אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
מלכודת- TRAP[1]
מצודות חיה ועוף
כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון, הרב דוד אייגנר
ראשי פרקים:
א. מבוא
ג. כלי דייג
ז. אופני צידה
ח. קניינים
ט. דינים נוספים
י. ביבליוגרפיה
כללי
למינוח מלכודת ישנם מספר פרושים אפשריים:
בחקלאות, המשמעות של מלכודת היא המשמעות הראשונה בלבד.
מאז ימי קדם, האדם ומשפחתו התמודדו עם בעלי החיים בסביבתם[2], חלק מהתמודדות זו היא ניצול בעלי החיים למגוון צרכים כגון: ביות- סיוע בעבודות שונות,[3] שימוש למאכל, עורות (פרוות), שמירה, ציד, האבקה ודבש, ועוד.
מאידך, התרחשות זו משכה אליה גם בעלי חיים שאינם רצויים. אלו היו טורפים למיניהם, בעלי חיים שניזונו מטריפת האדם או בעלי החיים שבאחזקתו, או משיירי האוכל והפגרים שהשאיר האדם, לרוב אלו היו בעלי חיים חזקים מאוד וחמקניים שלא ניתן ללכדם ולהרחיקם בקלות. בעלי חיים אלו יצרו בעיה ומטרד לא פשוט לאדם.
לשם כך המציא האדם מלכודות שונות ומגוונות על מנת לצוד בעלי חיים אלו, לצורך שימוש בהם, או להרגם ולהרחיקם ממנו. במהלך הדורות סוגי בעלי החיים שיש ללכדם או להרחיקם השתנה והתגוון. בדורות האחרונים טורפים למינהם התמעטו מאוד, וכן עם פיתוח המשקים החקלאיים רוב גידול בעלי החיים למזון ולעורות נעשה אצל האדם, לעומת זאת מכרסמים למיניהם, בעלי כנף שונים, מזיקי חקלאות מגוונים התרבו מאוד, ואלו מהווים אתגר לאדם כיצד לצודם לקטלם ולהרחיקם ממנו. וכן השתכללו רבות שיטות דיג שונות על מנת ללכוד מספר רב של דגים בהשקעת זמן ואנרגיה מינמליים.
בדרך כלל, בעלי החיים הנמצאים בקרבת האדם או ביתו דרוכים וזהירים למדי, ועל כן הציד שלהם אינו כה פשוט והיה צורך בתחכום האדם על מנת להפיל בעלי חיים אלו בפח המלכודת. מלכודות בעלי חיים מונחות לרוב במקום שבו יש חשד להימצאותם של בעלי חיים והמזיקים השונים. דרכי הפעולה של המלכודות שונות, חלקן נועדו לפגוע ולרסק את גופו של המזיק ולהמיתו, וחלקן ללכוד אותו חי, חלקם להדביק אליהם את המזיק ועוד. ישנן מלכודות חד-פעמיות וישנן מלכודות לשימוש רב-פעמי. המלכודות מיוצרות במגוון גדלים וצורות בהתאם למין המזיק שאותו נועדו ללכוד, החל במלכודות שגודלן סנטימטרים אחדים, ועד למלכודות גדולות שנועדו ללכוד חיות בר גדולות. ברוב סוגי המלכודות משתמשים בפיתיון כגון: פיסת מזון, ריח, צבע, רעש ועוד.
סוגי המלכודות בעבר[4]
בממצאים האריכאולוגיים ניתן למצוא החל מתקופות קדומות[5] מלכודות מסוגים שונים, כאמור, תפקידן של מלכודות אלו היה מחד להרחיק מזיקים מסוגים שונים מסביבת המגורים, המרחב החקלאי ואזורי המרעה של החקלאי או התושב. ידועים לנו מלכודות של טורפים למיניהם כגון: נמרים, זאבים,[6] צבאים[7], תנים, שועלים, חולדים, עכברים, חולדות[8] ועוד. ומאידך ללכוד בעלי חיים לשימושו של האדם, למשל באתר אוהלו 2 על חוף הכנרת נמצאו מאות אלפי עצמות דגים וכן משקולות שונות שיתכן ושימשו לרשתות דיג[9]. וכן נמצאו ממצאים רבים של עצמות בעלי חיים בסמוך למקומות מגורים ,שסביר להניח שבעלי חיים אלו נלכדו ונצודו על ידי האדם.[10] בעבודת תיארוך של מלכודות נמרים- "עפיפונים" שנעשתה בנגב, נמצא כי ישנן מלכודות שנבנו כבר בתקופות מוקדמות של ראשית החקלאות.[11]
במהלך הדורות התפתחו עוד ועוד סוגי מלכודות כגון: מלכודת בעלי כנף ובהם יונים, ועורבים, צרעות, זבובים ויתושים, מלכודות דגים למיניהם, מלכודות לטורפים קטנים כגון: נמיות, דלקים, חתולים, נחשים ועוד. מלכודות למזיקי חקלאות שונים כגון: חידקונית הדקל האדומה, פרעושים, עשים, חפושיות, זבוב הים התיכון, וזבובי פירות נוספים ועוד. להלן נזכיר את המלכודות העיקריות שנעשה בהן שימוש.
מלכודות בור: (pitfall traps) מלכודות אלו הן ככל הנראה בין הסגים המוקדמים של המלכודות, מלכודות אלו עשויות מבור שנחפר לעיתים במיוחד לשם כך, או שלעיתים השתמשו בקפל קרקע קיים, הבור כוסה באמצעים שונים וכשבעל החיים עבר מעל הכיסוי הוא נפל לתוך בור זה. [12]לעיתים הבור מולא במים או באמצעים אחרים על מנת להקשות על בעל החיים את היציאה מהבור, או לחלופין לדאוג לכך שבעל החיים לא ימות בנפילה זו ויהיה ניתן להשתמש בו גם לאחר לכידתו.
