אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
כתיבה: הרב דוד אייגנר
אנגלית: Milk. לטינית: Lac
אבקת חלב, בקר, גבינה, חליבה, חמאה, צאן.
הקדמה
2. החָלב כמשל
חלק מדעי
1. הגדרה
3. הליך ייצור החָלב בגוף בעל החיים
5. רפלקס היניקה
8. השימוש בחָלב
9. פסטור
10. המגון
11. תסיסת החָלב
חלק הלכתי
3. חֲלב עכו"ם
6. אבקת חָלב
11. שבת ויום טוב
12. כותח הבבלי
14. קדשים
15. נדרים
16. צריכת חָלב
החָלב הוא אחד המשקאות הידועים בהיסטוריה האנושית. אברהם הגיש חלב למלאכים,[1] וממעשיו נלמד שראוי בתחילה להגיש לאורחים מיני חלב ואחר כך מיני בשר;[2] המלאכים השקו בחלב את התינוקות שנולדו במצרים מחוץ לעיר;[3] יעל השקתה את סיסרא בחלב ובחמאה לפני שתקעה יתד ברקתו,[4] מטרתה בכך הייתה: "לדעת אם לבו עליו שיבין בין טעם מים לטעם חלב",[5] או כדי שיירדם במהירות.[6] בועז הציע לרות שתטבול את הפת בחלב חמוץ, שטוב לאכלו בזמן השרב.[7] דוד הביא לאחיו בקרב מול גלית עשרה חריצי חלב.[8] לעתיד לבוא יהיה שפע גדול בארץ ישראל, ולא יהיה צורך בשתיית החלב, אלא ישתמשו רק בשומן החלב, שהוא החמאה, כדבר הנביא:[9] "והיה מרוב עשות חלב יאכל חמאה, כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ". ולד בהמה צעיר שעדיין יונק מאִמו נקרא "טלה חלב".[10]
התורה אסרה לבשל בשר גדי יחד עם חֲלב אמו[11] לדינים השונים בסוגיה זו עיין ערך "בשר בחלב".
החָלב נחשב לדבר נקי,[12] לבן,[13] סמל לשלום,[14] ולמידת הרחמים.[15] החלב הוא משל לדבר שמסוגל להפוך מרע לטוב, כמו הדם שמתהפך מרע ונעשה לחלב שהוא טוב.[16] תחילת היצירה של האדם נמשלה לחלב.[17]
התורה על חלקיה השונים נמשלה לחלב:[18] הלכות,[19] מדרשים,[20] לימוד התורה והבנתה,[21] תורת הסוד,[22] שכשם שהחלב הוא קיום היונק וגידולו כך גם דברי תורה מקיימים את הנשמה ומגדלים אותה,[23] וכשם שהחלב טמון בגוף האישה כך התורה טמונה בלב המלמדהּ שעל הלומד לקבל ממנו.[24]
חלב הוא מאכל שאין גידולו מהארץ לכן ברכתו היא "שהכל".[25] החלב מוגדר כמשקה,[26] הוא אחד משבעת המשקים שמכשירים לקבל טומאה,[27] והוא אף אסור משום משקה מגולה.[28] גם מי החלב נחשבים כמשקה.[29] כשהחלב נקרש דינו כאוכל.[30] החלב מזין יותר מהחיטה.[31]
החלב המשובח ביותר הוא המגיע מבעל חיים שמן. [32] חלב העז וחלב הפרה נחשבים לאיכותיים.[33] די בחלב העזים כדי להזין את האדם.[34] חלב זה הוא המאוזן ביותר מבחינת הרכבו.[35]
החלב הוזכר כמדד לצבע בהלכות נגעים.[36] ניתן לערב חלב אתון בתוך הקטף, עירוב זה אינו ניכר אחר כך בקטף.[37] כל עוד החלב עדיין לא נחלב הוא נחשב לדבר שלא בא לעולם.[38]
אחד משבחיה של ארץ ישראל הוא שהיא זבת חלב,[39] אולם עבר הירדן, על אף שהוא חלק מארץ ישראל, אינו מוגדר כארץ זבת חלב ודבש.[40] עיין ערך "גבולות הארץ".
פירושים רבים נאמרו למהותו של חלב זה; יש המבארים שמדובר בחלב הפירות,[41] שפירותיה שמנים כחלב,[42] או שיהיה טעם טוב בפירות.[43]
ויש המבארים שמדובר בחלב ודאי,[44] שהסלעים בארץ ישראל ייצבעו בצבע לבן מרוב הצאן שעליהם,[45] או מרוב החלב של הצאן שעליהם.[46] וכן השיניים ילבינו מרוב שתיית החלב.[47] לעתיד לבוא יהיה הרבה חלב בארץ.[48]
החלב הוא תחליב[49] נוזלי המופרש מנקבה של בעלי חיים יונקים[50] (Mammalia) המכיל מים, שומנים, חלבונים, סוכרים, מינרלים וויטמינים, הנצרכים להזנת הוולד בתחילת חייו. פעולת הוצאת החלב עבור צורכי האדם נקראת "חליבה", הוצאת החלב על ידי הוולד נקראת "יניקה".
האדם ביית לצרכיו השונים[51] כמה מינים של בעלי חיים. אחד מצרכי האדם הוא שימוש בחלבם של בעלי החיים. לשם כך ביית האדם בעלי חיים ממשפחת הפריים,[52] משפחת האייליים,[53] וממשפחת הגמליים.[54]
בהליך ביות זה, במיוחד בבקר הבית, נעשה תהליך השבחה גנטית (עיין ערך), שמטרתו היא ייצור מוגבר של חלב מעבר לצורכי הוולד, עבור שימושים שונים של האדם.[55]
על פי נתוני סוכנות המזון של האו"ם (Fao),[56] כ- 85% מהחלב המיוצר בעולם הוא חלב פרות, 11% חלב בופאלו, 2% חלב עזים, 1% חלב כבשים, 0.4% חלב גמלים, ו-0.6% אחר. בשנת 2013 יוצרו בעולם כ- 747 מיליארד ליטר של חלב.[57]
בישראל, נכון לשנת תשע"ה, חלב ומוצריו מהווים 8.1% מכלל אספקת אנרגיית התזונה (קלוריות) לנפש ליום.[58] הצריכה לנפש היא 194 ליטר לשנה.[59] שווי התפוקה מחלב ומוצריו הוא 3.04 מיליארד ₪, שמהווים כ 10% מכלל התפוקה החקלאית.[60]
החלב מיוצר החל מסמוך ללידה, והוא ייוצר כל עוד יזדקק לו הוולד. כמות החלב המיוצרת בנקבה תלויה בדרישה של הוולד, וכשהוא מפסיק לינוק, ייצור החלב מפסיק.
החלב מיוצר בנקבה בבלוטות החלב.[61] המרכיב הבסיסי של בלוטות החלב הוא נאדיות החלב (Alevoly) הבנויות משכבה אחת של תאי אפיתל (Epithelial cells)[62] מפרישי חלב. מסביב לנאדית עוברים כלי דם שמפרישים לתוך הנאדית את חומרי ההזנה הנחוצים עבור ייצור החלב.
כל נאדית מצופה במעטפת העשויה רצועות צולבות של תאים מיואפיתליאליים,(Mioafitlialim (cells[63] אשר התכווצותם, בהשפעת אוקסיטוצין,[64] דוחקת את החלב אל מחוץ לנאדית, חללי כל הנאדיות מתנקזות למערכת צינורות וכיסים ואלה מתנקזים החוצה דרך הפטמה. כדי לייצר ליטר אחד של חלב, צריכים לעבור בתוך עטין הפרה כ- 500 ליטר דם.[65]
היניקה היא הגורם המשמעותי ליצירת החלב בנקבה. גירוי מכני של פטמת העטין הנגרם על ידי יניקת הוולד יוצר דחפים חישתיים המגיעים אל גרעינים עצביים בהיפותלמוס,[66] שם הם יוצרים מערכת אירועים כפולה: הפרשת אוקסיטוצין ושחרור פרולקטין.
אוקסיטוצין (Oxytocin) מופרש מהאונה האחורית של ההיפופיזה,[67] ובהגיעו עם זרם הדם אל העטין, הוא גורם להתכווצותם של התאים המיואפיתליים ולהזרמת החלב דרך הצינורות אל כיס מיוחד המשמש לאגירת חלב. פרולקטין ((Prl - Prolactin הוא הורמון המשרה ייצור חלב, הורמון זה מופרש מהאונה הקדמית של בלוטת יותרת המוח.
בטבע, ייצור החלב תלוי ביניקת הוולד, וכשהוא מפסיק לינוק, אזי ייצור החלב מפסיק. במשקים חקלאיים מודרניים, בין 30 ל- 60 ימים לפני ההמלטה הצפויה מקובל להפסיק את חליבתה של הפרה ("לייבש" אותה), ובכך לאפשר לבלוטת החלב לעבור תהליך של הצטמקות, חידוש מספר רב של תאים מפרישים לקראת ההמלטה, גירוי מערכת החיסון, התרבות חיידקי הכרס ופפילות, והקטנת מחלות מטבוליות.[68] להרחבה עיין ערך "בקר".
בחז"ל הובא שכדי לגרום לבעל החיים להפסיק את ייצור החלב, ניתן לקשור מטלית[69] באופן מהודק לעטין, ובכך להפסיק את ייצור החלב.[70]
היחס בין המרכיבים השונים של החָלב משתנה בין בעלי החיים השונים, כדי לספק לוולד את צרכיו המתאימים לו,[72] כמפורט בטבלה להלן.
|
טבלת השוואה למרכיבים השונים של החלב (הרכב ל – 100 מיליליטר)[73] |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
צבע החלב משתנה לפי המזון שהבהמה אוכלת[76] וגם איכותו משתנה בשל כך.[77]
בימי הביניים הוגדר שלחלב יש שלושה חלקים: החלק המימי (מי החלב), החלק הגביני (חלבוני החלב), והחלק הדשן (שומני החלב).[78]
הפרדת השומן: כדוריות השומן צפות על פני שאר החלב. ניתן לאסוף שומן זה, וכן ניתן להפרידו באמצעות צנטריפוגה (סרכזת) וממנו לייצר שמנת וחמאה, עיין ערך חמאה.
