התלעה, ומזיקי שלד העץ

הקדמה: במהלך הדורות התגלו מספר מזיקי שלד העץ, מזיקים אלו (שיפורטו להלן) חודרים לשלד העץ נוברים בו עושים מחילות העושות נזק גדול לעצי הפרי והסרק, נזקים אלו מביאים לשבירת ענפים ובמקרים של חוסר טיפול מתמשך, הדבר יכול להביא לקריסת העץ ואף למותו. כיוון שמזיקים אלו מוסתרים מן העין, הזיהוי שלהם מצריך מיומנות, והטיפול בהם מצריך אמצעים מיוחדים ושונים מטיפול במזיקי פרי ועלווה.

הסיבות לכניסת מזיקים אלו הם אינטראקציות בין מזיקי השלד לבין העץ הפונדקאי, מזיקי השלד תוקפים בדרך כלל עצים מוחלשים באופן זמני או קבוע. אלו גורמים להיחלשות העץ ואיבוד כושר העמידות שלו. מספר סיבות יכולות להביא לכך: זקנה, מחלות, פתוגנים, בקטריות (אגרובקטריום),[1] וירוסים, נמטודות ועוד. תנאי עקה - יובש, עודפי מים, שברים מכניים הגורמים לניתוק מערכות ההגנה ברקמות הצמחיות, או להפרשות חומרים כוהלים ואחרים, אי התאמה בין העץ לתנאי בית הגידול, פוריות גבוהה על חשבון העמידות ועוד, כל אלו מחלישים את העץ ומגבירים את המשיכה של מזיקי השלד. מזיקי שלד התוקפים באופן ראשוני גורמים להחלשת נוספת של העץ ולהתגברות מזיקי שלד משניים.

התלעה[2]- פרושה טיפול במזיקי העצה והשלד, היינו הוצאת תולעים, היינו הפרדת תולעים מהעץ או נטילתן מתוכו [3] באמצעים שונים, כגון: חומרי הדברה חריפים ומתאימים, אידוי, הוצאתם באנקול מתאים, גיזום, כריתה ועוד.

התלעה בעבר - כבר בימי חז"ל וכנראה גם בימי המקרא, פיתחו החקלאים שיטות שונות להתמודדות עם מזיקי הצמחים השונים. יש לציין כי בימינו לכל מזיק יש שם מוגדר, אך בזמן חז"ל לא מצאנו שמות רבים של מזיקים, הדבר מתבטא בעיקר במזיקים קטנים שנכללו בשם "תולעת" ללא פירוט מיוחד. כבר בעבר הרחוק חוו החקלאים נזקים שונים בעצי הפרי, אולם ההתמודדות עם תולעים מזיקות הנוברות בשלד העץ הייתה קשה במיוחד שכן הן נסתרות מהעין, מוסתרות היטב בתוך ענפי העץ ולכן ההגעה אליהם הייתה קשה, והטיפול בהתאם.

כאשר הנוטע פגש במפגע זה הוא טיפל בו במספר דרכים: עשו שימוש בקרדום,[4] על מנת לפתוח את תעלות הנוברים בענפי העץ, ואז ניתן היה להוציאם ולהורגם. כמובן שפעולה אגרסיבית זו הביאה גם נזק לעץ. פעולה נוספת שנקטו הנוטעים היא יצירת עשן.[5] כנראה שהעשן הנדיף נכנס למחילות המזיקים ולעיתים גרם למותם. בהמשך שיפרו שיטה זו חיממו גופרית[6] (ניתכת יחסית בטמפ' לא גבוהות), אדי הגופרית שחדרו למחילות המזיקים סייעו לחסל את מזיקי העץ[7] וגם את המזיקים בתוך שלד העץ. גם הפרדת עצים (כרותים) שיש בהם תולעים מעצים שאין בהם תולעים,[8] נחשבה להתלעה בעבר.

ההשלכות הלכתיות המעשיות שהובאו בהלכה - ביחס למזיקים השונים נוגעות בעיקר לזמנים שונים שיש לדון בהם האם מותר לעשות בהם מלאכת התלעה, כל זמן מטעמו: בחול המועד הדיון הוא האם הפעולה מוגדרת טרחה, וכן מתי הפעולה מוגדרת כדבר האבד, ובשביעית האם הפעולה מוגדרת כעבודת הקרקע, והאם זו פעולה שמטרתה היא להציל את הצמח מנזק ("אוקמי אילנא"), או לשפר את הצמח ("אברויי אילנא").

