אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
ב"ה
מעדר
המעדר הוא כלי שהשתמשו בו לצרכים שונים, הפיכת הקרקע ועוד.
המעדר הוא "עץ פשוט כמקל, ותוחבין בראשו שניים של מתכות כדי לחפור בו, או כדי להיות כמזלג, להפוך בהן השבלים שנקצרו כדי שיתייבשו מהר גם התחתונות, ולפעמים שולפין השניים מהמקל".[1] המעדר שימש גם ככלי שניתן להפוך בו את התבן והקש.[2] או שנועד לחבר בו את כלי המחרשה[3] אפשרות נוספת היא שמדובר בכלי עבה וגס שניתן לכתוש בו את הצרורות[4].
קצהו של המעדר הוא כלי ברזל שפיו רחב.[5]
שן של מעדר[6]: החלק הפולח את הקרקע, כל עוד ניתן להשתמש באחד משימושיו נשאר לו שם כלי.[7] חז"ל דנו בדיני טומאה וטהרה הנובעים מכך[8] יש שכתבו , שאינו מקבל טומאה אא"כ שיניו של מתכת.[9]
בתוספתא[10] הוזכרו עוד מספר חלקי המעדר, לא ברור מהו זיהויים המדויק:
מסוה- כיסוי למעדר, מקבל טומאה כל עוד הוא מחובר למעדר.[11]
משיחות.
רצועות.
[1] תפארת ישראל - יכין כלים יח, ז.
[2] ערוך ערך "מעדר" באפשרות ראשונה, ר"ש כלים יג, ב.
[3] רמב"ם פיה"מ כלים יג, ב, רע"ב במקום
[4] תפא"י כלים יג, ב.
[5] ר"ש, רא"ש שביעית ב, ב. לעומת מחרישה שנעשתה על ידי שוורים.
[6] משנה כלים יג, ב, ראה ר"ש במקום שכתב שזהו גם ביאורו של ה"עתר" שהוזכר בבבלי סוכה יד, א.
[7] משנה כלים יג, ב.
[8] משנה כלים יח, ז.
[9] ר"ש כלים יח, ז, רע"ב כלים יח, ז.
[10] תוספתא כלים (ב"ב) א, ח.
[11] חסדי דוד לתוספתא כלים (ב"ב) א, ז.