הפרדת החלבון: החלבון העיקרי בחלב בעלי חיים טהורים הוא הקזאין. הפרדתו מתבצעת באמצעות טיפול באנזימים מפרקי החלב (Rennet) או באמצעות חומצה. מחלבון זה מיוצרת גבינה, עיין ערכה.
חלבון נוסף שניתן להפרידו הוא האלבומין (Albumin). האלבומין ניתן להפרדה על ידי חימום.
המים הנשארים לאחר הוצאת האלבומין נקראים מימי חלב. פירוקם נעשה על ידי חימום (איוד). החומר השוקע בתחילה הוא סוכר החלב (לקטוז - Lactose), ולאחר מכן שוקעים המינרלים.
ישנם שימושים שונים בחלב: חלב ניגר (לשתייה), וכן חלב מעובד, כגון גבינה, חמאה, שמנת, יוגורט, ועוד; משקאות אלכוהוליים כגון "קומיס",[79] שמיוצר מחלב סוסה או נאקה, וקֵפִיר.[80]
ישנו שימוש נרחב ברכיבי החלב לשימושים שונים בתעשיית המזון; כגון בתעשיית היין,[81] מזון לתינוקות,[82] בצקים ומיני מאפה, מייצבים שונים, ושימושים רבים נוספים.
על מנת לשווק חלב לשתייה נעשות שתי פעולות: פסטור והמגון.
פסטור הוא תהליך של חימום החלב לטמפרטורה שמתחת לנקודת ההרתחה, בפרק זמן הדרוש להשמדת גורמי מחלות-אדם (פתוגנים) העלולים להימצא בחלב; פסטור זה אינו פוגע באיכותו של החלב. כיום, רובו המוחלט של החלב המעובד במחלבות הוא חלב מפוסטר.[83] פסטור זה נצרך גם כדי למנוע מחלות זואונוטיות שפוגעות גם בבני אדם, כגון קדחת מלטה (ברוצלזיוס). ההנחייה הרפואית של משרד הבריאות היא שאין לצרוך כלל חלב שאינו מפוסטר, גם בצריכה ביתית.
כדוריות השומן נמצאות בחלב בגדלים שונים החל מ-0.20 עד 2.0 מיקרומול (µM)[84], שוני זה גורם לכדוריות לצוף על גבי החלב. מחד גיסא, תכונה זו מסייעת להכנת מוצרים שונים, כגון חמאה ושמנת, אך יכולה לגרום לחלב להתקלקל באופן מהיר יחסית. כדי למנוע תהליך זה ולשווק לצרכן חלב ניגר (לשתייה) מעבירים את כדוריות השומן בלחץ גבוה דרך פתח קטן כדי לשבור אותן לגודל של פחות מ-1 מיקרומול ובכך לגרום להן להתפזר באופן שווה יותר בתוך החלב, לאחר תהליך זה החלבונים יוצרים שכבת ציפוי על גבי הכדוריות, דבר שמונע את התחברותן המחודשת ואת ציפתן.[85]
ניתן לעבד את החלב גם באמצעות חיידקים ופטריות שונות, עיבוד זה מתבצע על ידי תסיסה. תסיסה לקטית היא התסיסה הבסיסית ביותר, שבה ממולקולת גלוקוז אחת נוצרות שתי מולקולות של חומצת חָלָב.(Lactic Acid) תסיסה זו היא התסיסה הראשונית של מוצרי החלב, וכן של כל הירקות המוחמצים הביתיים ושל חלק מהחמוצים התעשייתיים. החיידקים המתסיסים, שהם אל-אווירניים סובלי חמצן, מכונים חיידקי חומצת החָלָב, ועמם נמנים Lactobacillus, Streptococcus Leuconostoc ו-Lactococcus. הצטברות החומצה, מלבד תרומתה לטעם החמוץ, מונעת את התרבות החיידקים והפטריות העלולים לקלקל את המזון, וכך משמרת אותו.
תהליכי תסיסה מגוונים, שמקורם בחיידקים ובפטריות שונים, הם היוצרים את מגוון מוצרי החלב והגבינות. תחילת התהליך בתסיסת הסוכרים שבחלב לחומצת חלב, והמשכו בתהליכי תסיסה נוספים, שבהם נוצרות חומצות אורגניות אחרות, כחומצה פְּרוֹפּיונית, חומצת חמאה (Butiric acid) ועוד. חומרים אחרים הנוצרים בתהליכי תסיסה ומעניקים ארומה וטעם למוצרי חלב הם דיאצטיל(Diacetyl) ואצטואין (Acetoin). החורים האופייניים לגבינות צהובות מסוימות נוצרים מהצטברות של פחמן דו-חמצני, הנפלט אף הוא בחלק מתהליכי התסיסה.
למרות שהחלב נוצר מדמה של הנקבה, והוא מופרש מגופה בעודה בחיים, בכל זאת הוא מותר באכילה ואין באכילתו משום איסור אכילת דם[86] או איסור אכילת אבר מן החי,[87] זאת מכיוון שהתורה התירה אותו באופן מפורש; שהרי חלב הוא שבח של ארץ ישראל, כפי שנאמר "ארץ זבת חלב ודבש",[88] וודאי שאם חלב אסור כיצד ניתן לשבח בו את ארץ ישראל?! טעם נוסף הוא מהפסוק:[89] "לכו שברו ואכולו ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב". הנביא קורא לעם ישראל לשתות חלב, ובוודאי שימוש זה מותר.[90] חלב אם כשר ומותר באכילה גם לגדול, אלא שאסור לו לינוק מהאישה באופן ישיר.[91] עם זאת, חלב מבהמה שנטרפה אסור באכילה.[92] עיין ערך "טריפה".
חלב שיוצא מהזכר אינו מוגדר כחלב[93], ולכן הוא אינו מוגדר כמשקה ואינו מטמא.[94] לעומת זאת, חלב שיוצא מבהמה שעדיין לא המליטה נחשב כחלב.[95]
חלב שנחלב מבהמה טמאה אסור בהנאה מן התורה;[96] דין זה נלמד מכך שהתורה חזרה פעמיים על כך שאסור לאכול את הגמל על אף שהוא מעלה גרה.[97] או מכיוון שהתורה הזכירה את איסור אכילת הגמל במילים "את הגמל", נלמד מכך שהחלב הטפל לגמל גם כן אסור.[98] האוכל חלב בהמה טמאה, לוקה מכת מרדות.[99] חז"ל ציינו שישנם שני הבדלים מרכזיים בין חלב טהור לחלב טמא; צבעו של החלב הטהור הוא חיוור, ואילו צבעו של החלב הטמא הוא ירוק, וכן חלב טהור מתגבן ואילו חלב טמא אינו מתגבן.[100] כמו כן, חלב של בהמה טריפה או נבילה אסור בהנאה.[101] עיין ערך "טריפה".
חז"ל גזרו שחלב שנחלב על ידי גוי ללא פיקוח של ישראל אסור באכילה, מחשש שמא יערב בתוך החלב חלב של בעל חיים שאינו כשר ובשל אפשרויות עיבוד שונות לא יהיה ניתן לזהות שישנו גם חלב טמא בתוך החלב.[102] אך אם ישראל רואה את החליבה, או אם הגוי חושש שישראל יבחין שהוא עירב חלב טמא, אין בכך איסור,[103] ואין צורך שישראל יראה את החליבה באופן ישיר, אלא די בכך שישנה אפשרות שהוא יראה את החליבה,[104] לצורך זה ניתן לסמוך רק על ישראל גדול ולא על ישראל קטן.[105] אף על פי שמרכיבי החלב וצבעיו משתנים בין בעלי החיים, בכל זאת ייתכן עירוב של חלב טמא וחלב טהור, ללא יכולת הבחנה בין הסוגים.[106]
נחלקו האמוראים עד כמה יש לחשוש לעירוב חלב טמא כששולחים חלב עם גוי;[107] יש מי שסובר שצריך לשלוח את החלב חתום בשני חותמות,[108] ויש מי שסובר שאין לחשוש לכך, ודי בשליחת החלב חתום בחותם אחד.[109] פוסקים רבים דנו בשאלה עד כמה יש לחשוש לעירוב של חלב טמא בתוך החלב, וכתבו שאם הגויים מביאים כמות גדולה של חלב בבת אחת לא צריך לחשוש לעירוב חלב טמא, אך אם מדובר בכמות קטנה יש לחשוש לכך.[110] או במקרה של חלב שמיועד לגבינות, הגוי לא יערב חלב טמא, וניתן להקל במקרים של הפסד מרובה.[111]
יש מי שכתב שבמקרה שאין אפשרות להעמיד משגיח באופן קבוע בכל רפת, ניתן להעמיד משגיח שיעבור באופן אקראי ברפתות השונות ולסמוך על כך שהחולבים מפחדים שמא הוא יגיע באותו יום.[112]
הפוסקים דנו בשאלה האם ניתן להקל במקרה שיהודי לא ראה את החליבה, אך ישנה ודאות שאין עירוב של חלב טמא, יש הסוברים שלא השתנה הדין ואין להשתמש כלל בחלב של גוי שיהודי לא ראה את החליבה,[113] ויש מי שסובר שניתן להקל בכך.[114] אם ישנה ודאות שבעלי חיים טמאים אינם נחלבים באזורים אלו, או שהחלב של בעלי החיים הטמאים הוא יקר יותר, אין לחשוש לתערובת חלב אסור.[115]
הרשויות השונות בארץ ובעולם קובעות תקנים ביחס לאיכותו של החלב.[116] בתקנים אלו נקבעים כמות המים המותרת בחלב,[117] כמות החיידקים,[118] התאים הסומטיים,[119] חומרים מעכבים כגון אנטיביוטיקה, ועוד. בין התקנות יש תקנה האוסרת לערב חלב של בעלי חיים שונים, והמערב חלב בעלי חיים שונים בלי לציין זאת במפורש על אריזת המוצר צפוי לקנס.
