אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
ב"ה
כנה- Rootstock
כתיבה: ד"ר עקיבא לונדון
ערך זה עוסק בהגדרת חלק צמח שמשמש להרכבת עצים, להשלכות ההלכתיות של ההרכבה עיין ערך 'הרכבה'.
הגדרה: כַּנָּה - כנה היא צמח או חלק של צמח, גזע או ענף, אשר מהווה את הבסיס שעליו מרכיבים את הרוכב, שניהם יתאחו לעץ אחד והוא יתפתח כעץ הפרי או צמח הנוי או הירק. הביטוי 'כנה' הוזכר כבסיס לצמיחה עתידית[1] או כבסיס להנחת חפצים שונים.[2]
הקדמה: בהווה כמעט כל שתיל של עץ פרי, חלק משתילי עצי הנוי וחלק משתילי הירקות[3] הם שתילים מורכבים.[4] הרכבה היא פעולה, בה מרכיבים ענף אשר מצויים עליו אברי ריבוי כגון עיניים חיוניות, על ענף ממין אחר, מאותה משפחה של צמחים. הענף העליון - נקרא רוכב .הענף שעליו מרכיבים - נקרא כנה. לאחר שהרוכב מורכב על הכנה, הרקמות של שניהם מתאחות ואלו הופכות להיות עץ אחד.
מערכת השורשים של הכנה היא זו שמחברת את הצמח לקרקע, היא זו שדרכה הצמח מקבל את ההזנה שלו, ולכן היא צריכה להתאים הן לרוכב והן לקרקע בו היא גדלה. בערך זה נרחיב על הכנה ותכונותיה.
בעבר עשו שימוש בהרכבה של כנה על רוכב, כמעט אך ורק למטרות תועלתיות ברובן המוחלט על עצי פרי, כמובן שמצב זה מתקיים גם בהווה, אולם בהווה כפי שציינו לעיל, נוספו לפחות עוד שני תחומים בהם ישנן הרכבות והוא עצי נוי איכותיים, וכן בחלק משתילי הירקות בעיקר דלועים בשלב הנוכחי.
מטרת ההרכבה - ישנן סיבות שונות לביצוע הרכבה בצמחים נציין את חלקן:[5]
1. אי התאמה לקרקע – הבעיות השכיחות הקשורות לקרקע, שבגללן יש צורך להרכיב את הצמח הן כימיות כגון: מליחות, גיר, חומציות גבוהה או נמוכה מדי, בעיות פיסיקליות כגון: מחסור באוורור, קרקע קלה או כבדה מדי, רגישות למזיקי קרקע, וירוסים, ועוד.
2. החלפת זן – במקרים בהם יש צורך בהחלפת הזן מסיבות אגרוטכניות, או מסיבות כלכליות, כורתים את נוף העצים עד לגובה הכנה, ומרכיבים עליה את הזן החדש. טכניקה זו מקובלת בהדרים.
3. ריבוי מינים שקשה להרבותם – ישנם זנים של עצי פרי שקשה להשרישם (שקד, אגוז, אלה). הרכבת קלונים אלו על זריע מושרש מאותה משפחה, מאפשר ריבוי מסחרי יעיל.
4. ישנם סוגי ירקות אשר נפגעים באופן קשה ממחלות ומזיקי קרקע.[6] הפיתרון המועדף כיום לבעיה, הוא הרכבה של הירקות על כנות של ירקות ממשפחות קרובות שפחות רגישות לנזקים אלו. לדוגמא: כיום מורכבים בישראל רוב שתילי האבטיח על כנת דלעת[7].
אלו ואחרות הסיבות לכך שפעולת ההרכבה בעצי פרי כל כך מקובלת כבר אלפי שנים. במקורות חז"ל ישנן איזכורים רבים לפעולת ההרכבה,[8] כך גם במקורות היווניים[9] והרומיים[10] המקבילים אליהם. תיעוד מפורט על כך מוצאים אנו בדברי חוקר הטבע והבוטניקה הדגול תאופרסטוס,[11] הוא מתאר בכתביו באופן מפורט מדוע צריך הרכבה וכיצד עושים אותה.