יש הסוברים שמכיוון שהפירות הם הפקר בשמיטה, אין היתר לטפל במזיקים הפוגעים בפירות, אך מותר לטפל במזיקים הפוגעים בעץ, מכיוון שהם גורמים לו נזק, מדין "אוקמי אילנא".[9] יש הסוברים שמותר לטפל במזיקים הפוגעים בפירות [10] או שאין לטפל במזיקים שמגיעים לפרי באופן רגיל, ומותר לטפל במזיקים שמגיעים באופן בלתי רגיל, [11]או שמותר לטפל במזיקים שאינם פוגעים בעץ, אלא בסמוך לו. [12]יש מי שאוסר לרסס בשמיטה נגד מזיקים.[13]

כחלק מערך זה נפרט את מזיקי העצה העיקריים לעצי פרי וסרק, נפרט את סוגיהם, דרכי ההתרבות, הנזקים שהם יכולים לעשות וכן את דרכי הדברתם או התמודדות איתם.

נוברי גזע, ענפים ושורש – מאפיינים עיקריים

1. חרקים הניזונים חלק משמעותי בחייהם בתוך רקמות הגזע, השורש או הענפים.

2. מרביתם משתייכים לסדרת החיפושיות, האחרים - עשים וצרעות.

3. המשותף לכולם הוא הפגיעה הבלתי הפיכה בחלקי צמח שלא מתחדשים לאחר הפגיעה.

4. למרביתם אין אויבים טבעיים יעילים דיים.

חיפושיות נוברי שלד:[14]

זבליות (זבלתיים), ענפוניות, יקרוניות (יקרוניתיים), ברקניות (ברקנתיים), חיפושיות קליפה וחידקוניות. להלן הפרוט:

זיבליות - אנוקסיה, פנטודון, הפלידיה.

ענפוניות - אפטה, חיפושית ענפי הגפן.

יקרוניות - יקרונית השקד, נובר התאנה, ניפונה מנוקדת, טריכופירוס.

ברקניות - קפנודיס האבל וקפנודיס השקדים פרוטיס.

חיפושיות קליפה - של השקד, הזית התאנה ועוד.

חיפושיות אמברוזיה.

עשים נוברים: עש גזע ההדר, עש שיח הרימון, סס נמר ,פרופטה, סס זכוכי.

טבלת סיכום של נוברי שלד בעצי פרי וסרק

בתי גידול ופונדקאים	נוברי שלד מהגרים	עצי נוי נתקפים
מטעים	חיפושיות קליפה, יקרוניות, חידקונית הדקל, אמברוזיה, סס הנמר, סס זכוכי, עש גזע שיח הרימון, ענפוניות.	גלעיניים: שקד, משמש, אפרסק, נקטרינה, שזיף, גודגדן, שזיף פיסרדי. גרעינים: תפוח, אגס, תאנה, דקל התמר, אפרסמון, גפן, רימון, אבוקדו, זית, סרק: כליל החורש , אדר מלני, יסמין, דולב, אקליפטוס, צפצפות, אלה, ערבה בוכיה, פלפלון ועוד.
בוסתנים	נובר התאנה, עשים וססים, חיפושיות קליפה, ענפוניות (אפטה, נובר הגפן(	כנ"ל
חורשות יערות	חיפושיות קליפה, יקרוניות, סס זכוכי, מיני קפנודיס, זיבליות,	עצי סרק יערנים
שטחי מרעה ובור	זבליות, ענפוניות,	עצי סרק

להלן פרוט של מספר מזיקי שלד קשים ונפוצים במיוחד במטע והגן הארץ ישראלי, המאפיינים שלהם, הנזק שגורמים ודרכי ההדברה וההתמודדות עמם (התלעה):

זיבליות (אנוקסיה, פנטודון, הפלידיה) - מאפיינים

מזיקות לעצי פרי גלעיניים וגרעיניים.

דרכי ההזנה וההתפתחות של זיבליות

התפתחות על חומר אורגני ללא קשר ישיר לצמח הפונדקאי.

התפתחות בחלקי צמח נרקבים, בעיקר בהמשך לפגיעה של נוברים אחרים.

הזחלים תוקפים את מערכת השורשים. הבוגרים תוקפים גם חלקי צמח עליונים, פרחים ופירות.