כאמור, במקרה שהגוי חושש מלערב חלב טמא בחלב מותר להשתמש בחלב שנחלב על ידו. בשל כך יש הסוברים שבמקום שישנו פיקוח ממשלתי הדוק אין לחשוש שהוכנס לחלב חלב טמא,[120] וניתן לצרוך את החלב, אך ראוי להחמיר ולא לצרוך חלב זה.[121] ויש הסוברים שישנם טעמים נוספים לאיסור חלב עכו"ם, או שהפיקוח אינו הדוק דיו,[122] לכן לא די בפיקוח הממשלתי כדי להתיר את השימוש בחלב עכו"ם.[123]
בישראל כל חלב הבקר מיוצר על ידי רפתות בבעלות יהודית, אולם רובם של החולבים אינם יהודים. לעומת זאת, כמחצית מחלב הצאן (עזים וכבשים) מיוצר במגזר שאינו יהודי, וכמחציתו במגזר היהודי.[124]
ישנם ועדי כשרות שסוברים שניתן באמצעות צילום הרפת או הדיר באופן רציף במשך כל זמן החליבה, שידור הצילומים למרכז בקרה, וכניסה אקראית לרפת בזמנים שאינם ידועים מראש לרפתן, ליצור אצל הרפתן חשש מלערב חלב של בהמות טמאות, וניתן לסמוך על כך גם כדי להגדיר את החלב כ"מהדרין".[125] ויש סוברים שלא ניתן להסתמך על פיקוח באמצעות מצלמות מכיוון שכל צילום אלקטרוני ניתן לעריכה.[126]
אבקת החלב נוצרת באמצעות אידוי הנוזלים שבחלב והפיכת המוצקים לאבקה. ישנן כמה שיטות לשם כך: צמצום החלב בחום לחצי מנפחו המקורי וריסוס הנותר בקיטור עד לאידוי מרבית נוזליו; מריחת החלב על תוף פח רותח וסחרורו עד שהחלב מתקשה על הדופן; וייבוש בהקפאה, לאחר הייבוש נותרים מוצקי החלב בצורת אבקה. ניתן להשתמש באבקה זו לצרכים רבים בתעשיית המזון: תחליפי חלב לתינוקות, גלידות, מעדנים, ואף שחזור החלב על ידי הוספת נוזלים. בשנת 2013 היווה השימוש באבקת חלב כ- 8.8% מכלל השימוש בחלב בעולם. [127]
האחרונים דנו במעמדה של אבקת החלב: יש הסוברים שמכיוון שתהליך הכנת האבקה הוא על ידי ייבוש החלב בלבד, ללא כל תוספת חומר או עיבוד מיוחד, דינה הוא כחלב ממש, ויש לחשוש לה כפי שחוששים לחלב עכו"ם.[128] יש מי שסובר שגזרת חז"ל ביחס לחלב עכו"ם היא רק ביחס לחלב ולא ביחס לאבקה המיוצרת מהחלב,[129] ולכן במקרה שאבקת החלב מעורבת בתוך מוצר, וקיים פיקוח ממשלתי שלא לערב חלב ממקור אחר, ניתן להשתמש במוצר, גם אם יהודי לא היה נוכח בשעת החליבה.[130]
וכן יש שהקלו במקרים נוספים: במקרה שהשימוש באבקת החלב אינו לשם נתינת טעם ניתן להקל במקרה שהמוצר נפל לתוך בשר.[131] כמו כן, לאחר הוספת המים לאבקת החלב, דין הנוזל המתקבל אינו כחלב ממש, אלא כמים שיש להם טעם של חלב.[132]
בחלב פרות, ישנם שני סוגי חלבוני חלב: חלבוני הקזאין שהם כ-80% מהחלבונים שמהם מיוצרת הגבינה, וחלבוני מי הגבינה שמהווים כ-20% מהחלבונים.
על ידי חימום אפשר לאדות את חלבוני מי הגבינה, בחימום חלקי ניתן להכין גבינת ריקוטה,[133] ובייבוש מלא ניתן לקבל אבקת חלבוני מי גבינה.
הפוסקים דנו במעמד חלבונים אלו. יש הסוברים שמכיוון שחלבונים אלו הם תוצר של הכנת הגבינה, הרי שחלים עליהם כל הדינים של הגבינה לעניין הגדרתם כגבינת עכו"ם,[134] ויש הסוברים שמכיוון שנדרשות להכנתם פעולות נוספות, דינם הוא כמוצר בפני עצמו ומכיוון שאין צורך בהכנסת אנזימים להכנתם הרי שאין לגזור בהם את דיני גבינת עכו"ם. [135]
מי חלב הם המים הפורשים מהחלב בעת שנותנים בו את הקיבה כדי ליצור ממנו גבינה.[136] הם נקראים בלשון חז"ל "קום", "נסיובי דחלבא" או "צחצוחי חלב".[137] ובין השאר יש בהם גם יתרונות רפואיים.[138]
לדעת בעל ספר היראים, היתר השימוש בחלב הוא רק כשמדובר בחלב עצמו, אך אם הפרידו חלק מהמוצקים, אין להשתמש במים שנותרו ודינם הוא כשל אבר מן החי,[139] ונחלקו הפוסקים בדבריו, האם כוונתו היא למים שנותרו אחרי הכנת הגבינה ("נסיובי", מי החלב שמכילים את חלבוני מי הגבינה) או למים שנותרים אחר הוצאת חלבונים אלו (מימי החלב).[140] ויש אומרים שהיתר השימוש בחלב הוא בין בחלב עצמו ובין במרכיביו.[141]
אולם, לעניין בישול בשר בחלב, איסור הבישול הוא רק בחלב ממש, ואם בישל בשר במי חלב אינו לוקה, אך אסור לאכול את התוצר.[142]
יש מי שכותב שגזרת חלב עכו"ם היא רק ביחס לחלב עצמו ולא ביחס למוצרים שניתן להפיק ממנו, ואם עירבו אותם יחד עם מאכל אחר, אין בהם גזרת חלב עכו"ם.[143] וכן יש שהקלו בבליעת כדורי לקטוז לאחר מאכלי בשר.[144]
כאמור, ניתן להכין מהחלב סוגי מזון שונים ומגוונים, חלק מהמוצרים הם משקאות (חלב ניגר) וחלק מהמוצרים מוקשים במידה זו או אחרת, אי לכך, יש שדנו בשאלה כיצד להגדיר מוצרים אלו, כאוכל או כמשקה.[145]
חלב שנמצא בקיבה של מעלי גירה שינקו מבהמה טהורה מותר בהנאה, אך אם הם ינקו מבהמה טריפה, החלב אסור בהנאה.[146] נחלקו הראשונים במעמדו של החלב שהתחילה בו פעולת העיכול וההגבנה על ידי הרנין. יש הסוברים שהדבר תלוי בשלבי העיכול השונים, חלב שעדיין לא התחיל להתקשות (צלול) דינו כחלב, וחלב שהחל להתקשות (קרוש) דינו כמעוכל, וכחלק מנוזלי הקיבה.[147] ויש סוברים שכל חלב המצוי בקיבה, דינו כחלב, ודינו תלוי בבהמה שממנה ינק הוולד.[148] ויש הסוברים שכל חלב שמצוי בקיבה יש להתייחס אליו כמזון שהחל בתהליך העיכול, ולכן דינו הוא כדין הקיבה.[149]
חלב בעלי חיים משמש לצרכים רפואיים.[150] ברפואת ימי הביניים החלב שימש כתרופה, או כמרכיב בתרופה למספר מחלות,[151] כגון עצירת דימום מהאף,[152] שחפת,[153] טחורים,[154] חולשה.[155] חלב אם מועיל למחלות עיניים.[156] וכן ישנם הטוענים כיום כי חלב גמלים מועיל מבחינה רפואית לכמה מחלות, כגון קוליטיס, וקרוהן.[157]
חלב טרי, למי שאינו סובל מדלקות שונות, הוא מזון טוב לאדם,[158] אך יכול לגרום לחולה לחזור לחוליו.[159] המוצרים שמיוצרים מהחלב מזיקים לגוף.[160] אין לאכול יותר מדי חלב משום שהוא גורם ל"ניפוח הראש".[161] אין לאכול חלב לאחר הקזת דם.[162]
החלב יכול לגרום לטומאה, לכן לא נותנים לכוהן גדול לאכלו שבוע לפני יום הכיפורים.[163] היין גורם למינקת לריבוי חלב.[164] עירוב של דבלה, דבש וחלב כמשקה גורם לשכרות.[165] חלב ששהה ולא נשמר במשך 24 שעות נחשב למאכל שמזיק לגוף.[166] אדמה גורמת למיעוט החלב אצל האוכלה.[167] החלב הוא סמל לבריאות האדם,[168] וגורם להלבנת העור.[169]
המאכלים שהאם אוכלת משפיעים על טעם החלב,[170] ועל עולמו הרוחני של התינוק,[171] ולכן יש להשתדל שהמיניקה את הילדים תאכל מאכלים כשרים,[172] וכן שנכרית לא תניק ילד יהודי,[173] אף על פי שמעיקר הדין אין מניעה כזו.[174]
השיעור שעליו מתחייבים בהוצאת החלב מרשות לרשות בשבת משתנה בין שיעור חלב בהמה לחלב אם; שיעור הוצאת חלב בהמה הוא כדי גמיעה[175] ושיעור הוצאת חלב אם הוא "כדי שיתן על פי קילור".[176]
פעולות העיבוד השונות של החלב בשבת אסורות משום בורר, מכיוון שמטרת העיבוד היא להפריד בין החלקים השונים של החלב.[177] חלב קרוש נחשב לדבר של קיימא, ולכן הכותב עליו מתחייב באיסור כותב בשבת.[178]. אין לבצע בחלב ביום טוב פעולות עיבוד.[179]
חלב שנחלב בשבת הוא מוקצה.[180] יש הסוברים שחלב שנחלב ביום טוב בהיתר, מותר באכילה ואינו מוקצה.[181] ויש סוברים שחלב שנחלב ביום טוב הוא מוקצה, משום איסור "נולד", אולם במקרה שהבהמה מיועדת לאכילה, והחליבה נעשתה לתוך אוכל, אין בו איסור נולד, ומותר ליהנות מחלב זה ביום טוב.[182] לאיסור החליבה בשבת עיין ערך "חליבה".