רשתות (snares): בין סוגי המלכודות המוקדמים נמצאות הרשתות, שמשמשות כמלכודות עד ימינו אלו. הרשתות נעשו ממגוון חומרים שונים כגון שערות סוס, גידים מיובשים של בעלי חיים, עורות בעל חיים וצמחים שונים. כיום מכינים רשתות בעיקר מסיבים סינטטיים. בין הממצאים בנחל האגרות נמצאה רשת ששימשה ככל הנראה ללכידת ציפורים.[13]
בסיני ניתן לראות גם כיום להקות שלו שמגיעות לחוף לאחר תעופה ממושכת מעל הים התיכון. כשהם נוחתים על החוף, התושבים פורשים רשתות קטנות בין השיחים המשמשים מסתור לשלווים ולוכדים אותם. השלו נלכד בעיקר ברשתות הגדולות, הנראות כרשתות דייגים שנפרשו לייבוש, ונמתחו בין התמרים או בין מוטות עץ שיוחדו לכך. יש שם שתי מערכות של רשתות, לאחת חורים קטנים ולשנייה גדולים. הציפורים הנתקלות ברשת קטנת החורים סוחבות אותה איתן לתוך חור גדול שברשת הבאה ובכך נכנסות למלכודת, שרק מי שהתקין אותה יכול לחלץ אותן ממנה - אל הכלוב.[14]
מלכודות רגל Foot traps- גם מלכודות אלו הן בין סוגי המלכודות המוקדמות. מלכודות אלו מורכבות מחישוק העשוי מצמחים שונים, שהונח ברגיל בסמוך למקורות מים, כשבעל החיים הניח את רגלו במרכז החישוק, החישוק נמשך ונמתח על ידי הלוכד על רגלו של בעל החיים.
מלכודות נמרים- "עפיפונים" בארץ[15]:בנגב ובמדבר יהודה ידועות עשרות מלכודות טורפים שמיועדות ללכידת בעלי חיים שונים כגון נמרים, שועלים, זאבים, ועוד. המלכודות בנויות כתא צר ומאורך עשוי שני קירות מקבילים מאבנים ניצבות או מנדבכים בנויים. התא מקורה בלוחות אבן ומחוזק באבנים נוספות מעל הקירוי ובצדדיו. סמוך לפתח המלכודת היה רווח צר בין אבני הקירוי ודרכו הוכנסה דלת המלכודת, קשורה בחבל. בצדה האחורי היה מוט עץ אופקי מחודד ועליו שופד בשר ששימש פיתיון, ולפניו נקשר קצהו השני של חבל הדלת, דרך פתח קטן בגג. הטורף נמשך לריח הבשר, זחל לתוך התא ומשך את הבשר וכך השתחרר החבל מהמוט המחודד, דלת האבן נפלה מאחוריו וסגרה את המלכודת. החיה הנלכדת הושארה לגווע ברעב או שנהרגה בחנית דרך פתח נוסף בגג. אם כי יתכן כי מלכודות אלו נבנו במיוחד על מנת לשמור את בעל החיים בחיים ולא להרגו בעת לכידתו.
לרוב בנויות המלכודות על משטח סלע, כדי למנוע מהחיה לחפור תחתיה, אך במקרים אחרים רוצף התא בלוחות אבן לשם אותה מטרה.
במזרחו של הר הנגב מצוי ואדי אבו אנמאר ("נחל הנמרים"), שהוא יובל של נחל נקרות, ואכן, שרידי מלכודות של נמרים בנחל מעידים על משמעות השם. עם זאת, השם אנמר מופיע כבר בכתובת שישק, ברשימת המקומות שכבש פרעה מצרים בארץ במאה ה - 10 לפנה"ס.
מלכודות נפילה: מלכודות פשוטות בהן מקל מחזיק את הקצה של אבן גדולה, וכך הוא יוצר מעין משולש, בזוית הנמוכה של המשולש מניחים פתיון, וכשבעל החיים לוקח את הפתיון הוא מפיל את המקל, ובכך האבן נופלת עליו ולוכדת אותו. (ראה תמונה)
כלי דייג:[16]
חז"ל הגדירו את כלי הדייג כמלכודות, ולכן אנו כותבים בערך זה גם את שיטות הדיג המקובלות.
בעוד שבעבר רובם של הדגים גדלו במקוי מים טבעיים, כיום, רובם המכריע של הדגים שגדלים במים מתוקים, (קרפיון, אמנון ועוד) מתבצע כיום בבריכות גידול ולא במקווי מים טבעיים, הדגים שגדלים במים מלוחים (מי הים- כגון טונה ועוד) נאספים מהים הפתוח, וחלקם גדלים גם בחוות גידול מיוחדות בים, אם כי סמוך לכנרת נמצאו מספר בריכות עתיקות שנראה לפי המבנה שלהן ששימשו במיוחד לגידול דגים.[17]
שיטות הדיג הבסיסיות כפי שהוכרו בעבר לא השתנו, ועיקרן הוא רשתות או חכות בגדלים ובאורכים משתנים שבאמצעותן ניתן לאסוף את הדגים. כלי הדיג, שנמצאו בידי דייגי הכנרת עד לפני דור, הם עתיקי יומין כבני 000,5 שנה. תיאוריהם ושרידיהם נתגלו בקברים מצריים קדומים ובחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל ושכנותיה. בין כלי הדיג העתיקים ניתן למצוא את הרשתות. מכלי הדיג האחרים שנעשו ממתכת נשתמרו חכות, צלצלים ומחטים מיוחדות לסריגת רשתות, (ראה תמונה- זכויות- רשות העתיקות). הצורות של מחטי הדייגים ושל המשקולות לא נשתנו מאז ימי קדם עד היום.
כלי העזר המרכזי בו השתמשו בו החל מימי קדם עד ימינו הוא הרשת. את הרשתות סרגו מחוטי פשתה, ואת החבלים שזרו מגומא ומנעורת של פשתה, מצופי הרשתות נעשו מגומא ומגזרים של עצים קלים, המשקולות נעשו בראשונה מאבנים, ולמן האלף השני לפסה"נ מלוחיות של עופרת. משקולות עופרת נמצאו בקברים. גודלם של עיני הרשת 0.2- 0.3 ס"מ. חלקים של רשתות גריפה ואף רשת שלימה, מאמצע האלף השני לפסה"נ בקירוב, נמצאו בקברים במצרים. בציורי הקיר מתוארות רשתות בגדלים שונים, החל ברשת קטנה שגוררים אותה שניים או שלושה דייגים וכלה ברשת גדולה שצוות של 23 דייגים גוררים אותה. מתוך כלל מרכיבי הרשת - חוטי פשתן, חבלים, מצופים ומשקולות — רק המשקולות עמדו בפגעי הזמן והן העדות היחידה לקיומה של הרשת. בתל עגלים (תל אל עג'ול) שליד עזה נמצאו בקברים מאות משקולות עופרת של רשתות שונות, ובנות גדלים שונים. בחופה של יבנה ים נמצאו משקולות עופרת בקברים מהתקופה הישראלית.