ממשק הדברה ידידותי של זיבליות

לכידת בוגרים באמצעות מלכודות פיתיון (פרומון או חומרי צמחי אחר).

קיירומונים[15] ורשתות ערפל .

תכשירי הדברה ידידותיים לסביבה כגון נמטודות, ניאוניקוטונואידים.[16]

סניטציה של גורמים מעודדים (זבל יונקים, חומר אורגני נרקב ועוד).

במידת הצורך ניתן להשתמש בחומרי הדברה רעילים ונדיפים[17] היכולים לחדור למחילות סוגי הזבליות ולהמיתן.

נובר התאנה בישראל – מאפיינים

החיפושיות הבוגרות מעופפות בחודשים יוני – ספטמבר, וחיות חודשים אחדים.

התעופה בעיקר בלילות חמים, נצפתה משיכתן למלכודות אור.

בשעות היום הן בדרך כלל מסתתרות בחורים ובסדקים שבקליפת העץ ,במקומות ההסתעפות של הענפים או על הגזע, או בסמוך לקרקע .

התפתחות נובר התאנה

הנקבה מטילה 100 -150 ביצים במשך 8 שבועות.

הזחל נובר בסות[18] והתפתחותו נמשכת כשלושה חודשים בעונה החמה.

כשאורכו מגיע ל- 60 - 70 מ"מ, חודר הזחל לתוך העצה ומוסיף ונובר בתוכה עד להתגלמותו.

הנקבות נוטות להטיל ביצים בעצים שכבר נתקפו ונחלשו, ועל ענפים עבים והגזע .

הנקבות נמשכות למוהל ענפים שבורים ופצועים ולחתכים בגדמים.

ממשק הדברה של נובר התאנה במטע ובגני הנוי

יש לבצע - סניטציה של ענפים פגועים. סניטציה של ענפים שבורים, חיטוי חתכי גיזום וגדמים, איתור מוקדי הנגיעות וסניטציה של זחלים ובוגרים במוקדי הנגיעות. יישום תכשירים חריפים[19] בעלי לחץ גזים לתוך מחילות הנגיעות.

יקרוניות (יקרוניתיים) - מאפיינים

כולן נמשכות למוהל הצמח, לקרבת ענפים שבורים ולפצעי גיזום.

זיהוי: נסורת רבה פזורה סביב צוואר השורש.

משך התפתחות למעלה משנה.

הטלה, אפריל – יוני, על הקליפה.

תעופה על פי רוב בשעות הערב.

- 6-5 דרגות זחל.

הבוגרים חיים מספר שבועות.

התפתחות בעצה.

הוצאת כמויות גדולות של נסורת.

הפרשות גומי בעצים חיוניים - יש נטייה לרכז את ההטלה בעצים מסוימים.

ממשק הדברה של יקרוניות במטע ובגני הנוי

יש לבצע - סניטציה של ענפים פגועים. סניטציה של ענפים שבורים, חיטוי חתכי גיזום וגדמים ,איתור מוקדי הנגיעות סניטציה של זחלים ובוגרים במוקדי הנגיעות. יישום תכשירים חריפים[20] בעלי לחץ גזים לתוך מחילות הנגיעות.

קפנודיס

שני מיני הקפנודיס הגורמים לנזקים קשים לעצי פרי גלעיניים באזור הים התיכון: קפנודיס השקדים וקפנודיס האבל.

קפנודיס - מאפיינים

מזיקים בעלי חשיבות רבה בכל בתי הגידול החמים והיבשים.

הבוגרים ניזונים על סות (קורטקס)[21] ענפונים וענפים צעירים.

הבוגרים חיים תקופות ארוכות, חודשים וגם משך שנה ויותר.

נקבה מטילה מאות עד למעלה מ- 1000 ביצים.

שני המינים מאד טרמופיליים,[22] סף ההטלה ,26 מעלות ,ההטלה מתבצעת רק בקרקע יבשה.

החיפושיות מעדיפות עצים חלשים או פגועים להזנה ולהטלה.

הזחלים חודרים לתוך סות השורש ומתפתחים בתוכו. די בזחל אחד לקטול עץ צעיר, זחלים אחדים יביאו למותו של עץ בוגר.

ההתפתחות הזחלים נמשכת בין 6 - 14 חודשים.

סימנים לנוכחות קפנודיס ודרכים לניטור

שרף (גומי) רב בצוואר השורש.

חורי גיחה סמוך לצוואר השורש.