בזמן חז"ל היה מקובל להכין מאכל שעשוי מלחם מעופש,[183] חלק ממרכיביו הם גם "נסיובי דחלבא", דהיינו חלבוני הגבינה, או שעורים וחלב[184] מאכל זה היה חריף[185] ושימש לטיבול המאכלים,[186] והשתמשו בו בכמות קטנה בכל פעם, בשל כך אין למכור אותו שלושים יום לפני הפסח, משום שאם אדם יקנה אותו לפני הפסח הוא לא יסיים את אכילתו,[187] ושלושים יום קודם החג "חלה אזהרת פסח עליו".[188]
אף על פי שמדובר במאכל שמקורו הוא מלחם, ואין להשהותו בפסח,[189] הוא אינו חמץ גמור, אלא תערובת חמץ,[190] עיין ערך "חמץ".
נוהגים לאכול מאכלי חלב ביום הראשון של שבועות, ניתנו לכך מספר טעמים: בדומה לפסח, שאוכלים בו שני תבשילים, זכר לקרבן פסח וזכר לקרבן חגיגה, כך אוכלים בשבועות שני מאכלים – חלב ואחר כך בשר,[191] או בדומה להבאת שני הלחם בחג השבועות.[192] וכן, התורה נמשלה לחלב, ושבועות הוא יום מתן תורה, ולכן אוכלים מאכלי דבש וחלב.[193] טעם נוסף הוא שבעת שעמדו ישראל על הר סיני וקיבלו את התורה וירדו מן ההר לביתם יכלו לאכול רק מאכלי חלב כי לבשר צריך הכנה רבה: לשחוט, לנקר, להדיח, למלוח ולבשל בכלים חדשים, כי הכלים שהיו להם מקודם שבישלו בהם נאסרו, ולכן בחרו לפי שעה לאכול מאכלי חלב ואנו עושים זכר לזה.[194] ויש שכתבו שמנהג זה הוא על פי ראשי התיבות של המילים: "מנחה ח'דשה ל'ה' ב'שבועותיכם",[195] ראשי תיבות חל"ב.[196] ויש להיזהר במיוחד שלא לערב בסעודות החג בין בשר לחלב.[197]
חלב אינו מיועד לשימוש במזבח, לכן המקדיש חלב לשם קרבן אין בו איסור מעילה, אך אם הקדישו לצורך בדק הבית או לשם רכישת קרבן, מכיוון שניתן למכרו ולהשתמש בדמיו, יש בו איסור מעילה,[198] אך אין החלב נחשב כחלק מגופה לדינים כגון פיגול, נותר וטומאה.[199]
בהמה שהוקדשה לשם קרבן אין להשתמש בחלבה, ולכן אסור להשתמש בחלב זה לצורך הוולד שלה, ואף אין לתת לו לינוק ממנה.[200] עם זאת, מותר לחלוב בהמת קדשים ולאבד את החלב, כדי שהיא לא תצטער מחמת החלב המצוי בעטיניה.[201]
נחלקו התנאים בהבנת לשון בני אדם, האם כשאומרים חלב מתכוונים גם למי חלב, או שמא מכיוון שמדובר בשאריות של חלב, ולא בחלב עצמו, אין הכוונה למים אלו כלל, או מכיוון שיש במי החלב עדיין מעט שאריות של חלב, כוונתו היא גם למים אלו, אולם כשאדם נודר ממי חלב, הוא ודאי נודר רק מהם ולא מחלב ממש.[202]
בשנים האחרונות קיים דיון ציבורי ער ביחס לצריכת חלב ומוצריו, בעוד שישנם רבים הממליצים על צריכת חלב ומוצריו כמקור תזונה מרכזי וחשוב לאדם,[203] יש הסוברים שחלב ומוצריו מזיקים לחלק מהאוכלוסייה ואינם מהווים את המקור הטוב ביותר לצרכים התזונתיים של כלל האוכלוסייה.[204]
ביבליוגרפיה נבחרת: כתבים רפואיים לרמב"ם, מהדורת מוסד הרב קוק ירושלים תשמ"ז.
מפעל המילון ההיסטורי ללשון העברית, האקדמיה ללשון העברית.
מרשתת, אתר Food and Agriculrare Organization Of the United Nations :FAO
[1] בראשית יח, ח.
[2] פסיקתא זוטרתא בראשית, פרשת וירא פרק יח סימן ח: "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה. מיכן שבתחלה ראוי להביא מיני חלב ואח"כ תבשיל של בשר".
[3] פרקי דרבי אליעזר פרק מב. ישנן גרסאות בהן מובא שהלידה הייתה במדבר, ובאחרות מובא שהלידה הייתה בשדה.
[4] שופטים ה, כה.
[5] תרגום יונתן ורש"י במקום.
[6] רד"ק ומצודת דוד במקום.
[7] פסיקתא זוטרתא רות פרק ב: "ואכלת מן הלחם וטבלת פיתך בחומץ – בחומץ בחלב חמוץ וגם הוא יפה לשרב".
[8] שמואל א יז, יח.
[9] ישעיהו ז, כב.
[10] שמואל א ז, ט. בירושלמי סנהדרין א, ב הובא שאין מעברין את השנה מפני הגדיים ומפני החלב. וביאר הפני משה במקום, על פי הבבלי סנהדרין יא, א, שהכוונה בחלב היא לטלאי חלב קטנים, ויש המעוניינים שיגדלו עוד עד חג הפסח.
[11] שמות כג, יט, ועוד.
[12] ראה תוספתא פסחים (ליברמן) ד, יב: "כיצד מדיחין את העזרה פוקקין אותה ומרגילין לה אמת המים עד שנעשית נקייה כחלב".
[13] כברכתו של יעקב (בראשית מט, יב): "חכלילי עיניים מיין ולבן שיניים מחלב".
[14] ראה מלבי"ם בראשית מט, יב: "היין מציין רתיחת המלחמה שיצבע עיניו מדם, אחריו ישתה החלב המשקיט רתיחת המלחמה, שהוא מליצה על השלום".
[15] אלשיך בראשית מט, יב, ראה אור החיים בראשית מט, יב: "ואומרו מחלב הוא בחינת החסד והרחמים".
[16] אלשיך שיר השירים ד, יא.
[17] איוב י, י: "הלא כחלב תתיכני וכגבינה תקפיאני".
[18] אבן עזרא ישעיה נה, א.
[19] שיר השירים רבה ה, יב.
[20] מדרש זוטא - שיר השירים (בובר) פרשה ה סימן יב.
[21] פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שיר השירים פרק ה סימן יב.
[22] אלשיך ישעיה נה, א.
[23] רד"ק ישעיה נה, א
[24] אלשיך ישעיה נה, א.
[25] משנה ברכות ו, ג.
[26] ראה תוספתא שבת (ליברמן) פרק ח הלכה כו: "מנין לחלב שהוא משקה שנ' ותפתח את נאד החלב ותשקהו", גם חלב אם נחשב כמשקה לעניין קבלת טומאה – ראה ר"ש מכשירין ו, ז.
[27] כמובא בתורת כהנים, ספרא שמיני פרשה ח סוף פרק ט: "אשר יבוא עליו מים אין לי אלא מים מנין הטל והיין והשמן והדם והדבש והחלב? תלמוד לומר וכל משקה... ומה מים מיוחדים שאין להם שם לווי אף אני מרבה הטל והיין והשמן והדם והדבש והחלב שאין להם שם לווי...", וכן משנה מכשירין ו, ד. ראה עוד בהמשך הפרק, במשנה ח, שם נאמר שמכיוון שעיקר שימושו של חלב האם הוא לאדם, כל מה שיוצא מגופה של האישה מכשיר לקבלת טומאה בין שהייתה כוונה כזו של האדם, ובין שלא, לעומת חלב הבהמה שמיועד גם לוולד. לכן הוא מכשיר לקבלת טומאה רק כשהאדם מעוניין בכך. וכן משנה כלים ח, יא.
[28] משנה תרומות ח, ד.
[29] חולין קיד, א; משנה מכשירין ו, ד-ה.
[30] משנה טהרות ג, א: "והחלב בזמן שהן משקה טופח... קרשו הרי אלו שניים...", ראה ברמב"ם ובר"ש במקום.
[31] רמב"ם, כתבים רפואיים חלק ב מאמר 20 סע' 40.
[32] שם, סע' 41.
[33] רמב"ם, כתבים רפואיים חלק א השער הראשון סע' 8, עמ' 37.
[34] כמובא במשלי כז, כז: "ודי חלב עזים ללחמך, ללחם ביתך וחיים לנערותיך", ראה רש"י, אלשיך, מצודת דוד ומלבי"ם במקום.
[35] רמב"ם, כתבים רפואיים חלק ב מאמר 20 סע' 41.
