אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
ב. הגדרתם
ג. אופן הכנתם
ד. מעמדם ההלכתי
שם החומר |
כלי גללים |
מקור החומר |
גללי בקר, אדמה וקש המעורבים זה בזה |
הרכב כימי |
משתנה לפי האזור בו ייצרו את הכלים |
שימוש מרכזי בחקלאות/ גינון |
שתילת צמחים |
יתרונות השימוש |
|
חסרונות השימוש |
|
תחילת שימוש לצרכים חקלאיים על ידי האדם |
לא ידועה |
עמידות החומר |
|
מעמדו ההלכתי |
נקוב |
כלי גללים הוזכרו בחז"ל יחד עם כלי אדמה וכלי אבנים,[1] ככלי קיבול שמשמשים לאגירת או לשאיבת מים[2] וכדי לטעת או לזרוע בהם,[3] כלים אלו אינם מקבלים טומאה[4].
ישנם בראשונים שני הסברים ממה היו עשויים כלים אלו, לדעת רוב הראשונים מדובר בכלים העשויים מגללי בקר[5] "שנתייבשו וחקקן ועשאן כלים"[6] או מגללי בקר מעורבים בעפר, "והרבה עושין אותם אצלנו בכפרים"[7]. ויש הסוברים שמדובר בכלי אבן שיש[8], אך ראשונים רבים דוחים הסבר זה.[9]
אופן הכנתם: גם כיום ישנם המשתמשים בגללים על מנת ליצור מהם עציצים לשתילת צמחים.[10] מערבבים את זבל בעלי החיים בתוספת חומרים שונים פסולת צמחית, ניירות ועוד, הזבל עובר תהליך של עיצוב, יבוש וחימום ובכך יוצרים כלי קשיח במידה מסוימת וניתן לשתול בו צמחים. במהלך הזמן הרטיבות ושורשי הצמח מפרקים את העציץ ובכך הצמח מקבל את המינרלים הנחוצים לו.[11] ניתן לעצב עציצים בגדלים שונים, מגשי השרשה, וכלים מיוחדים לשתילה בקרקע עם השתיל בתוכו, ועוד.
שורשי הצמח יכולים לעבור את דפנות הכלים העשויים מגללים[12], ולכן מעמדם ההלכתי של כלים אלו הוא כ"עציץ נקוב" גם אם אין בהם בפועל כל נקב, "הזבלים שבהם נחשבים כמחוברים"[13] ראה בהרחבה בערך "עציץ", ולכן אם אדם שתל בו עץ, העץ נחשב כמחובר לקרקע על אף שהשורשים עדיין לא בקעו את דפנותיו.[14] כלי גללים נחשבים כנקובים גם אם זרע בהם צמחים חד שנתיים ולא רק אם זרע בהם אילנות[15]. חז"ל דנו האם מותר בשמיטה לבדוק את הזרעים בגללים שמצויים בתוך עציץ.[16]
[1] משנה כלים י, א. אהלות ה, ה.
[2] משנה ידים א, ב שניתן להשתמש בהם לנטילת ידיים למרות שאינם נחשבים ככלים לגבי קבלת טומאה.
[3] משנה עוקצין ב, י, פליקס מציין כי יתכן שהשימוש בכלי גללים היה על מנת להקל את קליטת הצמח בקרקע, שלאחר שהשורשים פעפעו את דפנות הכלי, העציץ ניזון מגללים אלו.
[4] משנה אהלות ה, ה, בבלי שבת נח, א בבלי שבת צו, א: "הרי הן ככלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה, שאין מקבלין טומאה לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים". ספרי במדבר פרשת חקת פיסקא קכו,
[5] כך כותבים כל הפרשנים למשנה עוקצין ב, י, ראה רש"י יומא ב, א; שבת נח, א.
[6] מאירי יומא ב, א.
[7] רמב"ם פיה"מ כלים י, א.
[8] רש"י שבת טז, ב
[9] רמב"ם פיה"מ כלים י, א, תוספות ישנים יומא ב, א.
[11] ראה במרשתת (בעזרת חיפוש במנוע חיפוש) cowpots .
[12] רא"ש, תוספות חדשים, תפא"י עוקצין ב, י
[13] רא"ש עוקצין ב, י.
[14] עפ"י המשנה עוקצין ב, י, משנה למלך ביכורים ב, ט, ראה רמב"ם טומאת אוכלין ב, יא
[15] דרך אמונה תרומות א, כה.
[16] ירושלמי שביעית ד, ד. תוספתא שביעית (ליברמן) א, יב