יתכן כי כבר המקרא הקדום יותר, מרמז על היכרות עם פעולת ההרכבה וכך נאמר בספר יחזקאל:[12] "וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם קַח־לְךָ֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑ו וּלְקַח֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְת֣וֹב עָלָ֗יו לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָֽו׃ וְקָרַ֨ב אֹתָ֜ם אֶחָ֧ד אֶל־אֶחָ֛ד לְךָ֖ לְעֵ֣ץ אֶחָ֑ד וְהָי֥וּ לַֽאֲחָדִ֖ים בְּיָדֶֽךָ׃ וְכַֽאֲשֶׁר֙ יֹֽאמְר֣וּ אֵלֶ֔יךָ בְּנֵ֥י עַמְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר הֲלֽוֹא־תַגִּ֥יד לָ֖נוּ מָה־אֵ֥לֶּה לָּֽךְ׃ דַּבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֮ אֲדֹנָ֣י יְהוִה֒ הִנֵּה֩ אֲנִ֨י לֹקֵ֜חַ אֶת־עֵ֤ץ יוֹסֵף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם וְשִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑ו וְנָֽתַתִּי֩ אוֹתָ֨ם עָלָ֜יו אֶת־עֵ֣ץ יְהוּדָ֗ה וַֽעֲשִׂיתִם֙ לְעֵ֣ץ אֶחָ֔ד וְהָי֥וּ אֶחָ֖ד בְּיָדִֽי׃"
תכונות הכנה: הרכבה יכולה להצליח כאשר ישנה התאמה בוטנית גבוהה בין הכנה לרוכב, בדרך כלל יהיו הכנה והרוכב מאותה משפחה,[13] או משפחה קרובה. במשפחות צמחים מסוימות, ישנם עשרות כנות שונות המתאימות למיני פרי שונים, ולתכונות קרקע ואקלים שונות. לעיתים מרכיבים על כנות מזַריעים - שתילים שצמחו מזרעי העץ ולא מענפים. אם ההרכבה נעשית במינים קרובים אז האיחוי יהיה טוב והעץ יגדל היטב. במקרה שההתאמה אינה מושלמת, העץ לא יתאחה כראוי, והוא עשוי להישבר עם עליית משקל העץ. תכונת התאמה זו, הנקראת 'שארות', היא אחד הגורמים העיקריים בבחירת הכנה. מינים שונים לחלוטין של צמחים לא ניתנים להרכבה אחד עם השני, ולמעשה לא יתאחו לעולם.
התאמה לקרקע - כנה טובה תהיה זן של עץ פרי שמצטיין במספר תכונות ובתוכם מערכת השורשים טובה ומפותחת, מערכת שורשים שתוכל להתפתח בהתאם לסוג הקרקע בו מעוניינים לשתול את המטע. כנה מתאימה מאפשרת עמידות בפני תנאי קרקע וגידול שונים (מליחות, תכולת גיר) וקובעת במידה מסוימת את תכונות העץ, גובה יבולים ועוצמת הצימוח. קיימות כנות רבות ושונות, והן מותאמות לפי זן הרוכב ,האקלים והקרקע ולפי תכונותיהן.
לקבלת צמח משופר – משלבים תכונות רצויות של "כנה" עם "רוכב" נבחר[14].
בין התכונות המבוקשות של הכנות מחפשים צמחים שמסוגלים לגדול בתנאי קרקע קשים. עצים רבים מתקשים לגדול בביצה, בקרקע חולית, בקרקע כבדה, מלוחה או מרובת גיר. אולם ניתן למצוא כנה ספציפית שתתאים לסוג קרקע מסוים. ישנם כנות עמידות יותר לפגעים, מחלות-קרקע, פטריות ועוד, והם עשויים לשמש כ"כנות מתאימות, כמעט בכל אזור גידול, ניסיון מצטבר של נטיעות הדרים, נשירים או סובטרופיים מכתיב באלו כנות יש להשתמש.