[36] לדעת רבי ישמעאל במשנה נגעים א, ב, אחד הגוונים המעורבים של לבן ואדום (פתוך) בזיהויה של ה"בהרת לבנה אדמדמת" הוא שילוב של דם המזוג בחלב, וכן הובא בגמרא שבועות ו, א, שגווני האדום נמדדו לפי כמות טיפות הדם שהוכנסו לתוך כוסות חלב.
[37] תורת כהנים ויקרא - דבורא דחובה פרשה יב תחילת פרק כב.
[38] תוספתא בבא מציעא ו, ד: "אין פוסקין על החלב עד שיעשו... התחיל לחלב מותר לקוץ". וראה חסדי דוד, שם, ד"ה אין פוסקין.
[39] כגון שמות יג, ה, ואזכורים נוספים ראה כתובות קיא, ב: "רמי בר יחזקאל איקלע לבני ברק, חזנהו להנהו עיזי דקאכלן תותי תאיני, וקנטיף דובשא מתאיני וחלבא טייף מנייהו ומיערב בהדי הדדי, אמר: היינו זבת חלב ודבש". וכן: מדרש תנחומא (בובר) פרשת תצוה סימן י: "מעשה בר' יונתן בן אלעזר שהיה יושב תחת תאנה אחת, והיתה התאנה מלאה תאנים יפות, ירד טל והיו התאנים שואבים דבש, והיה הרוח מגבלן בעפר, באתה עז אחת והיתה מנטפת חלב בדבש, וקרא לתלמידים ואמר להם בואו וראו דוגמא מעין העולם הבא".
[40] משנה ביכורים א, י.
[41] דעת רבי אליעזר מכילתא דרשב"י שמות יג, ה.
[42] תרגום יונתן דברים יא, ט: "דפירהא שמינין כחלב". בגמרא כתובות קיב, א: "שמנים מחלב"
[43] משנה מעשר שני ה, יג: "ארץ זבת חלב ודבש כדי שתתן טעם בפירות", ראה הון עשיר במקום "ובולדות בהמה. כי ע"י הולדות אמותיהם מניקות, והחלב זב מדדיהם ומתערב בדבש הפירות, ובזה מתקיים הפסוק ארץ זבת חלב ודבש, כדי שתתן. האדמה, טעם בפירות ע"י שהיא נזבלת בדבש וחלב, דאי לאו הכי מה אנו מרויחין באותו חלב ודבש ההולך לאבוד על הארץ".
[44] דעת רבי עקיבא, מכילתא דרשב"י שמות יג, ה.
[45] פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית מט, יב. ראה אונקלוס בראשית מט, יב: "יחורן בקעתיה בעבור ובעדרי עניה".
[46] מדרש שכל טוב (בובר) בראשית מט, יב.
[47] רשב"ם ורד"ק בראשית מט, יב, ראה דעת זקנים מבעלי התוספות על בראשית שם: "יהיה בריא ושניו לבנים מחלב".
[48] רבינו בחיי בראשית מט, יב.
[49] תחליב הוא תערובת של נוזלים שאינם מעורבים או מומסים זה בזה.
[50] המאפיין המרכזי של משפחה זו הוא הימצאותן של בלוטות החלב שבעזרתן מאכילה הנקבה את ולדותיה.
[51] מזון, משא, שימוש בעור, שמירה, ואף צורכי הנאה כחיות מחמד שונות.
[52] כגון בקר הבית, כבשים, עזים, תאו, יאק.
[53] כגון יחמור, אייל הצפון.
[54] כגון גמל חד-דבשתי ודו-דבשתי וכן אלפקה ולמה.
[55] וכן טיפוח זנים לבשר.
[56] Food and Agriculture Organization of the United Nations. ניתן למצוא את הסיכום בקישור הבא:
http://www.fao.org/agriculture/dairy-gateway/en/.
[57] כפי שיבואר להלן, לעובדה זו ישנן השלכות שונות ביחס לדיני חלב עכו"ם, והחשש מעירוב חלב של בהמה טמאה בחלב.
[58] מקור הנתונים: למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל לשנת 2015, לוח 19.08.
[59] מקור הנתונים: למ"ס, מאזן אספקת המזון לשנת 2014, הן מחלב המיוצר בארץ, והן ממוצרי חלב מיובאים.
[60] מקור הנתונים: למ"ס, החלב והדבש בישראל, נתונים לשנת 2016.
[61] במרביתם של בעלי החיים היונקים בלוטות החלב מתפתחות בזמן ההתעברות, זאת בשל שינויים הורמונליים המאיצים את התפתחותן; ריכוזים גבוהים של אסטרוגן משפיעים על הסתעפות מערכת הצינורות. פרוגסטרון ופרולקטין משפיעים על התפתחותן של נאדיות החלב.
מספר בלוטות החלב משתנה בין בעלי החיים השונים, החל משתי בלוטות, כגון אצל כבשים ועזים, עד לכ-18 בלוטות, כגון חזיר.
[62] תאים המצויים מסביב לאיברים, אחת מארבעה סוגי הרקמות שיש בגוף.
[63] תאים בעלי כושר התכווצות.
[64] אוקסיטוצין Oxytocin) ) הוא הורמון שמכווץ את הרחם בזמן לידה ומקל על הפרשת החלב בזמן הנקה.
[65] עפ"י: Efficient Milking באתר חברת DeLval.
[66] אזור במוח האחראי על ויסות תפקודים רבים בגוף.
[67] בלוטת יותרת המוח, האחראית על שחרור הורמונים באיברי מטרה רחוקים.
[68] ראה אסטרטגיות שונות לייבוש עטין, מאת עזרא שושני, מרסלו שפר, שולי כהן, עומרי גולדהורן וארנון דובדבני באתר יצרני החלב, בקישור הבא: http://www.halavi.org.il/info/research/6/870-1301-05.htm.
[69] ר' פרחיה (בשיטת הקדמונים), שבת נב, ב: "שקושרין מטלית תחת דדיהן".
[70] שבת נב, ב. הפסקת ייצור החלב היא אחת המטרות לפעולת הצרירה שעושים לעזים. לעניין זה אין חולק שמותר לעשות זאת בשבת, ראה ר"י מלוניל על הרי"ף, שבת כד, ב בדפי הרי"ף, שציין כמה סיבות לקשירת העטין: "שקושרין תחת דדיהן. פעמים שקושרין אותו בחוזק כל כמה שיכולין להגביה הדדין ולדחוק אותן כדי שימח החלב מהם, לפי שהחלב מכחיש..., פעמים שעושין שעומד את הטלית בריוח לסמוך לדדי הבהמה שלא תצטער וימלאו דדיה חלב".
[71] ראה הרב ד"ר ישראל מאיר לוינגר, מאור לכשרות, עמ' 512-513.
[72] למשל הרכב החלב של יונקים ימיים מכיל אחוז שומן גבוה, חלב האדם מכיל אחוז גבוה של לקטוז, וחלב פרה מכיל אחוז גבוה של חלבונים.
[73] מקור: http://www.fao.org/WAIRdocs/X5434e/x5434e0d.htm#TopOfPage, סעיף 9 בתוך מדריך התזונה העולמי של האו"ם, ראה רמב"ם, כתבים רפואיים, חלק ב מאמר 29 סע' 42, שהשווה בין הסוגים השונים והאיכויות השונות של החלב.
[74] מתוכם 80% קזאין ו-20% חלבוני מי גבינה - Whey.
[75] כגון סידן וזרחן, וכן ויטמינים כגון B1, B12, ויטמין C, ועוד.
[76] פליניוס ספר 2 פרק 106.
[77] ראה רמב"ם, כתבים רפואיים, חלק ב מאמר 13 סעיף 32, שכתב שחלב של עז שאכלה מעשב ששמו אשקמוניא גורם לשלשול אצל השותים אותו.
[78] ראה רמב"ם, כתבים רפואיים, חלק ב מאמר 25 סע' 30, בשם גאלינוס.
[79] משקה זה נוצר על ידי תסיסה של החלב.
[80] קֵפִיר הוא משקה אלכוהולי, מקורו בקווקז ומופק בתסיסה חיידקית של חלב.
[81] הקזאין (חלבון החלב) וחלב דל שומן משמשים בתעשיית היין לשם הפחתת מרירות ועפיצות כתוצאה מיישון ממושך בחביות, או לשם הבהרת יינות שהפכו חומים כתוצאה מחשיפה ממושכת לחמצן.
[82] בעיקר אבקת חלב וחלבוני חלב.
[83] ראה צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (איכות חלב), התשי"ח-1958, משרד הבריאות. משך הזמן שעל החלב לשהות בו בטמפרטורה מסוימת הוא כדלהלן: לפי Grade “A” Pasteurized Milk Ordinance שלU.S. Department of Health and Human Services Public Health Service Food and Drug Administration עמ' 8, לאחר החימום יש לקרר את החלב באופן מהיר כדי לשמור על טעמו וערכיו התזונתיים.
|
משך הזמן |
טמפרטורה |
|
30 דקות |
63ºC (145ºF) |
|
15 שניות |
72ºC (161ºF) |
|
1.0 שניה |
89ºC (191ºF) |
|
0.5 שניות |
90ºC (194ºF) |
|
0.1 שניות |
94ºC (201ºF) |
|
0.05 שניות |
96ºC (204ºF) |
|
0.01 שניות |
100ºC (212ºF) |
[84] מיקרומול הוא 10-6 של המול, המיקרומול הוא יחידת ערך השווה לגרם אחד מים.
[85] עפ"י אתר Milk Facts.
[86] כמובא בבכורות ו, ב: חלב הוא "דם שנעכר ונעשה חלב".
