אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
נשמח מאוד למילוי משוב על הערך>>
 
חזור למפתח הערכים

שדה גריד

ב"ה

שדה גריד[1]

הגדרת השדה: שדה גריד הוא שדה מעובד שאינו מושקה- שהוא רגיל להיות יבש[2], ומדובר בשדה בית הבעל[3]. הגריד הוזכר גם ככינוי לתקופת הקיץ[4] בה האדמה יבשה, החריש בתקופת זו נחשב לחריש שקל לעשותו, לעומת החריש בזמן ה"רביעה"- החורף, שבשל רטיבות הקרקע קשה יותר לעשותו.[5] בערוך[6] מובאות כמה אפשרויות להסבר מושג זה: א. אילן בלי עלים. ב. שדה יבש. ג. ארץ מלחה[7]. הסבר נוסף שהובא בפרשנים הוא שמדובר בשדה קשה.[8] לעיתים שדה גריד הוא שטח יבש בתוך שדה מושקה, שמי ההשקאה אינם מגיעים אליו מסיבות שונות.[9]

 

עיבוד שדה הגריד

חרישתו: כאמור, עיבוד שדה הגריד בקיץ הוא קל יותר מאשר עיבוד שדה בחורף.[10]

השקייה: מכיוון שהשדה הוא יבש בטבעו, אין רגילות להשקותו, וחוסר השקייה אינו משמעותי עבורו.[11] השקייתו אף מזרזת בלבד את הבשלת הפירות[12] ואינה מועילה לצמחים.[13] נחלקו התנאים האם ניתן להשקות  שדה זה בחול המועד.[14] ואף לסוברים שניתן להשקותו, מותר להשקות רק השקאה מועטת- הרבצה, ולא השקאה בכמות גדולה.[15]

שתילת צמחים בשדה זה: על אף יובשו של שדה גריד, ניתן לשתול בו צמחים, אך קליטתם בקרקע תימשך זמן ארוך יותר מאשר קליטת הצמחים בקרקע לחה.[16]

 

כלאים: מי שזרע בשדהו מין מסוים, והוא מעוניין לזרוע שם מין אחר, על מנת שלא לעבור על איסור כלאים, עליו להמתין עד נביטת המין הזרוע, לחרוש "ולהפוך" את המין הקיים, ואז הוא יכול לזרוע את המין החדש. משך הזמן הנדרש להמתין בין הזריעה לנביטה בשדה גריד הוא ארוך יותר מאשר הזמן הנדרש בשדה לחה, בשדה לחה די בהמתנת שלושה ימים מעת הזריעה, ואילו בשדה גריד עליו להמתין זמן רב יותר.[17]

בשל העובדה שהגידולים בשדה גריד מקבלים כמות פחותה של מים, מאשר בשדה רגיל, יכולת הצימוח של הגידולים ואיכות היבול הם נמוכים יותר מאשר בשדה מושקית, חז"ל דנו בהשלכות השונות שיש לכך לגבי חיובי ההרחקה השונים בהלכות כלאים.[18]



[1] התוס' מו"ק ו, ב: מביא כאפשרות לגרוס "שדה גריר".

[2] בבלי מו"ק ו, ב, ראה רש"י במקום.

[3] תוס' מו"ק ו, ב.

[4] משנה ב"מ ה, י, תוספתא ב"מ (ליברמן) ו, טו: "כל ימי גריד אחד, כל ימי רביעה אחד", דהיינו יש להתייחס לכל הימים באותה עונה (עונת הקיץ ועונת החורף) כימים בעלי אורך זמן שווה, על אף שלמעשה ישנם שינויים באורך היום בשל השתנות זמני הזריחה והשקיעה.

[5] רמב"ם פיה"מ ב"מ ה, י. תפא"י, ב"מ ה, י אות ע.

[6] ערך "גרד", ב.

[7] במוסף הערוך, בתרגום לגרמנית מופיע Kahl  שמשמעותו היא קירח או קרחת וכן unfruchtbar שמשמעותו היא שומם (וכן unfruchtbar frau הוא אישה עקרה), והכוונה היא אם כן למקום שבו לא ניתן לגדל צמחים. לדעת קאהוט בהערות על הערוך, יתכן שגריד זה שם מקום- גידודה, גדורה או גרדונא, ומדובר במקומות בהם הצמחים גדלו ללא צורך בהשקיה.

[8] ביאור הגר"א לירושלמי כלאים ב, ו.

[9] ירושלמי כלאים ב, ח, ראה פליקס כלאי זרעים והרכבה, כגון ששטח זה הוא גבוה בתוך השדה שמי ההשקייה אינן מגיעים אליו, או שיתכן ומדובר בשטח שיש בו אבנים רבות, אבני סיקול וכדומה.

[10] רמב"ם פיה"מ ב"מ ה, י. תפא"י, ב"מ ה, י אות ע.

[11] תלמיד לרבנו יחיאל מפארי"ס מו"ק ו, ב.

[12] בבלי מו"ק ו, ב.

[13] מאירי מו"ק ו, ב.

[14] מחלוקת רבי אליעזר בן יעקב וחכמים בבלי מו"ק ו, ב.

[15] ריטב"א מו"ק ו, ב בדעת חכמים.

[16] תוספתא מנחות (צוקרמאנדל) י, לא, רש"י, תוספות פסחים נה,  א הגריד - יבש, שאינו ממהר לקלוט.

[17] ירושלמי כלאים ב, ג, ראה רמב"ם כלאים ב, יג.

[18] ירושלמי כלאים ב, ו. "גריד מותר ליזרע בו כל מין שירצה", בפרשנים במקום הובאו מספר הסברים והעמדות לכך. ראה רש"ס, פנ"מ ומהר"א פולדא במקום.

toraland whatsapp