בין התכונות הרצויות של הרוכבים, בעצי פרי הוא יכולת התפתחות טובה בקרקע, צימוח וגטטיבי אופייני, ותכונות העמידות של הצמח בקרקע, כגון עמידותו למחלות ולמזיקים, כושרו לקלוט חומרי מזון ומים מן האדמה, ועמידותו לתנאי קרקע שונים - כשל תכונות הכנה. תכונה חשובה נוספת, שבהן הצמח מושפע מהכנה, היא עוצמת הצימוח וכמות הפרי על העץ (להלן).
עצמת צימוח - כנה היא בדרך כלל בעלת יכולת צימוח חזק השומרת על איזון בין צימוח, לגודל, כמות ואיכות הפרי, בצורה הטובה ביותר לכל אורך הגידול. הכנה מצטיינת בהגברת העלווה בזנים בעלי כיסוי עלוותי בינוני ונמוך בתקופות בהן נדרשת עלווה חזקה ובריאה.[15]במקרים רבים מבוקשות "כנות" הנותנות צורת צימוח אופיינית לצמח המורכב עליהן. כך אפשר לקבל צמח / עץ יותר גדול או יותר קטן. אפשר בקלות לגדל עץ על גזע גבוה במיוחד ובהרבה פחות זמן.
בעצי הנוי חשובה לנו הצורה. החל בצורת העץ הכללית והמשך בתכונות פריחה ממושכת שמצטיינת בצבע וגודל, וכן בצבעי עלווה ושלכת. מקובל להיעזר בהרכבות לגדל עצים שאינם מפיצים זרעים ונבטים מטרידים. תיתכן הרכבת עצי זכר בלבד או עצים מטיפוסים שאינם פוריים. לחילופין, ישנם מינים שפריחתם הזכרית מטרידה[16] או אלרגנית[17] ומהם מרכיבים נקבות או זכרים בלבד.
קבלת פרי איכותי – כנה מתאימה וטובה, מאפשרת קבלת פרי איכותי וגדול, קבלת צבע אופייני, הקדמה או איחור בקבלת הפרי הבשל (על פי תכונות המאפיינות של הזן), פוטנציאל להגדלת יבול, הפחתה בהשפעת מחלות על הגידול ועוד. חשוב שיהיה התאם בין כנה לרוכב, לאורך כל שנות הגידול.
[1] ראה תהילים פ, טז, "וכנה אשר נטעה ימינך".
[2] שמות ל, יח, הכיור וכנו, משנה כלים ז, ו, תוספתא כלים (ב"ב) ז, ד.
[3] בעיקר האמור בשתילי דלועים.
[4] מספר עצי פרי ארץ ישראלים מובהקים לרוב אינם מורכבים כגון: תאנה, רימון, תמר.
[5] ראו כאן הרחבה בערך 'הרכבה'.
[6] כיום ישנה מגמה של צימצום השימוש בחומרי הדברה, ולכן חומרים שבעבר היה ניתן לעשות בהם שימוש למיגור מזיקי קרקע היום אסורים לשימוש.
[7] יש לציין כי הרכבת ירקות היא יחסית חדשה. ובעבר ככל הנראה לא נוסתה.
[8] לדוגמא: משנה, כלאים פ"א, מ"ז.
[9] חוקר הטבע היווני תאופרסטוס מרחיב ומלמד את מלאכת ההרכבה.
[10] חוקרי הטבע הרומיים לדוגמא: קאטו, וארו, קולומלה, פליניוס ועוד.
[11] תלמידם של אפלטון ושל אריסטו, חי בין השנים 371 – 287 לפנה"ס.
[12] יחזקאל פרק לז' 15 – 20.
[13] דיון הלכתי בסוגיה מה מותר להרכיב מבחינה הלכתית, ניתן לקרוא בערך 'הרכבה' באתר זה.
[14] משתלות יגור: https://www.yagurgan.co.il/
[15] https://www.vegetables.bayer.com/il/he-il/products/rootstock/details.html/rootstock_dr9011tx_israel_deruiter_fresh_market
[16] לדוגמא עץ החרוב הזכרי.
[17] לדוגמא פריחת הזית.