[87] הדעה השנייה בגמרא בבכורות ו, ב, שליולדת אין דם נידה מכיוון שאיבריה מתפרקים ולא משום שהדם נעכר. ראה תורת כהנים שמיני פרשה ב תחילת פרק ד אות ב ובקרבן אהרון במקום, שחלב בהמה אינו נחשב כבהמה עצמה, מכיוון שהוא אינו חלק מהותי מגופה של הבהמה או מתמצה ממנה, אלא הוא דבר שנוצר מחמת הדם והמזון שהבהמה אוכלת. וראה בירושלמי נדרים ז, א, שהנודר מן כבשה מותר בחלב, זאת משום שהחלב לא נחשב חלק מהכבשה. ראה בשו"ת נחלת שבעה סימן כ, שדן בעניין פרה חולבת שיצא ממנה דם עם החלב.
[88] שמות ג, ח, ועוד.
[89] ישעיהו נה, א.
[90] בכורות ו, ב.
[91] כתובות ס, א; טושו"ע יו"ד פא.
[92] חולין קטז, ב; רמב"ם מאכלות אסורות ג, י.
[93] בגמרא חולין קיג, ב מובא שייתכן שיהיה גם חלב של זכר, ראה רש"י במקום שכתב: "כגון אם נשתנה והיו לו דדים", וכתב רבינו גרשום: "שיש לו חלב מעט, וכן העידו לפנינו שראו חלב בזכר". במספר כתבי עת מובא שבעזרת תרופות מסוימות, השראת הורמונים ועוד, גם זכרים יכולים לייצר חלב. ראה ביחס לעטלפי פירות (ממשפחת היונקים): .The Incredible Milk-Producing Male Bat בתוך: Bat Conservation Magazine, Volume 13, Issue 1, Spring 1995
[94] משנה מכשירין ו, ז, ראה ר"ש במקום שכתב שחלב זכר נחשב כזיעה בעלמא.
[95] חולין קיג, ב.
[96] בכורות ו, ב, מחלוקת התנאים היא מהיכן נלמד דין זה. ראה רש"י, יבמות קיד, א: חלב בהמה טמאה אסור בגדול מדאורייתא, טושו"ע יו"ד פא.
[97] דעת חכמים בגמרא בבכורות ו, ב; האזכור הראשון הוא בספר ויקרא יא, ד: "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפרסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם", האזכור השני הוא בספר דברים יד, ז: "אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל...". אף על פי שהתורה חידשה שניתן לשתות חלב אף שהוא יוצא מן החי, חידוש זה הוא רק ביחס לבעלי חיים טהורים ולא בעלי חיים טמאים.
[98] דעת רבי שמעון בגמרא בכורות ו, ב.
[99] רמב"ם מאכלות אסורות ג, ו: "אף על פי שחלב בהמה טמאה וביצי עוף טמא אסורין מן התורה אין לוקין עליהם שנאמר מבשרם לא תאכלו על הבשר הוא לוקה ואינו לוקה על הביצה ועל החלב, והרי האוכל אותן כאוכל חצי שיעור שהוא אסור מן התורה ואינו לוקה אבל מכין אותו מכת מרדות".
[100] ע"ז לה, ב: "טהור – חיור, טמא – ירוק, חלב טהור עומד, חלב טמא אינו עומד".
[101] טור ושו"ע יו"ד פא.
[102] כמובא במשנה עבודה זרה לה, ב: "ואלו דברים של עובדי כוכבים אסורין ואין איסורן איסור הנאה: חלב שחלבו עובד כוכבים ואין ישראל רואהו", דין זה הוא חלק מסדרה של מספר דברים שאין לרוכשם מהגוי ללא פיקוח מחששות שונים, כגון איסור חתנות, חשש עירוב מרכיבים אסורים, זיוף, ועוד. ראה תוספות עבודה זרה לט, ב, ד"ה ימ"ח מח"ג, שכתב שחלב אסור משום עירוב חלב טמא. ראה עוד בגמרא עבודה זרה לט, ב, ברש"י ובנימוקי יוסף במקום, שבסוריה אסור לרכוש חלב מחנווני יהודי מכיוון שהם רוכשים חלב מגויים ואינם חוששים לאיסור לפני עיוור, אך מותר לשתות עמם משום שהם מקפידים שלא לשתות בעצמם חלב עכו"ם. ראה שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן קמג, שכתב שאיסור חלב עכו"ם אסור מספק מהתורה מחשש שמעורב בו תערובת חלב טמא, וכתב: "וכבר העידו לי כי אחר שחולבין הגמל ונשאר בעטין לחלוחי' ממנו חולבין בו בהמה טהור' ומתערב חלב טמא האסור מן התור' עם חלב טהור וגם יש לחוש שמא ערבו בידים הרבה וספקא דאורייתא הוא".
[103] משנה עבודה זרה לט, ב: "ואלו מותרין באכילה: חלב שחלבו עובד כוכבים וישראל רואהו".
[104] ראה רש"י עבודה זרה לט, ב: "יושב ישראל – ואפילו אין רואהו"; תוספות שם ד"ה תנינא. ראה ספר הנייר סי' כג שכתב בשם רבנו יצחק בר אברהם שניתן להקל במקרים מסוימים גם אם לא נראתה כל החליבה מתחילתה ועד סופה, וכן יש להקל במקום של הפסד גדול, אך לדעת גדולי צרפת יש להחמיר בדבר.
[105] לפי הריטב"א עבודה זרה לט, ב יש צורך דווקא בישראל גדול ובן דעת, ואף על פי שהקלו בקטן שמותר לאכול טהרות שהניחו אצלו ונשארו ללא שינוי, במקרה של חשש חילוף לא הקלו.
[106] הגמרא בעבודה זרה לה, ב דנה בעובדה שישנם גוונים שונים לחלב, וכן יכולת העיבוד בין סוגי החלב השונים משתנה, אך בכמויות קטנות ייתכן שלא יורגש הבדל, לכן חכמים גזרו שללא שישראל יראה את החליבה, אין להשתמש בחלב שנחלב על ידי גוי.
[107] ראה רש"י עבודה זרה לט, ב, שביאר שמחלוקת רב ורב כהנא היא ביחס לשליחת חלב על ידי גוי.
[108] דעת רב בעבודה זרה לט, א, נחלקו הראשונים בהבנת טעמו; לדעת רבי אפרים בן דוד, הובאו דבריו בתוספות ד"ה אמר רב, טעם האיסור הוא מכיוון שהחלב נמצא בעין. ראה ברמב"ן שם, שכתב שהסבר הדברים הוא בירושלמי: "כל דבר שאיסורו מגופו אסור בחותם אחד משום תערובת מותר בחותם אחד".
[109] דעת רב כהנא עבודה זרה לט, ב, ולדעתו חלב הוא לא משקה שהאדם טורח ומזייף. ראה מאירי, שם, שכתב שמכיוון שבחלב החשש הוא עירוב בלבד, ולא חשש החלפה, שהרי חלב טמא ניכר, די בחותם אחד כדי לשלחו עם הגוי.
[110] שו"ת מהרי"ל סימן לה.
[111] ראה מהר"ם מרוטנבורג חלק ד סימן רטז; שו"ת מהרי"ק (קולון) החדשים, סימן מב.
[112] מנחת יצחק חלק ג סימן עה.
[113] ולדעתם איסור חלב עכו"ם נאסר משום דבר שבמניין, שגם אם בטל הטעם, האיסור בעינו עומד; כפתור ופרח פרק ה ד"ה וכן מה ששנינו, כתב שאין להקל מפני שנאסר במניין. חת"ס יו"ד סי' קז: "דחלב גזירה קדמונית היתה קודם שאסרו גבינה ואז אסרו החלב שאין ישראל רואהו אף על גב דתחלת גזירתו הי' משום חשש עירב דבר טמא מ"מ כיון שגזרו ואסרו במנין סתם אסרו כל חלב שאין ישראל רואה החליבה או יכול לראות אפי' ליכא חשש דבר טמא", באופן דומה כתב בשו"ת ישמח לבב יו"ד סימן כד ש"איסור חלב עכו"ם נאסר במנין ואין לו התר אפילו במקום שאין חלב טמא מצוי", וראה דרכי תשובה יו"ד קטו, ו.
[114] עפ"י הגמרא עבודה זרה לט, ב, שאם אין "דבר טמא" בעדרו של הגוי לא צריך לחשוש לחלב עכו"ם, ראה מרדכי (הובא בבית יוסף יו"ד קטו) כתב שחלב עכו"ם הוא גזרה, ולכן כשבטל הטעם בטלה הגזרה, תשב"ץ חוט המשולש סימן לב, שו"ת רדב"ז חלק ד סימן עה (אלף קמז): "כללא דמלתא דאם אין לחוש כלל לדבר טמא אפי' שאינו בצד העדר מותר", יש לציין כי במהלך הדורות רבים הקלו והשתמשו בחלב שנחלב על ידי גוי ללא פיקוח ישראל. ראה למשל שו"ת ישמח לבב חלק יורה דעה סימן כד: "ועתה בעונותינו פרץ גדרו ופשט היתרו גם אצל איזה מהת"ח".
[115] תשב"ץ חוט המשולש סימן לב, וכתב שהגויים לא חולבים "חמורות וסוסות" מחמת שהם חוששים שהם ייזוקו, "גמלות" אינן גדלות כראוי באזור שלהם, ובשל כך עלות החלב שלהם היא גבוהה יותר, ולכן הם אינם מערבים אותו.
[116] ראה למשל תקנון בדבר איכות חלב פרה בישראל, וקבלתו למחלבה, באתר מועצת החלב, וכן, פקודת תקנות חלב מפוסטר סוג א של משרד הבריאות האמריקאי Grade “A” Pasteurized Milk Ordinance (Includes provisions from the Grade “A” Condensed and Dry Milk Products and Condensed and Dry Whey Supplement I to the Grade “A” PMO) - Department of Health and Human Services Public Health Service Food and Drug Administration. ראה שם במיוחד עמ' 3 סעיף J-1, עמ' 5 סעיף S וטבלה מסכמת בעמודים 29-30.
סטנדרטים דומים קיימים גם באיחוד האירופי ראה בקישור הבא: https://www.gov.uk/guidance/dairy-farming-and-schemes#milk-marketing-standards.