ישנם סוגים רבים של רשתות ביניהן ניתן למנות את רשת הגריפה- החרם, רשת ההקפה, רשת הרמה, מכמורת, ועוד. ישנן רשתות בעלות שכבה אחת כגון החרם, וישנן בעלות מספר שכבות כגון רשת האמבטן. ישנן רשתות שאדם אחד משליך אותן ואוסף איתן את הדגים כגון רשת הקלע, וישנן רשתות בהן נדרש כח אדם רב כדי להניחן ולאוספן כגון רשתות ההנפה והגריפה. ישנה רשת שנקראת רשת זימים שתופסת את הדג ומחזיקה בו במכסה הזימים. ניתן להכין רשתות דיג בגדלים שונים, בכפוף למין הדג אותו רוצים לדוג, ובכפוף לכח האדם הזמין שיסייע בפריסת הרשת ובאיסופה עם השלל שבה לאחר מכן.[18]השימוש בסוג הרשת תלוי אם כן בכח האדם המצוי, בעומק המים, באזור בו דגים את הדגים ובסוג הדגים אותם מעוניינים לדוג
מלבד הרשתות ישנו דיג בחכות, כשישנן חכות בודדות וישנן מערכות של מספר חכות הקשורות לחבל. וכן דיג במלכודות[19]- המלכודת בנויה בצורת תא והדג הנכנס בו אינו מוצא את דרכו בחזרה. לפתח המלכודת יש כרגיל צורה של משפך רחב בראשיתו וצר בקצהו, מטמינים את המלכודות באפיקי נוזלים ובתעלות, במקום שניתן לחסום את דרכו של הדג, אך קשה להפעילו בים הפתוח. הדייגים היו נוהגים לחסום את הנהר לכל רוחבו בשורת מלכודות רצופה והדגים העולים או יורדים בנהר, לפי העונה, היו נלכדים בהן. המלכודות נבנות מחומרים שונים, מעשה סריגה או מעשה קליעה. בדורות האחרונים היה נפוץ השימוש במלכודת גדולה דמויית פירמידה, ששלדה עשוי מוטות ברול וציפויה רשת ברזל.
לעיתים אף השתמשו במספר שיטות דיג משולבות, בכפוף לסוג הדג אותו מעוניינים לדוג.[20]
מלכודות מזיקי חקלאות: ישנו מגוון רחב של מלכודות ללכידת מזיקים שונים לחקלאות ולבני האדם, יש להתאים לכל סוג של מזיקים את המלכודת המתאימה לו ביותר.
מלכודת זבוב הפירות - אחד מהמזיקים היותר נפוצים בארץ וסביבתה הוא זבוב הפירות אשר פגיעתו רעה במגוון רחב של פירות, הן נשירים והן הדרים. ישנה כיום מלכודת פלסטיק מוכנה לשימוש חד- פעמי,[21] היא מורכבת משני חלקים עיקריים: מכסה שאל חלקו הפנימי ספוח חומר הדברה קוטל זבובי פירות,[22] ובסיס תחתון ובו חומרי משיכה לזבובי הפירות וחורי כניסה המתאימים לכניסתם.[23] לחומרי משיכה אלו, יכולת משיכה רבת עוצמה ובררנית לזבובי פירות. מלכודת זו נועדה להפחית את אוכלוסיית בוגרי זבוב הפירות הים תיכוני במטעים ובפרדסי הדרים. הזבובים הבוגרים נמשכים לחומרי המשיכה שבמלכודת .לאחר שנכנסו דרך החורים הם אינם מסוגלים לצאת ומתים תוך מספר שעות לאחר שבאו במגע עם חומר ההדברה הספוח למכסה, או לאחר שנחשפו לאדיו. המוצר אינו מזהם את הפירות ואינו משאיר שאריות על הפירות. הוא אינו פוגע בבעלי חיים פרוקי רגליים (חרקים ועכבישים מועילים.(
מועד הפיזור וההתקנה של המלכודות בפרדס, במטע, ובגידולים השונים נקבע בהתאם למועד תחילת פעילות המזיק לפרי. פיזור והתקנת המלכודות במטע, יתבצע לפחות 30 ימים לפני תחילת הפעילות[24] והמשיכה של המזיק לפרי בגידולים השונים, זאת כדי לשמור על אוכלוסיות נמוכות של זבוב בחלקה.
ישנן מלכודות ניטור חרקים ומזיקים:[25] כנגד עשים, צרעות, זבובים, חיפושיות קליפה ואמברוסיה, חדקונית הדקל, פשפשים, ועוד.
מספר סוגי מלכודות פותחו או הומצאו במהלך השנים. להלן יפורטו העיקריים שבהם. יש לציין כי ישנן ארגונים ועמותות הפועלות למניעת צער בעלי חיים, הן מפעילות לחץ והסברה על מנת למנוע שימוש בחלק ממלכודות אלו, בעיקר מלכודת הדבק (להלן פרוט), שלטענתם גורמות לצער בעלי חיים בלתי נסבל.[26] חוק צער בעלי-חיים בישראל אוסר על גרימת סבל לבעל-חיים כאשר ניתן להשיג את התכלית באמצעים שפגיעתם פחותה, וכאשר הסבל כה חריף עד כי הוא אינו עומד ביחס סביר לתכלית שמבקשים להשיג. להלן מספר סוגי מלכודות מכרסמים.[27]
מלכודת קפיץ - מלכודת קפיץ פועלת על ידי פיתיון מזון שמוצב בחלק הפנימי שלה, כשבצד השני ישנו קפיץ שמופעל על ידי שחרור ניצרה שנמצאת במקום של הפיתיון. ברגע שהמכרסמים יאכלו מהפיתיון שמוצב על הנצרה, התזוזה תשחרר את הקפיץ – והמכרסם יימחץ וייתפס במלכודת. ברוב הפעמים עוצמת הקפיץ תגרום למותו של המכרסם, אך פעמים רבות מיקום גופו של המכרסם על המלכודת יגרום לכך שהקפיץ מוחץ חלק מגופו ורק פוצע אותו אנושות. בכל מקרה – השימוש במלכודת קפיץ נחשב לאכזרי.[28] טיפוס אחר של מלכודת עכברים הוא פיתוח מודרני קל-משקל שמורכב מצמד "לסתות" פלסטיק משוננות שיוצרות "פה" פעור שבתוכו מוטמן הפיתיון, הפה מופעל באמצעות מנגנון גירוי קפיצי שנמצא בקרבו - שמביא לסגירת הלסתות והורג את המכרסם.
