אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

עיזוק

פעולת העיזוק הוזכרה פעם אחת בדברי ישעיהו, ומספר פעמים בחז"ל, בביאור פעולה זו נאמרו מספר הסברים: 1. חפירת הקרקע[1] או סביב השורשים[2] על מנת לנקות אותה מאבנים[3], או כדי לנקות אותה מעצמים זרים,[4] לדעת רבי שמעון ניתן על ידי עיזוק השדה לטהר את השדה מטומאת בית הפרס.[5] 2. עשיית גדר מאבנים שנאספו מהשדה, סביב השדה כולו[6] או סביב העצים.[7]

לאחר העיזוק יש לסקל את האבנים ולהוציאן מן השדה.[8] ביאור נוסף שהובא הוא שמדובר ב "כלי עגול וכבד של מתכת שמעגילין אותו על עפר תיחוח להשכיבו ולהקשותו"[9] יש המבארים ש"עיזוק" וסיקול מתארים את אותה פעולה.[10]

בתוספתא[11] הוזכרו גם פירות של עזק" ומדובר בפירות שבאו ממקום שנקרא "עזקה".[12]

[1] רבינו גרשום מנחות פה, ב: עוזק. חופר.

[2] רש"י מנחות פה, ב: "עוזק - שחופר סביב הזית כעין טבעת כמו עיזקתא".

תפא"י אהלות יח, ה.

[3] ר"ש, רא"ש אהלות יח, ה, ראה ערוך ערך "עזק" שכתב באפשרות הראשונה חפר סביב הכרם.

[4] ראה רמב"ם פיה"מ שכתב שפעולת העיזוק היא "לחפרו, לכבשו ולנקות את שטחו כדי שיתיישר".

[5] המשנה באהלות יח, ה והתוספתא אהלות (צוקרמאנדל) יז, ט דנות בשאלה כצד ניתן לטהר את בית הפרס, דהיינו כיצד ניתן לטהר שדה שנחרש בו קבר, על ידי הוצאת העצמות שנחרשו בו, אחת האפשרויות היא "העוזק בית הפרס- טהור".

[6] רש"י ישעיה ה, ב, אב"ע ישעיהו ה, ב ראה מלבי"ם במקום שכתב: "ויעזקהו- הקיפו בגדר להיות נצור מהיזק הא מחוץ., ראה תוספות מנחות פה, ב שדחה ביאור זה.

[7] ערוך ערך "עזק" באפשרות השניה.

[8] כפי שנאמר במשל הכרם ישעיהו ה,ב: "וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ וַיִּטָּעֵהוּ שֹׂרֵק וַיִּבֶן מִגְדָּל בְּתוֹכוֹ וְגַם יֶקֶב חָצֵב בּוֹ", ניתן להשתמש באבני העיזוק על מנת לבנות את המגדל.

[9] רש"ש אהלות יח, ה.

[10] פתרון תורה פרשת ואתחנן עמוד 240  (ילקוט מדרשים מסוף תקופת הגאונים).

[11] דמאי ה, ב.

[12] כפי הגירסה בבבלי יבמות קכב, א, ראה ערוך ערך "עזק".