אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

קינרס

הקינרס הוזכר במספר מקומות בחז"ל: ביחס להלכות כלאים, שנחשב לכלאים בכרם[1], מכיוון שהוא מין זרעים,[2] מין דשאים[3], או ירקות[4]. נחלקו התנאים בדיני טומאה מהו שיעורו של עוקץ הקינרס, המחבר את הפרי לצמח האם, יש סוברים שהוא טפח ויש סוברים שהוא שני טפחים.[5]

ברכתו של הקינרס היא בורא פרי האדמה.[6] מותר לתקן את הקינרס ביום טוב.[7] יש המבארים שמדובר בתיקון על ידי בישול.[8] ויש המבארים שמדובר בתיקון על ידי חיתוך הקוצים[9].

כאמור, בברייתא הובא שמותר לתקן את הקונדס ואת העכביות ביום טוב, יש המבארים שקונדס הן העכביות, ומדובר בצמח קוצני שניתן לקלוף את קוציו.[10]

בזיהויו קיימות שתי שיטות מרכזיות בראשונים, יש המבארים שמדובר בירק שדרכו להיאכל כגון: חציל[11]  Solanum melongena, או ארטישוק[12] Cynara scolymus.

ויש המבארים שמדובר במין קוצני, ככל הנראה ממשפחת המורכבים, שניתן לאכול את עליהם בעודם צעירים.

וכך מובא במדרש שמדובר במין קוץ[13] עשוי שורות שורות[14], שטעמו הוא מר, ניתן לאכלו רק לאחר בישולו, ומדובר בדרדר[15] "כנגר" או "קנאריה".[16] יתכן שמדובר באחד ממיני ה"חוחן" onopordum- צמח קוצני שניתן לאכול את עליו בעודם צעירים. הערוך[17] מזהה את הקינרס כ"קרדו" ויתכן שמדובר באחד ממיני הcarduus[18].

חוקרי זמננו

לדעת ע. לעף[19], וי. פליקס[20] מדובר בארטישוק, לדעת ט. דיקשטיין[21] מדובר בעכובית הגלגל Gundelia tournefortii.

ביבליוגרפיה

ח. אלבוים, צמחי משנת כלאים

מ. כסלו, זיהווי צמחים ברש"י קוץ קרד וגלגל. סיני קיג, תשנ"ד.

[1] משנה כלאים ה, ח.

[2] תוספתא כלאים ליברמן ג, יב.

[3] ירושלמי כלאים ה, ח.

[4] כך מובן מהרמב"ם כלאים ה, יט: "הקנבוס והקנרס וצמר גפן הרי הן כשאר מיני ירקות ומקדשים בכרם".

[5] משנה עוקצין א, ו "עוקץ קונרס טפח רבי אלעזר ברבי צדוק אומר טפחיים" הרי אלו מיטמאין ומטמאין ולא מצטרפים.

[6] בירושלמי ברכות ו, א הובא הקינרס, או הקונרס כדוגמא לאחד ממיני הדשאים, שברכתם היא בורא פרי האדמה.

[7] גמרא ביצה לד, א "אבל מתקנין את הקונדס ואת העכביות".

[8] ר"ש עוקצין א, ו גורס במקום "קונדס" -"קינרס", וכתב שמדובר בתהליך בישול, ראבי"ה חלק ג - הלכות יום טוב סימן תשפז ראה תוס' יו"ט עוקצין א, ו.

[9] תוספתא ביצה (ליברמן) ג, יט, רמב"ם יום טוב ג, ז: "מתקנין את האוכל שיש בו קוצים כגון קינרס ועכביות בתספורת".

[10] רמב"ם פירוש המשניות עוקצין ג,.....

[11] כך מזהה אותו רבינו נתן אב הישיבה כלאים פרק ה שכתב: "אל-באדאנגאן"

[12] כך מזהה אותו הרמב"ם פירוש המשנה עוקצין א, ו, וקינרס "אלקנאריה" והוא "אלחרשף" הידוע במערב בשם "אלכ'רשף". וכתב בכלאים ה, ח הקינרס, "אלקנאריה".

[13] מובא במדרש: בראשית רבה בראשית פרשה כ, יח: וקוץ ודרדר תצמיח לך" קוץ זו קינרס"

[14] ראה רא"ש שכתב על פי המדרש: "ואמרינן בב"ר פ' כ"א וקוץ ודרדר תצמיח לך קוץ זה עכביות דרדר זה קנדס שעשויה דרי דרי".

[15] כפתור ופרח פרק נח מזכיר זהוי זה כאחת האפשרויות, ומדובר ב'כנגר' וכ"כ תפארת ישראל כלאים ה, ח: והקינרס. דיסטעלן, והוא דרדר שנזכר בתורה:

[16] כפתור ופרח פרק נח באפשרות ראשונה.

[17] ערך "עכביות", ובעקבותיו כותבים גם כן הרע"ב

[18] לדעת מ. כסלו מדובר במספר מינים שהשתמשו בהם במספר שימושים כגון תעשייה.

[19] Die Flora der Juden, IV p.73

[20] הצומח והחי במשנה עמ' 141.

[21] ראה ירקות השדה - צמחי בר אכילים באתר נאות קדומים. ראה גם א. דנין בעקבות צמחים פרק ג עכובית הגלגל  הוא צמח מאכל מיוחד ועשיר במרכיבים טעימים. ניתן להשתמש למאכל מבושל בבסיס העלים הצעירים המצוי מתחת לפני הקרקע ומעל לשורש העבה ובתפרחות צעירות בטרם נפתחו פרחיהן, ומדובר בצמח מוגן.