מלכודת דבק - אופן הפעולה של מלכודת דבק מבוסס על יצירת משטח מזמין אך דביק למכרסמים, שברגע שיעלו על המשטח – ידבקו אליו ללא יכולת להשתחרר ולזוז. הדבק שמרוח על משטח המלכודת יכול להיות מחומר טבעי או מחומר סינתטי, ובשני המקרים ייעשה שימוש בחומר בעל ריח שמזמין את המכרסמים לגשת ללא כל חשש של סכנה. במרכז משטח המלכודת מציבים פיתיון מזון, כך מביאים לפעולה אקטיבית של המכרסם ולכידתו על משטח המלכודת.[29] מאחר ומכרסמים גדולים[30] נחשבים לאגרסיבים, מלכודת דבק ישמשו בעיקר כמלכודת מכרסמים קטנים כעכברים ודומיהם.
מלכודת רשת - מלכודת רשת יוצרת כלוב שעשוי מפח, בתוכו יש פיתיון מזון שמוצב על נצרה, שמחוברת לקפיץ שבעת שחרורו ייסגר פתח המלכודת כשהמכרסם בתוכו. מבין סוגי מלכודות נגד מכרסמים, מלכודת זו נחשבת להומאנית ביותר אך יחד עם זאת מדובר במלכודת שנחשבת גם להכי פחות יעילה. מאחר וכל המכרסמים במתחם יוכלו לראות את המכרסם שנלכד בתוך המלכודת, הם ידעו להיזהר ממנה ולא יתפתו להיכנס לתוכה. כמו כן, מבנה המלכודת מחשיד מאוד ומאחר ומכרסמים הססנים מאוד, צריך לדעת איך לגרום להם להיכנס למלכודת מסוג זה. הצבת המלכודת על נתיבי המעבר הצדדיים, ושימוש בפיתיון מוצלח – יביאו לתוצאת לכידת מכרסמים מוצלחת.
מלכודת חשמלית - מדובר במלכודת שכמעט ולא נמצאת בשימוש יותר – מאחר והיא מסוכנת מאוד לבעלי חיים ולילדים קטנים שעלולים לבוא איתה במגע. מלכודת מכרסמים חשמלית גם היא קטלנית ופועלת באופן כזה שיוצר מעגל חשמלי סגור, היא משחררת מנה של זרם חשמלי כאשר העכבר משלים את המעגל החשמלי בכך שהוא נוגע בשתי אלקטרודות שממוקמות בכניסה למלכודת, או בין הכניסה לפיתיון. האלקטרודות שוכנות בתוך קופסה מחומר מבודד לשם מניעת פגיעה אקראית בבני אדם או בחיות מחמד. יש מלכודות חשמליות שסגירת המעגל החשמלי שלהן נעשה כבר בפתח הכניסה למלכודת, ויש כאלו שסגירת המעגל החשמלי נעשה בין הפיתיון לבין פתח הכניסה. כדי להימנע מפגיעה מיותרת בבני אדם ובבעלי חיים, במלכודת עשויה מחומר מבודד שמכסה את שתי קצוות המעגל החשמלי – אך ילד קטן שבטעות יכניס את היד אל תוך המלכודת, בהחלט יכול לחוות זרם חזק שעלול לגרום לכוויה.
מלכודת דלי - גם מלכודת מכרסמים מסוג זה פחות פופולארית בימינו, כאשר במקומות מסחריים ושטחים בעלי נגיעות קשה של כמות מכרסמים גדולה במיוחד, השימוש במלכודות דלי יכול להיות אפקטיבי יותר מכל מלכודת מכרסמים אחרת. העיקרון במלכודות דלי הוא הובלת המכרסמים לקצה מקפצה, ללא יכולת לחזור אחורה, וכאשר המכרסם מבין שהוא נמצא בסכנה ושאין באפשרותו לחזור חזרה - הוא מתקדם והמשטח גורם לנפילתו אל תוך דלי. יש שממלאים את הדלי במים כדי לגרום לטביעה של המכרסמים שנפלו, יש שממלאים בדלי חומר כימי רעיל שמזרז את מותו של המכרסם, ויש כאלו שבוחרים להשאיר את הדלי ריק כדי לשחרר את המכרסמים במקום אחר ורחוק.
מלכודות נחשים: בחודשי הקיץ בעיקר, ישנם לא מעט נחשים מסוגים שונים, הזוחלים בעיקר בשטחים הפתוחים או בשטחים החקלאיים, הנחשים ניזונים ממגוון רחב של בעלי חיים, ברובם קטנים. יש שהנחשים מסיבות שונות ומגוונות מתקרבות לחלק האורבני כגון: בבתי המושבים הקרובים לשטחים החקלאיים, בשולי ערים הקרובים לשטח הפתוח, בתים הנמצאים בסמיכות ליערות או שטחי בור שאינם מטופלים וצומחת בהם צמחיה מגוונת. מספר סוגי מלכודות נחשים[31] קיימות, נפרט את החשובות שבהן.
