אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

זמירה וגיזום

כתיבה הלכתית ומקצועית: הרב דוד אייגנר

ראשי פרקים

א. רקע מקצועי

ב. משמעויות לשוניות

ג. אופי הפעולה

ד. איזכורים בתנ"ך

ה. שמיטה

    אופני זמירה מותרים בשמיטה

    באלו עצים חל איסור הזמירה

ו. שבת

ז. מקח וממכר

ח. תנאי יהושע

ט. שמיטה בזמננו

א. רקע מקצועי

ישנן פעולות רבות שנעשות בצמחים במהלך גידולם, יש מהן פעולות שנועדו להצמחתו, פעולות שנועדו למניעת נזק מהצמח ופעולות שנועדו לשימוש ביבול.

חלק ניכר מפעולות אלו הן פעולות חיתוך הצמח באופנים שונים ולמטרות שונות כגון זמירה, זירוד, פיסוג וקצירה.

פעולת הזמירה והגיזום הן פעולות שנעשות בצמח עצמו, ולא ביבול שלו, בשונה מפעולות קצירה ובצירה שנעשות עבור יבול הצמח ולא עבור הצמח עצמו.

פעולה זו נעשית בכל מיני הצמחים השונים, חד שנתיים ורב שנתיים.

מבחינה לשונית, מקובל כיום להגדיר את חיתוך הענפים בגפן כזמירה, ואת חיתוך הענפים בצמחים האחרים כגיזום.

ישנם צמחים שפעולה זו היא משמעותית ביותר בהליך גידולם כגון גפן, וללא זמירה זו יגרם נזק משמעותי לצמח, עד כדי מות הצמח ופגיעה משמעותית ביבול. באופן דומה ניתן למצוא גם את גיזום צמח הקיווי, שפעולות הגיזום בו דומות לזו של גפן.

בגפן פעולה זו מתבצעת על פי רוב בשיא החורף, בזמן בו הגפן מצויה בתרדמת, ואילו בצמחים האחרים פעולת הגיזום נעשית בזמנים משתנים במהלך ימות השנה, כשהדבר תלוי בצרכים העולים בשטח.

הגיזום נחוץ לכמה מטרות מרכזיות: 1. איסוף היבול[1] 2. יצירת צימוח בצמח או הסחת הצימוח מהענפים לפירות על מנת שיוציא יבול חדש וגדול יותר. 3. עיבוי הצמח. 4. נוחות עבודה של המגדל[2]  5. עיצוב העץ.

כלי העבודה איתם עושים פעולות אלו הם מגוונים, משום שהם נצרכים למטרות שונות ולאופנים שונים של המלאכה, החל מכלי עבודה ידניים כמזמרה ומסור וכלה במכונות זמירה מדויקות (כגון מכונות שמיועדות לכרמים).

כשפעולת הגיזום נעשית במקום הפקע שבענף על פי רוב פעולה זו מהווה זרז לצמח על מנת להצמיח משם צימוח חדש.

יש חשיבות לבצע את הגיזום באופן מדויק על מנת שלא יחדרו לעץ מזיקים שונים, ולכן במקרי הצורך יש למרוח משחת גיזום במקום שבו התבצע הגיזום.

מכיוון שמבחינה מקצועית ומבחינה הלכתית גיזום וזמירה הן פעולות חופפות, כתבנו את שתיהן יחדיו.

ב. משמעויות לשוניות

השורש ז.מ.ר הוא חיתוך ענפי גפנים.[3] שורש זה מופיע בתורה גם כן כביטוי של שיר,[4] וביטוי להשמדת הגוים שמרעים לישראל: כְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה.[5]

ג. אופי הפעולה

פעולת הזמירה היא פעולת כריתה,[6] כיסוח,[7] או חיתוך וגזירה[8].

זמירה היא קיצור ענפי צמח,[9] שנעשית לצורך כמה מטרות: ליצירת צימוח חדש בעץ, למניעת נזק בעץ, ולמניעת היזק של העץ לסביבתו.

הכלי איתו מבצעים את הזמירה הוא מזמרה.[10] החלק אותו חותכים בגפן נקרא 'זמורה'.

ד. איזכורים בתנ"ך

לעתיד לבוא הגויים יקחו את חניתותיהם ויעשו אותן למזמרות :וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים וַחֲנִיתֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת.[11]

ה. שמיטה

מלאכת הזמירה היא אחת מארבע המלאכות שנאסרה עשייתן במפורש בתורה בשנת השמיטה, כפי שנאמר: "וכרמך לא תזמור".[12] זמירה מוגדרת כעבודת האילן,[13] מתוך הבנה זו למדה הגמרא שכל פעולה שמטרתה היא עבודת האילן, אסורה בשמיטה.[14]

זמירה היא תולדה של מלאכת זריעה, מכיוון שמטרת שתיהן היא יצירת צמח חדש.[15]