[117] ככלל, אין לערב מים באופן יזום בחלב, אולם מטבע הדברים, בשל שטיפת המערכת בין פרה לפרה ובסוף החליבה, ייתכן שיישארו מים בתוך המערכת. אי לכך, בישראל עד 2 אחוז מים בחלב נחשב לאחוז תקין.
[118] ישנם מספר גורמים להימצאות חיידקים בחלב, כגון: זיהום פנים העטין, פני העטין והפטמה, מערכת החליבה, ועוד. חיידקים אלו יכולים לגרום למחלות אצל האדם הצורך אותם, החיידקים המצויים בחלב הם: E.coly, Listeria, ועוד.
[119] תאים סומטיים הם תאי דם לבנים המצויים בכל נוזל הקיים בגוף, הימצאותם בכמות גדולה מעידה על הידבקותה של הפרה בגורם חיידקי, דבר הפוגם באיכותו של החלב,.בישראל פחות מ- 200,000 תאים למ"ל חלב נחשב חלב סוג א, ורמה מעל 400,000 תאים למ"ל נחשבת לרמה הפוסלת את החלב משיווק.
[120] חזון איש יו"ד מא, ד, אולם ראה בתשובות והנהגות כרך א סימן תמא, שכתב: "שמעתי מהגאון רבי ישראל וועלץ זצ"ל ששאל פי רבינו החזו"א זצ"ל, והשיב שאין דבריו למעשה כלל אלא לילדים קטנים או יולדת תוך שלשים". ראה אגרות משה יו"ד ח"א סימן מז ז, שכתב שדי בכך שישנה מודעות משמעותית לכך שאסור לערב חומרים נוספים, הדבר נחשב לידיעה שלא עירבו דבר נוסף בחלב.
[121] אגרות משה יורה דעה א, מז.
[122] ראה בשו"ת משנה הלכות חלק ד סי' קג אות טו, שכתב שהפיקוח הממשלתי מחייב 98 אחוז מהחלב, ואילו שני אחוזים הם ללא פיקוח, ולכן אין לסמוך על הפיקוח הממשלתי לעניין חלב עכו"ם.
[123] תשובות והנהגות כרך א סימן תמא, כרך ב סימן שפה, כרך ב סימן שעג.
[124] עפ"י נתוני מועצת החלב והשירותים הווטרינריים.
[125] כך נעשה במסגרת ועדת המהדרין של תנובה, ראה על כך הרב זאב ויטמן, חלב נכרים בימינו, תחומין כב, עמ' 455-468, ובקובצי נתיב החלב, הוצאת תנובה, א-ו. יש להדגיש כי המצלמות מהוות רק חלק ממערך הפיקוח, ויש פיקוח אנושי על כל המצולם במצלמות אלו.
[126] ראה שו"ת תשובות והנהגות ה, רנה. המתנגדים למצלמות מעלים שש טענות: א. ניתן לרמות את המצלמות; ב. בחלב ישראל יש צורך בראייה ממשית ולא בידיעה בעלמא; ג. הצפייה היא לאחר החליבה, ואי אפשר להתיר למפרע את החלב שנאסר כחלב עכו"ם; ד. המצלמות אינן יוצרות חשש אצל החולבים כמו נוכחות של אדם במקום החליבה; ה. המתירים את המצלמות התירו רק ביחס להשגחה הנדרשת מרפת של יהודי, ולא מרפת של נכרי; ו. חדש אסור מן התורה, ראה בהרחבה בקובצי 'נזר התורה', תמוז תשע"ג, עמ' רכט-רעא, וכסליו תשע"ב, עמ' קו-קלט.
[127] מקור הנתונים הוא: FAO Milk Facts, בקישור הבא: http://www.fao.org/agriculture/dairy-gateway/en/.
[128] חזו"א יו"ד מא, ד.
[129] שו"ת הר צבי, יורה דעה סימן קג-קד, ראה שם שמאריך בביאור העניין.
[130] ציץ אליעזר טז, כה. לדבריו, ישנן כמה סיבות להתיר: א. ניתן להקל כסוברים שלא גזרו על אבקה; ב. גם לסוברים שאבקת חלב אסורה, במקרה של תערובת לא גזרו; ג. ניתן לסמוך על הפיקוח הממשלתי.
[131] שו"ת משנה הלכות יג, קיא, דן במקרה שאבקת החלב לא נועדה לתת טעם במוצר, אלא נצרכת כאחד ממרכיביו. במקרה כזה, מכיוון שהיא אינה עיקרו של המוצר ואינה נותנת את טעמו, ניתן להקל. שם הביא סיבה נוספת להקל באבקת חלב מפני שניתן להתייחס לאבקה כפנים חדשות.
[132] שו"ת מנחת שלמה, חלק א סימן ד ד"ה ונמצא לפי"ז. אמנם גם לדבריו אין לבשל מים אלו יחד עם בשר, אך העושה כן אינו לוקה, וראה בשו"ת חלקת יעקב, אורח חיים, סימן קצט ד"ה ואי משום, שכתב שניתן להקל יותר בשוקולד שיש בו אבקת חלב, לעניין דיני תערובות. ועיין שו"ת קול מבשר, חלק א סימן י, שדן בדיני אפיית לחם עם אבקת חלב.
[133] גבינת ריקוטה היא גבינה הנוצרת מהמים שנשארו מתהליך הכנה של גבינה אחרת, והיא נעשית על ידי אידוי חלקי של הנוזלים.
[134] שבט הלוי, חלק ד סימן פו. ועיין פסקי רבנו אליהו מלונדריש, הובא במוריה, שנה 15 גיליון א-ב (מנחם אב תשמ"ו), עמ' יז.
[135] ראה איסור והיתר הארוך, שער מח סעיף ז בשם הסמ"ק: "הציגו"ר שעושין ממי חלב יש להסתפק אם דינו כחמאה (וניתן להקל בו) או שיש לו דין גבינה וכתב שבצרפת נוהגין בו היתר. ובלועז נוהגין בו איסור אפי' במקומות שנוהגין בו היתר בחמאה. ובכל אופן במקום בו מחמיצים אותו בחומרים האסורים יש לנהוג בו איסור". וכ"כ כנסת הגדולה הגהות טור יורה דעה סימן קטו ס"ק ב בדעת שלטי הגיבורים ע"ז פרק ב, דף שסה עמ' א.
[136] רמב"ם מכשירין ו, ה.
[137] רש"י ביאר שמדובר במישג"א Mesge, או נסיוב החלב Mesgue, עפ"י לעזי רש"י לד"ר משה קטן. ראה רש"י עבודה זרה לה, א, ד"ה לפי, שביאר שאחד הטעמים לאיסור גבינת עכו"ם הוא הישארות מוצקים אלו בתוך הגבינה, ויש לחשוש לאיסור חלב עכו"ם.
[138] רמב"ם, כתבים רפואיים חלק ב, מאמר 21 סע' 14.
[139] דעת היראים סימן סג [דפוס ישן - קמט]: "הצלול הנפרש נקרא מי חלב... עובר משום אוכל דבר מן החי, דכיון דלא מיקרו חלב לא שרינן ליה מטעם חלב דשרייה רחמנא משום דחדוש הוא בו ואין לך בו אלא חדושו", מצוטט בטור יו"ד סימן פא, ראה ט"ז יו"ד, שם, ס"ק ו.
[140] ראה בית יוסף, דרכי משה, דרישה ופרישה, יו"ד סי' פא; ש"ך יו"ד סי' פא, ס"ק יג.
[141] דעת הרב שמחה, כמובא בטור יו"ד סימן פא, וכתב הטור שכן נוהגים, וכך נקט בשו"ע יו"ד פא, ה, ובחכמת אדם, שער איסור והיתר כלל לז, סעיף ב.
[142] חולין קיד, א; ר"ש מכשירין ו, ה; טושו"ע יו"ד פז, ו. ראה ש"ך יו"ד סי' פא ס"ק יב-יג, שכתב שאיסור בשר בחלב הוא רק ביחס לחלב עצמו ולא ביחס למרכיביו.
[143] כך כותב החת"ס, יו"ד סימן קז, ללמד על זכות על מי שמקל בכך, אף על פי שדעתו היא שיש להחמיר במקרה זה ולאסור בגזרת חלב עכו"ם גם מוצרים שנעשו מחלב מעובד.
[144] כך הובא בשם הרב אלישיב, בכתב העת צהר, ז (תש"ס), עמ' עח. הוא מוסיף שם עוד סניף להיתר, שהחלב נפסל מאכילת כלב.
[145] ראה למשל שו"ת מגן שאול, סימן יב: "חלב חמוץ קרוש איך מצטרף לענין ברכה אחרונה".
[146] חולין קטז, ב: "כשרה שינקה מן הטרפה – קבתה אסורה, טרפה שינקה מן הכשרה – קבתה מותרת, מפני שכנוס במעיה".
[147] ר"ת, חולין קטז, ב, ד"ה הכי גרסינן, ראה ר"ן, חולין מג, א בדפי הרי"ף.
[148] רש"י חולין קטז, ב ד"ה הרי זו אסורה.
[149] מאירי חולין קטז, א.
[150] כמובא במדרש תהלים מזמור לט: "מעשה היה במלך פרס שנטה למות ונעשה כחוש ביותר, אמרו לו הרופאים אין לך תקנה עד שיביאו חלב לביאה, ותשקה אותה עד שתרפא", וכן תוספתא, ב"ק (ליברמן) ח, יג: "פעם אחת חלה ר' יהודה בן בבא, נכנס רופא אצלו אמ' לו אין לך רפואה אלא חלב רותח לקח לו עז וקשרה בכרעי המטה והיה יונק ממנה חלב רותח שהיה גונח", בבבלי ב"ק פ, א מעשה זה מופיע ללא ציון שמו של רבי יהודה בן בבא, אלא 'מעשה בחסיד אחד'. גם בזמנים מאוחרים יותר חלב שימש לרפואה כמובא באור זרוע סימן י שכתב שחלב סוסים יקר יותר ושותים אותו לרפואה.