מלכודת באמצעות פיתיון - אחת מהן היא מלכודת המזמינה את הנחשים להיכנס פנימה באמצעות פיתיון. למבנה קיימות שתי כנפיים המאפשרות את הגדלת המלכודת על פי גודלו של הנחש. עם כניסתו של הנחש לכל אורכו, הוא נוגע בקירות וכך הם מתרחבים ונוצר מקום לכל גודלו. מיד עם כניסתו של הנחש פנימה נטרקת מאחוריו דלת מאובטחת הנועלת אותו במלכודת המאווררת עד הגעתו של לוכד הנחשים. משקלה של המלכודת כ – שלושה ק"ג וגודלה כשהיא סגורה כ- 1.15 * 1.56 מטר.
מלכודת דבק שאינן רעילות - מלכודת דבק המוצבת בגינה או בחצר, במקום שראו לאחרונה שנחש הסתובב שם. המלכודת מכילה דבק שאינו מסוכן לנחש, אינו גורם לו כל נזק כיוון שמדובר במוצר ירוק שאינו רעיל והוא ללא ריח[32].רצוי לפזר כמה מלכודות דבק ברחבי הגינה עד לתפיסת הנחש, חשוב לציין כי מלכודת זו מתאימה בעיקר לנחשים קטנים.
מרחיק נחשים אלקטרוני - מכשיר חדשני שנכנס לא מכבר לשוק. הפתרון הוא אקולוגי וידידותי לסביבה. הנחשים מורחקים אך הם אינם נפגעים ממכשיר זה ולכן אפשר להציב אותו באופן קבוע בחצר או בסמוך למגורים במחנות נופש, קמפינג וכו, . השיטה מבוססת על הידע שנחשים נרתעים מתזוזה של האדמה. המכשיר רוטט ומרעיד את האדמה וכך גורם לנחשים לנוס ממקום זה. הם חשים את התנודות דרך הלסתות שלהם וחלק מהפחד שלהם נובע מהעובדה שראייתם ושמיעתם לקויה. המכשיר המוצב במרכז הגינה, יוצר אפקט ברדיוס של כ – 300 מ"ר הנמצאים סביבו.
מלכודות רגל מודרניות gin\ Spring traps מלכודות אלו מבוססות על שתי "לסתות" מתכת וקפיץ, כשבעל החיים דורך על הקפיץ, לסתות אלו משתחררות ורגלו של בעל החיים נתפסת. מלכודות אלו פותחו ככל הנראה במהלך המאה ה18[33], כיום מלכודות אלו אינן חוקיות בשל הסבל הרב הנגרם לבעלי החיים לאחר לכידתם.
בתנ"ך ובחז"ל הוזכרו סוגים רבים של מלכודות, כשלרוב המלכודות מיועדות שהוזכרו שימשו ללכידת בעלי כנף כעופות או ציפורים וכן כמלכודות ללכידת דגים. קהלת[34] מתאר שהדגים נתפסים במצודה, והציפורים נתפסות בפח: "כדגים שנאחזים במצודה רעה וכציפורים האחוזות בפח"[35] הפחת והפח משמשים כמלכודות ללכוד את הבורח כפי שמנבא ישעיהו: פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ, והיה הנס מקול הפחד יפול את הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח"[36]
בתנ"ך מתוארים הרשת והמצודה ככלים ללכוד בהם בני אדם ובעלי חיים.[37]
להלן רשימת המלכודות והסברן כפי שהוזכרו בתנ"ך ובחז"ל (לפי א"ב):
אוהרי – רשתות העשויות מגמי[38] ומדובר במתקן לדיג.[39]
אוזלי - רשתות העשויות מחוטים שיש להם כלי קיבול (תוך). [40]
אקון- סל שצדין בו את הדגים [41]
חרם-[42] "רשת עשויה מחוטים נקשרים זה בזה ובו נקבים נקבים, תחתית הרשת ארוגה כבגד ונקראת – "זוטו" מניחים מזון בכיס זה על מנת למשוך את הדגים.
כפיפה.[43]
לחי[44], חכה- לתפיסת דגים.[45]
לקע- מתקן לתפיסת דגים[46]
מדף[47]- "לוח שיש לו משען של עץ ובאותו עץ המשען חבל שמחזיקו הצייד מרחוק ומניחים שם חטין או פתיתים[48], וכאשר יורד שם העוף באותו הכלי מושך את החוט ונופל עליו אותו הלוח".[49]
מכמורת[50] יש המבארים שמדובר ברשתות[51] ויש המבארים שמדובר בחכה[52].
מצודות הסכרין- סכרים שנעשו בתוך בריכות מים שגדלו בהם דגים, כשמעוניינים לתפוס את הדגים סוכרים את פתחי המים באמצעות המצודות, וכך המים מתנקזים מהבריכה ונותרים בה הדגים.[53]
מצודות.[54]
נשבים[55]- מלכודות ליונים, חז"ל דנו במרחק שיש לפרוס אותן מהעיר או משדות שונים, מחשש שמא במלכודתו הוא יתפוס יונים ששייכות לאחרים.[56] מכינים את הנשבין משערות בעלי חיים כגון זנב הסוס וזנב הפרה. [57]
פח- הפח הוזכר בין המלכודות השונות בתנ"ך יחד עם הביטוי יקוש או מוקש כפי שאומר יהושע: וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ"[58] וכפי שאומר דוד[59]: "כִּ֤י ה֣וּא יַ֭צִּֽילְךָ מִפַּ֥ח יָק֗וּשׁ" (בשורוק). או "פַּ֤ח יָקוֹשׁ֙"[60] (בחולם) בשני אלו מדובר במכשולים או מלכודת לתפיסת בעלי חיים. [61] המוקש הוא המנגנון שעימו צדים את בעל החיים[62] ואילו יקוש הוא פעולת הצידה.[63]
פחת- בור וחפירה[64] ומדובר בחפירה גדולה[65]. או חפירה שאינה עמוקה כבור אלא רק מקום נמוך ועמוק.[66] שמיועדים שהנלכד יפול אל תוכה.[67]
פלצור- מין רשת שארכה אמה[68] או כלי עשוי עץ שצדים איתו.[69]
קוקרי - מצודות ומכשולים- שנותנים חוט ארוך בנהר וחורזין בו מחטים על פני כולו.[70]
קלע- מתקן לתפיסת דגים[71]
רטוב - סל שצדים בו עופות.[72] עשוי מנצרים של ערבה קלופה או מגמי, ויש חלל כאצבע או פחות בין נצר לנצר.[73]
רשת[74] הרשת הוזכרה בחז"ל פעמים רבות ככלי עזר לצידת בעלי החיים.
