אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
ב"ה
מוגמר
כתיבה: הרב דוד אייגנר
בלשון חז"ל הבערת הבשמים על מנת להפיץ את ריחם נקראת "מוגמר" פעולה זו גורמת ליצירת ריח בבגדים או במאכלים. המוגמר הוא הנחת בשמים על גחלים, ובשל החום שנוצר הבשמים היו מפיצים את ריחם או אף נשרפים. פעולה זו נעשתה במהלך הסעודה ולאחריה, וגם במהלך היום, כדי לתת ריח טוב בבית. ניתן לברך על המוגמר מעת שהעשן מתחיל לעלות, גם אם לא הריח את הבשמים בפועל[1] הגמרא דנה בברכה המתאימה כשניתן רק להריח את ריח הבשמים, ואילו הבשמים עצמם נשרפו[2].
ביום טוב, מותר לעשות כן רק כדי להתקין פירות לאכילה, ולא כדי לבשם את הבית או הבגדים.[3]
יש לציין כי לדעת שו"ת בית יצחק[4], איסור השימוש בחשמל בשבת נלמד מכך שאסור בשבת להכניס בגדים למקום בו יש ריח טוב כדי לבשם את הבגדים, ויש בכך משום איסור מוליד.[5]