[151] ראה פליניוס ספר 24 פרק 3: Thirteen Remedtes, וכן פרקטיקה רפואית לשבתי דונולו פרק ה עמ' קכו, פרק ח עמ' קלא.
[152] רמב"ם, כתבים רפואיים, חלק ב פרקי משה, פרק שישי סע' 17 עמ' 73.
[153] רמב"ם, שם, פרק תשיעי סע' 100 עמ' 145.
[154] רמב"ם, שם, פרק שלושה עשר סע' 39 עמ' 188.
[155] רמב"ם, כתבים רפואיים, חלק ב מאמר 20 סע' 39.
[156] רמב"ם, כתבים רפואיים, חלק ב פרקי משה, פרק תשיעי סע' 26 עמ' 128.
[157] ראה באתר 'חברת בראשית'.
[158] רמב"ם, כתבים רפואיים, חלק א השער הראשון סע' 8, עמ' 37 .
[159] ברכות נז, ב: "עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו... והחלב".
[160] רמב"ם, כתבים רפואיים, חלק א השער הראשון סע' 8, עמ' 37.
[161] רמב"ם, כתבים רפואיים חלק א השער הרביעי סע' 13 עמ' 80 .
[162] נדרים נד, ב; עבודה זרה כט, א.
[163] ירושלמי יומא א, ד; בבלי יומא יח, א.
[164] ירושלמי כתובות ה, יא.
[165] יומא עו, א.
[166] רמב"ם דעות ד, ט; כתבים רפואיים, חלק א, השער הרביעי סע' 14 עמ' 80, מכיוון שמתחילים בו תהליכי החמצה, במקום אחר הרמב"ם הגדירו כ"חלב חמוץ".
[167] אוצר המדרשים (אייזנשטיין), חופת אליהו, עמ' 173 אות טו.
[168] ראה רש"ר הירש, בראשית מט, יב: "הוא רואה את דורו האחרון של יהודה... שיניו לבנות מחלב, - מעיניהם פורצת חשקת חיים ועוז, לובן שיניהם מעיד על בריאותם".
[169] כתובות נט, ב: "הרוצה שילבין את בתו... ישקנה חלב סמוך לפירקה".
[170] ראה יומא עה, א: "והיה טעמו כטעם לשד השמן אמר רבי אבהו: מה שד זה תינוק טועם בה כמה טעמים...".
[171] ראה תוס' ע"ז י, ב, שהביא מדרש שאנטונינוס התגייר בזכות זה שינק חלב מאמו של רבי.
[172] ראה ט"ז יו"ד פא, יב וש"ך יו"ד פא, כה שכתב שגם במקרה בו מותר למינקת לאכול מאכלים שאינם כשרים, אין לה להניק את הוולד.
[173] ראה רש"י, סוטה יב ע"ב, ד"ה דבר טמא, שמשה לא הסכים לינוק מן הנכרית, ריטב"א ע"ז כו ע"א ד"ה ולענין.
[174] יבמות קיד, א: "יונק תינוק והולך מעובדת כוכבים ומבהמה טמאה, ואין חוששין ביונק שקץ, ולא יאכילנו נבלות וטרפות שקצים ורמשים, ומכולן יונק מהם ואפילו בשבת".
[175] משנה שבת ח, א; תוספתא שבת (ליברמן) ח, י, ראה בבלי שבת עח, א שבואר שתמיד הולכים בשיעורי ההוצאה לקולא.
[176] תוספתא שבת (ליברמן) ח, י.
[177] חיי אדם, סימן טז סע' יא. ראה בן איש חי שנה ב, פרשת בשלח סעיף יט, שחילק בין סוגים שונים של הכנת המוצרים: מוצר שמוכן לאכילה ומכניסים אותו לכלי רק כדי להמשיך ולייבש אותו מותר להכניסו לכלי זה בשבת, אך מוצר שאינו מוכן לאכילה ללא הייבוש, אסור להכניס אותו לכלי בשבת לשם כך.
[178] תוספתא שבת (ליברמן) יא, ח: "בחלב הקרוש... על כל דבר שהוא של קיימא".
[179] ירושלמי ביצה א, יב; שו"ע או"ח תקי, ה.
[180] זאת מכיוון שהחלב אינו מוכן לשימוש מערב שבת. ראה שו"ע או"ח שה, כ, במשנה ברורה עח, ושו"ע או"ח תקה, א.
[181] שו"ת מהרש"ל, סימן עה, וכתב שמכיוון שהחליבה מותרת משום צער בעלי חיים.
[182] הגהות אשרי, מסכת ביצה פרק א אות א.
[183] רבינו חננאל, מסכת בבא מציעא דף לג עמוד א: "יש בכותח כמכא דחלבא". רע"ב פסחים ג, א: כותח הבבלי - עשוי מפת מעופש וחלב. ורגילים לטבל בו את המאכל.
[184] פסיקתא זוטרתא דברים, פרשת דברים דף ד עמוד ב: "הכותח הוא שעושין מן השעורין והחלב".
[185] נזיר לו, ב: "הנח לכותח הבבלי, דליכא כזית בכדי אכילת פרס, אי דקא שריף ליה מישרף - בטלה דעתו אצל כל אדם, אי מישטר קא שטר - לא משכחת כזית בכדי אכילת פרס. ראה רש"י נזיר לו, ב שכתב: "בטלה דעתו אצל כל אדם – שאין דרך אכילה בכך שאין אדם רגיל לאוכלו בעיניה לפי שהוא חריף ביותר ולא חייבתו תורה אלא דרך אכילה". ועיין תוספות במקום.
[186] רע"ב, פסחים ג, א: "אלו עוברין – אלו מתבערים מן העולם. דאע"ג דאין עוברים עליהם על בל יראה, מדרבנן מיהא צריכי ביעור, דהכי תנן לקמן שיאור ישרף ואף על גב דהאוכלו פטור".
[187] שבת יט, א: כותח הבבלי וכל מיני כותח - אסור למכור שלשים יום קודם הפסח.
[188] רש"י, שבת יט, א ד"ה שלושים.
[189] פסחים מב, א: אלו עוברין בפסח כותח הבבלי, וביאר הרמב"ם בפירוש המשניות פסחים ג, א: שעוברין עליהן בבל יראה ובבל ימצא.
[190] כמובא במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי יב, כ: "כל מחמצת לא תאכלו. לרבות כותח הבבלי... יכול יהא חייב עליהן ת"ל חמץ מה חמץ מיוחד שהוא מין גמור יצאו אלו שאינן מין גמור למה באו ליתן עליהן לא תעשה. ומובא בפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת בא פסוק כ שמדובר בתערובת חמץ.
[191] רמ"א או"ח תצד, ג. ראה מג"א תצד ס"ק ו שכתב שאותן ז' שבועות היו לישראל שבעה נקיים דוגמת אישה המיטהרת מנידתה וידוע שדם נעכר ונעשה חלב, והיינו מדין לרחמים.
[192] פרי מגדים, או"ח תצד, ס"ק ז; מחצית השקל, או"ח תצד, ג.
[193] פרי חדש, או"ח תצד, ג, וכתב כן בשם הכלבו סימן נב, ראה משנה ברורה סימן תצד ס"ק יג.
[194] משנה ברורה סימן תצד ס"ק יב.
[195] במדבר כח, ו.
[196] קיצור שולחן ערוך (גאנצפריד) קג, ז.
[197] ראה של"ה מסכת שבועות פרק נר מצוה סעיף טז: "העולם נוהגין לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, ואחר כך אוכלין בשר, לקיים 'ושמחת בחגך', ואין שמחה בלא בשר אז צריך לדקדק להתקדש, בפרט ביום קדוש כזה שהוא מתן תורתנו, לעשות קינוח והדחה היטב, ולהפסיק בברכת המזון ולהמתין שעה, ואחר כך יפרוס מפה אחרת, ויערוך השלחן ובשר. ורמז לדבר 'ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו' שיהיה נזהר שלא יערבבם. ומי שמתקדש בזה ביותר, קדוש יאמר לו".
[198] משנה מעילה ג, ה: "חלב המוקדשין... לא נהנים ולא מועלים במה דברים אמורים בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית הקדיש... חמור מועלין בה ובחלבה", בגמרא מובא שהמשנה חסרה, ורק אם הקדיש את החלב לצורך קרבן אזי לא מועלים בו, אך אם "הקדישו קדושת דמים", גם אם מדובר בקרבן יש בו איסור מעילה.
[199] משנה זבחים ג, א, ראה רע"ב במקום.
[200] משנה מעילה ג, ו: "ולד מעושרת לא יינק מן המעושרת". ראה רבנו גרשום מעילה יג, א, שכתב שטעם האיסור הוא שביניקה זו הוא נהנה מן המעושרת.
[201] הר צבי או"ח ח"ב סימן מז, ולדעתו לא גרעה בהמת קדשים מחילבה בשבת, שהותר לחלוב (לאיבוד) משום צער בעלי חיים.
[202] כך מבארים הראשונים את מחלוקת רבי יוסי וחכמים בנדרים נא, ב.
[203] ראה למשל: מוצרי חלב – עושר תזונתי מאת ד"ר מיכל גילאון, דיאטנית, באתר עמותת 'עתיד', עמותת הדיאטנים והתזונאים הישראלית, וכן בפירמידת המזון המומלצת על ידי משרד הבריאות, המלצה זו היא גם המלצת משרד הבריאות האמריקאי (USDA): Choose My Plate.gov.
[204] ראה באתר: Harward School of Public Health, במאמר: Calcium and Milk: What’s Best for Your Bones and Health?
ניצן, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