בחז"ל הוזכרו חומרים שהשתמשו בהם להכנת מצודות:
רבי חייא הכין מפשתן את הרשתות והמכמורות על מנת ללכוד צבאים. [75]
ישנן מלכודות שהוכנו משערות בעלי חיים כגון זנב הסוס וזנב הפרה ששימשו להכנת נשבין.[76]
ישנן מצודות ארוגות[77]. שעשויות מחוטים, ניתן במקרי הצורך להשתמש בחוטים אלו שימוש נוסף לצורך בגדים.[78]
המלכודת הוטמנה בנתיב בו צועד בעל החיים.[79] יש ותפיסת בעל החיים היא נפילתו בפח ותפיסתו ברשת[80] או שמסובבים אותו ברשת עד נפילתו בפח.[81] על מנת למשוך את העופות לתוך המלכודות יש ומניחים פתיון במצודה על מנת לגרום לבעלי החיים להגיע.[82]
יש לחפור גומה בקרקע ולתלות בה את המצודה.[83]
לעיתים השתמשו בבעלי חיים על מנת לפרוס את המצודות[84]
מותר לשחרר בשבת בעל חיים שנתפס במצודה, על אף שבשחרורו מהמצודה הוא קורע ומקלקל אותה[85]
לצידת חיות "חופרים פחת ובור גדול אשר לשם תפול החיה בלכתה, וע"פ הפחת מצד האחר מניחים פח יקוש שאם תרצה לצאת תוקש בו, וכדי שתפול אל הפחת מפחידים אותה בכלבים שע"י הפחד תפול בהפחת וע"י הפחת תלכד בפח".[86]
צידת האישות התבצעה במלכודת שיש בתוכה חץ מברזל, שכהאישות נכנסה לתוך המלכודת החץ השתחרר ופגע בה.[87]
מלכודות חבל.[88]
קניינים: המלכודות הונחו במקומות שבהם בעלי החיים הם הפקר ואינם שייכים לאדם. נחלקו התנאים האם בעלי חיים שנתפסו במצודה כבר שייכים לבעל המצודה ויש בלקיחתם משם משום גזל גמור, או שאינם נחשבים כשייכים לבעל המצודה ויש בנטילתם משם איסור רק מ"דרכי שלום".[89] במקרה ובו יש למלכודת כלי קיבול שבעל החיים נכנס לתוכו, לדעת כל התנאים נטילת בעל החיים משם אסורה משום גזל, שהם נחשבים כקנויים לבעל המלכודת.[90] כל עוד לא נתפסו בעלי חיים במצודה אין אפשרות בידי בעל המצודה למכור אותם משום שהדבר נחשב ל, דבר שלא בא לעולם, , עם זאת חז"ל הקילו במקרה בו בעל המצודה עני ואין לו די כסף למכור במכירה עתידית את מה שיתפס בהמשכו של אותו יום.[91]
אדם שהניח מצודה, אסור לאחר להניח מצודה באותו אזור, בכפוף למרחק שיש סבירות שבעלי החיים מגיעים לשם.[92]
פריסת מצודה בערב שבת: נחלקו התנאים האם מותר להניח בערב שבת מצודות אם יש סבירות שבעלי החיים יתפסו שם בשבת[93] ערי מקלט- נחלקו התנאים האם מותר למכור בערי מקלט כלים שמיועדים לצוד בעלי חיים, מחשש שמא יכנס גואל הדם לעיר ללא כלי נשק, ירכוש בה כלי נשק ויהרוג את הרוצח, ולכל הדעות אין לפרוס מצודות בתוך ערי המקלט כדי שגואל הדם לא יוכל להרוג את הרוצח.[94]
בעלי חיים שניצודו ביום טוב אסור ליטלן ממהמצודה מכיוון שהם מוקצה.[95]
אין לפרוס מלכודות בבית כנסת שחרב[96]
דיני טומאה וטהרה ישנן מצודות שיש להן "בית קבול" שמטרתן מלבד הלכידה של בעל החיים גם לשמור אותו. מלכודת בעלת בית קיבול יכולה להיטמא.[97] על אף שהדגים שניצודים באמצעות המלכודות רטובים גם לאחר הוצאתם מן המים, הם אינן מוכשרים לקבל טומאה כל עוד לא נערו את הרשת על הדגים[98].
יש ולכדו את בעל החיים גם כדי להשתמש בעורו.[99]
א. דנין, המאכילך מן במדבר, בתוך דרך הארץ, ע. זהרוני עורכת, עמ' 17.
אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו כרך ו עמוד: 719
ג. ברקאי וא. שילר, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - הכנרת וסביבתה במסורת הנוצרית, ירושלים, עמ': 104
מ. כסלו, צֵיד ציפורים, מקלות דבק והערף הדביק - ריאליה ומקורות, על אתר א טבת תשנ"ו
נ. מנדל, הכנרת: מונוגרפיה של ימה, ירושלים, עמ' 178
James A. Bateman, Animal Traps and Trapping, 2003 Pp. 24- 58.
Petraglia, M. (2017). Hominins on the move: An assessment of anthropogenic shaping of environments in the Palaeolithic. In N. Boivin, R. Crassard, & M. Petraglia (Eds.), Human Dispersal and Species Movement: From Prehistory to the Present (pp. 90-118). Cambridge: Cambridge University Press. doi:10.1017/9781316686942.005
Wadley, Lyn. (2010). Were snares and traps used in the Middle Stone Age and does it matter? A review and a case study from Sibudu, South Africa. Journal of human evolution. 58. 179-92.
[1] בערך זה נדון רק במלכודות ולא בשיטות ציד שונות
[2] ישנם ציורי קיר רבים מתקופות מוקדמות שמתארים צידה ולכידה של בעלי חיים, ראה Bateman עמ' 27- 37.
[3] עבודות חקלאיות, נשיאת מסעות, שאיבת מים, ציד, בשר, עורות, זבל ועוד.