משמעות הדבר היא שהזמירה האסורה מן התורה היא דווקא זו שדומה לזריעה, הגורמת להצמחת העץ,[16] זו הגורמת לפריצת ענפי פרי חדשים באותה שנה,[17] או המסייעת להבשלת הפרי על ידי הורדת ענפים יבשים מהפרי.[18]

אולם אם הזמירה נעשית באופן שמזיק לאילן[19], או שיש ספק אם היא מזיקה לו,[20] או שמטרתה היא  אינה לצורך העץ אלא לצרכים אחרים,[21] וכן אם מטרת הזמירה היא כדי שהגפן תחיה שנים רבות יותר ולא תתמוטט.[22] מותר לבצעה בשמיטה, שהרי מטרתה היא אינה להצמחה.

הביטוי[23] 'הלב יודע אם לעקל[24] אם לעקלקלות[25]' נאמר ביחס לזמירת הגפן, מכיוון שבאופן מעשי הזמירה המותרת והזמירה האסורה נעשות באותו אופן, והאדם יכול להערים ולומר שעושה פעולה מותרת למרות שכוונתו היא לפעולה אסורה, הדבר תלוי בליבו של האדם, מה כוונתו האמיתית.

לאחר הגיזום מותר למרוח משחות שונות כדי לרפא את מקום החתך, מכיוון שמטרת משחה זו היא למנוע מחלות מהעץ.[26]

אופני זמירה מותרים בשמיטה

יש מי שבאר שהזמירה האסורה מן התורה היא קיצור חלקי של ענפי הגפן, ואילו קיצור מלא של ענפי הגפן מוגדר כ'פיסול' ולא כזמירה, ולכן ניתן להקל במקרים שללא פעולות אלו ייגרם נזק משמעותי לצמח, וכדי שהצמח לא יתייבש.[27] ויש לעשות עבודה זו בשינוי מאופן עשייתה הרגיל בכל שנה.[28]

באלו עצים חל איסור הזמירה

בתורה נאמר איסור הזמירה במפורש בגפן; "וכרמך לא תזמור", עם זאת, הצורך המקצועי בזמירה הוא גם כן בשאר הצמחים. נחלקו הפוסקים בדין הזמירה בשאר הצמחים האם היא אסורה מהתורה או מדרבנן, יש הסוברים שאיסור הזמירה בכל סוגי הצמחים הוא מן התורה.[29]  ויש הסוברים שאיסור הזמירה מן התורה הוא בגפנים בלבד, ואילו בשאר הצמחים איסורו הוא מדרבנן.[30] לכל הדעות אין חלוקה בין צמחי סרק לצמחי מאכל, ואיסור זה הוא הן בצמחי מאכל והן בצמחי סרק.

ו. שבת

מלאכה זו לא נזכרה כחלק מל"ט אבות מלאכות, ולכן היא מוגדרת כתולדה של מלאכת זורע[31] ונוטע.[32] או מעין זורע.[33] פעולה זו הוזכרה יחד עם שורה של מלאכות שכולן תולדות של זורע: נוטע, מבריך ומרכיב, משום שמטרת כל אלו היא הצמחה מחודשת. אולם בעוד נוטע מבריך ומרכיב הן חלק מאב המלאכה של זורע, זומר היא תולדה של זורע, ולא חלק מהגדרת האב.[34]

כשמטרת זמירת העץ היא הן לצורך הענפים הנגזמים והן לצורך תיקון העץ, העושה כן מתחייב משום זורע ומשום קוצר.[35] (ע"ע)

לפעולת הזמירה אין שיעור עקרוני מהתורה, זאת משום שהדבר תלוי במטרת המלאכה, וכל גיזום שמטרתו הוא צימוח אסור משום זמירה.

ז. מקח וממכר

כשאדם מעוניין לקנות מחברו עץ עבור השימוש בענפים שלו, מכיוון שעיקר מטרת המכר היא עבור ענפי העץ, ואילו העץ עצמו נשאר בידי הבעלים על מנת שימשיך ויגדל ענפים אחרים, עליו לגזום את העץ באופן שאינו מזיק לעץ.[36]

ח. תנאי יהושע

לאחר הכניסה לארץ התקין יהושע מספר תקנות כלכליות בין אדם לחברו, אחת התקנות היא שאדם יכול לזמור ענף מעץ חברו על מנת להשריש אותו באדמה, ולייצר לעצמו צמח חדש, בתנאי שאינו גורם בכך לנזק בלתי הפיך לצמח.[37]

ט. שמיטה בזמננו

מכיוון שהזמירה היא מלאכה שאסורה מן התורה, אין לעשותה על ידי יהודי גם בכרם שנמכר בהיתר המכירה, אך ניתן לעשותה על ידי גוי.[38]

גפן לאחר גיזום

עץ הדרים מעוצב לאחר גיזום

ערכי משנה: פיסול, גרדום, זירוד, זינוב, גימום.