש בשדה לחה, בשדה לחה די בהמתנת שלושה ימים מעת הזריעה, ואילו בשדה גריד עליו להמתין זמן רב יותר.[17]

בשל העובדה שהגידולים בשדה גריד מקבלים כמות פחותה של מים, מאשר בשדה רגיל, יכולת הצימוח של הגידולים ואיכות היבול הם נמוכים יותר מאשר בשדה מושקית, חז"ל דנו בהשלכות השונות שיש לכך לגבי חיובי ההרחקה השונים בהלכות כלאים.[18]