[4] Bateman p. 13
[5] ראה למשל באתר רשות העתיקות מחטי דיג, משקולות לרשתות ועוד, ממצאים שמתאורכים לתקופות קדומות=, בנחל מערות, אחד האתרים הפרהיסטוריים המוקדמים, נמצאו עצמות רבוצ של בעלי חיים שניצודו על ידי האדם.
[6] נעמי פורת עוזי אבנר, רחמים שם טוב אסף הולצר ליאורה קולסקה הורביץ, מלכודות הנמרים בנגב ותיארוכן בשיטת ה,OSL- 2018, https://www.adssc.org/en/wp-content/uploads/2018/11
[7] נ. פורת, מלכודות הנמרים בנגב ותיארוכן בשיטת ה OSL.
[8] לדוגמא: משנה, מועד קטן פ"א מ"ד; בבלי, מועד קטן ו' ע"ב, ועוד.
[9] בין כלי האבן שנמצאו באתר זה בולטים החלוקים בעלי זוג שקערוריות נגדיות, אשר ככלל הנראה שימשו כמשקולות לרשתות דיג, וכן נמצאו שרידי חבלים שונים שיתכן ששימשו לרשתות ללכידת דגים.
[10] Michael Petraglia
[11] נעמי פורת עוזי אבנר, רחמים שם טוב אסף הולצר ליאורה קולסקה הורביץ, מלכודות הנמרים בנגב ותיארוכן בשיטת ה,OSL- 2018, https://www.adssc.org/en/wp-content/uploads/2018/11
[12] למשל במקסיקו נמצא בור שעמקו כ1.7 מטרים ורחובו 25 יארד ונמצאו בו עצמות רבות של בעלי חיים גדולים, סביר להניח שבור זה שימש כמלכודת. ראה כתבה כאן: https://www.theguardian.com/world/2019/nov/07/mammoth-trap-mexico-prehistoric-hunting-pits נלקט ב11.3.2020
[13] לציד ציפורים בדרכים נוספות ראה כסלו.
[14] א. דנין, המאכילך מן במדבר, בתוך דרך ארץ.
[15] פורת.
[16] חלק זה, של שיטות הדיג, מבוסס בעיקרו על ספרו של מנדל נון, הכנרת, מונוגרפיה של ימה, הוצאת אריאל, מהדורה שניה.
[17] נ. אסבן הביברין שסביב הכינרת, בתוך ארץ הכנרת גליון 5
[18] ראה פירוט נרחב אצל מ. נון הכנרת : מונוגרפיה של ימה, ובתקנות הדיג 1937.
[19] מנדל, 179
[20] נון, עמ' 178
[21] מלכודת דסיס היא אחת מהן: https://www.moag.gov.il/ppis/tachshiry_hadbara/Documents
[22] כגון: דלטאמתרין שהינו חומר הדברה ממשפחת הפירתרואידים.
[23] אלו פרומונים המושכים אליהם זבובי פירות כגון: אמוניום אצטט וטרימתילאמין הידרוכלוריד.
[24] לחלק ניכר ממזיקי החקלאות ישנם מועדים די קבועים להופעתם, אלו קשורים לעונת השנה, לאקלים, למועד הבשלת הפירות, קירבה לאזור חקלאי גדול ועוד.
[25] https://www.bioyome.com/monitoring-traps
[26] לדוגמא: אתר אנימלס: https://anonymous.org.il/art781.html
[28] שחרור בלתי מתוכנן של הקפיץ על אצבעות האדם, יכול לגרום לפציעה ולכן יש להיזהר בחשיפת מלכודות קפיץ לילדים ולבעלי חיים קטנים כגון חיות מחמד ביתיות.
[29] יש לציין כי ארגוני צער בעלי חיים מנהלים מאבק כנגד מלכודות אכזריות לעכברים וחולדות והוצאתם משימוש, לדוגמא: אתר אנימלס: https://anonymous.org.il/art781.html, ועוד.
[30] כגון חולדות
[31] https://snaker.co.il/snake-trap/
[32] בעבר השתמשו במלכודות דבק שהיה מסוכן לנחשים, אך מכיוון שהחוק להגנת חיות סיווג את הנחשים כחיה מוגנת, לכן רשות הטבע והגנים אסרה את מכירתם של המלכודות הללו ואת השימוש בהם ברחבי הארץ.
[33] Bateman
[34] ט, יב. כָּהֵ֗ם יֽוּקָשִׁים֙ בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם:
[35] ראה גםתהלים קכד, ז
[36] כד, יז- יח.
[37] יחזקאל יב, יג.
[38] רש"י גטין ס, ב.
[39] רש"י מו"ק יא, א.
[40] בבלי גיטין ס, ב.
[41] משנה כלים כג, ה. רמב"ם כלים כג, ה. רא"ש כלים כג, ה
[42] משנה כלים כג, ה. תוספתא מכשירין (צוקרמאנדל) ג, יב, ירושלמי סנהדרין יא,ה, ר"ש כלים כג, ה רמב"ם כלים כג, ה. ראה תפארת ישראל - יכין מסכת כלים פרק כג משנה ה. חלק מהחרם הוא גם חבל כמובא בתוספתא ב"ק (ליברמן) ח, יח: אין השבטים צדין דגים מימה של טבריה מפני שהוא של נפתלי ולא עוד אלא שנותנין לו מלא חבל של חרם.
[43] תוספתא מכשירין (צוקרמאנדל) ג, יב.
[44] בבלי גטין ס, ב.
[45] בבלי סנהדרין פא, ב החכה נקראת "מצודה רעה" מכיוון שהדג אינו מבחין בה.
[46] רש"י ב"ק פא, א ובלעזי רש"י במקום.
[47] משנה כלים כג, ה.
[48] ר"ש כלים כג, ה בשם הערוך.
[49] רמב"ם פיה"מ כלים כג, ה.
[50] משנה מכשירין ה, ז, כלים כג, ה.
[51] רמב"ם כלים כג, ה.
[52] ר"ש כלים כג, ה.
[53] משנה כלים כג, ה. ר"ש כלים כג, ה רמב"ם פיה"מ כלים כג, ה לדעת הרע"ב כלים כג, ה. סכרים אלו הם רשתות.
[54] משנה מכשירין ה, ז, ירושלמי סנהדרין יא, ה.
[55] בירושלמי שבת יג, ה, ביצה ג, א מובא שהמדד להגדיר בעל חיים כ"מחוסר צידה", ואסור לתפסו גם אם הוא נמצא במקום סגור הוא, האם יש צורך בנשבים- במצודה כדי לתפסו, אם יש צורך בנשבים הוא נחשב כמחוסר צידה, ואם אפשר לתפסו גם ללא הנשבים אזי הוא נחשב כאינון מחוסר צידה וניתן לתפסו גם בשבת.
[56] תוספתא ב"ק (ליברמן) ח, ט אין פורסין נשבין ליונין אלא אם כן היה רחוק מן היישוב שלשים ריס, במי דברים אמורים במדבר אבל ביישוב אפי' מאה מיל הרי זה אסור. בבלי ב"ק פג, א. ב"ב כג, א, ירושלמי ב"ק ז, ז.
[57] בבלי שבת צ, ב, ירושלמי שבת ח, ב לכן שיעור ההוצאה עליו מתחייבים בשבת הוא בהוצאת שני נימים (שתי שערות).
[58] יהושע כג, יג
[59] תהילים צא, ג.
[60] הושע ט, ח
[61] רש"י ירמיהו ה, כו.
[62] מלבי"ם הושע ט, ח, ביאור המילות ישעיהו ח, יד ראה מילון בן יהודה ערך מוקש
[63] רד"ק תהילים צא, ג. ראה מילון בן יהודה ערך יקוש.
[64] מצודת ציון ירמיהו מח, מג.
[65] רד"ק ישעיהו כד, יח.
[66] מלבי"ם ביאור המילות ישעיהו כד, יז.
[67] רש"י ישעיהו כד, יז, אבן עזרא ישעיהו כד, יז, מצודת ציון ישעיהו כד, יז.
[68] משנה כלים כג, ה. ר"ש כלים כג ה.
[69] רמב"ם פיה"מ כלים כג, ה ו
[70] בבלי גטין ס, ב.
[71] רש"י ב"ק פא, א ובלעזי רש"י במקום.
[72] רע"ב כלים כג, ה.
[73] משנה כלים כג, ה. ר"ש כלים כג ה, רמב"ם פיה"מ כלים כג, ה. כתב שהכלוב, הוא "אל- קפץ".
[74] משנה מכשירין ה, ז. משנה כלים כג, ה.
[75] בבלי, ב"ב פה, ב.
[76] בבלי שבת צ, ב, ירושלמי שבת ח, ב לכן שיעור ההוצאה עליו מתחייבים בשבת הוא בהוצאת שני נימים (שתי שערות).
[77] בתוספתא כלים (ב"מ) (צוקרמאנדל) ו, ה מובא שמצודה היא מה"כלים הנארגין על גבי מחט".
[78] תוספתא כלים (ב"ב) (צוקרמאנדל) ה, יד.
[79] איוב יח, י.
[80] רש"י תהילים קמ, ו.
[81] מצודת דוד תהילים קמ, ו.
[82] בבלי ברכות ט, ב.
[83] בבלי מו"ק ז, א.
[84] תוספתא שבת (ליברמן) יב, ה, אם בעל החיים שאיתו פרסו את המצודה נכנס מעצמו לתוכה, אין בכך איסור צידה.
[85] תוספתא שבת (ליברמן) יב, ה, רמב"ם הלכות שבת י, כד.ראה קרית ספר במקום.
[86] מלבי"ם ירמיהו מח, מג.
[87] משנה כלים כא, ג מחלוקת התנאים במשנה נסובה סביב דיני טומאתה של מלכודת זו.
[88] איוב יח, (י) טָמוּן בָּאָרֶץ חַבְלוֹ וּמַלְכֻּדְתּוֹ עֲלֵי נָתִיב: ראה רש"י ומלבי"ם במקום.
[89] בבלי גטין נט, ב.
[90] בבלי גטין סא, א
[91] תוספתא נדרים (ליברמן) ו, ז: ב"מ (ליברמן) ד, י. בבלי ב"מ טז, א- ב.
[92] לגבי דגים הובא בבבלי ב"ב כא, ב שיש להרחיק את מצודת הדג ממצודת חברו למרחק פרסה מכיוון שניתן להבחין להיכן הדג נע, והוא נחשב כקנוי לדייג שהניח את המצודה. ראה בבלי ב"ק פא, א לגבי הפעולות שניתן לעשות בימה של טבריה. לגבי צידת יונים ראה תוספתא ב"ק (ליברמן) ח, יז.
[93] מחלוקת בית שמאי ובית הלל במשנה שבת א, ו, האם מותר לפרוס את המצודות בערב שבת רק בתנאי שבעלי החיים יצודו שם מבעוד יום. בירושלמי שבת א, ז, ביצה ג, ב מובא שהמדד לדעת אם בעל החיים ניצוד שם מבעוד יום הוא לבחון האם המצודה התקלקלה, ומדובר שהניחו את המצודה במקום בו ישנם בעלי חיים רבים שניתן לצודם.
[94] בבלי מכות י, א.
[95] משנה ביצה כד, א, שו"ע או"ח תצז, ג
[96] משנה מגילה ג, ג.
[97] משנה כלים טו, ו חילקה בין מצודת החולדה שהיא טמאה, למצודת העכברים שהיא טהורה. בתוספתא כלים (ב"מ) (צוקרמאנדל) ה, י הובאה דעתו של ר' יוסי בר' יהודה שסובר שמצודת העכברים שיש בה בית קבלה טמאה. תוספתא כלים (ב"מ) (צוקרמאנדל) ו, ה.
[98] משנה מכשירין ה, ז, תוספתא מכשירין (צוקרמאנדל) ג, יב ניער את המצודה עליהן (על הדגים) הרי אלו בחזקת טהרה ולעולם הן בחזקת טומאה עד שיתכוין לצוד בטהרה ואין עם הארץ נאמן לומר לא נערתי את המצודה עליהן
[99] ראה משנה כלים טו, ו, ובתפא"י במקום, שיש למצודת החולדה בית קיבול מכיוון שמעוניינים בעורה.