כרסומים בקצות אמירי צימוח וענפונים.

עלים טריים ופטוטרות מכורסמים על הקרקע.

גללים חומים גסים ומאורכים סמוך לצוואר השורש.

ניטור חיפושיות בעצים מוחלשים, בשעות הבוקר בצד הפונה לשמש.

ניטור חיפושיות מטילות בשעות הצהריים החמות סמוך לצוואר השורש.

הקשה פתאומית על ענפים גורמת לנפילת חיפושיות לקרקע.

שמיעת משק הכנפיים בעת התעופה בשעות חמות.

נוכחות חיפושיות סמוך למטע על שיחים ועשבי בר.

ממשק הדברה משולבת של הקפנודיס

שימוש משולב במספר אמצעים: סניטציה, איסוף בוגרים ,ריסוס, איבוק, הגמעה בתכשירים סיסטמיים, נמטודות ,מחסומים בקרקע, הקניית תנאי לחות מסביב לגזע, (השקיה במתזים, או בטיפטוף.)

להמשך לבדיקה: צמחי כיסוי, תכשירים דוחים (צבע, זבל ,ריח שום וכדומה), ניטור הבוגרים – אמצעי חשוב לקביעת צורך בהדברה.

חיפושיות קליפה (Scolytidae Bark beetle)

נציגים בולטים במשפחה: חיפושית הקליפה של השקד, הזית, הברוש והתאנה.

חיפושית הקליפה - מאפיינים

פוגעת במיני עצי פרי גלעיניים וגרעיניים, מנצלות עצים במצב עקה לרבייה.

התפתחות: 3 - 4 דורות ברצף, ופעילותן נמשכת כל העונה החמה (מרץ – דצמבר).

אופן הפגיעה בצמח: נבירה וקטילה של ניצני צימוח בעת הזנת הבגרות.

חדירה לענפים וגזעים של עצים חלשים וקטילתם.

איכלוס: התקהלות על עצים 'מסומנים' במטע, בדרך כלל כאלו שנחלשו באופן זמני או קבוע.

ממשק הדברה משולבת של חיפושיות קליפה בגני הנוי

א. שמירה על בריאות העצים וממשק השקיה נכון. ב. הקפדה על סניטציה מקומית ואזורית. ג. שימוש מושכל בתכשירי הדברה. ד. לכידה המונית באמצעות פרומון[23] הגורם להתקהלות. ה. מניעת פגיעה באויבים טבעיים. ו. שימוש בחומרים דוחים.

להמשך בדיקה: סיוד ענפי השלד בלבן, שימוש במתנול.

האפטה הגדולה (monachus Apate) - מאפיינים

מין נפוץ באגן הים-התיכון, הזחלים מתפתחים בעצים שמתו או לאחר שנכרתו.

ההטלה במיני עצים רחבי עלים ממוצא טרופי או סוב-טרופי.

הבוגרים נוברים בעצים בריאים, ויוצרים מחילות ארוכות.

שני מינים נוספים הגורמים לנזקים דומים- sexdentatum Sinoxylon .Scobicia chevirieri.

ממשק הדברה אפשריים לאפטה הגדולה במטע ובגן הנוי

שימוש בפרומונים לניטור ולבילבול. נמטודות תוקפות חרקים. סניטציה של מוקדי נגיעות בזחלים.

איבוק צוואר השורש בביפנטרין.

להמשך בדיקה: מחסומים פיזיים בצוואר השורש. הגמעה בתכשירים סיסטמיים.

סס הנמר (Zeuzera pyrina )[24] - מאפיינים

מין של עש לילה בצבע לבן, עם נקודות שחורות. מזיק פחות חמור מיקרונית התאנה, אבל גם הוא מסוגל ליצור נזק משמעותי לעץ. פוגע בעיקר בעצי פרי כגון: זית, רימון, תפוח, אגס, מנגו, שסק.

ובעצי סרק כגון: דולב, מיני מילה, כליל ועוד.

עונת הפוריות של סס הנמר היא בתחילת הקיץ. בתקופה זו הנקבה מטילה צבר של ביצים ירקרקות על ענפים בקרבת הגזע. לרוב, ההטלה מתרחשת על אותו העץ עליו הנקבה התפתחה מזחל או על עץ סמוך לו. הפרפר מטיל מספר ביצים על גזע העץ והזחלים חודרים לתוכו תוך יצירת חורים בגודל 0.5 ס"מ. מתחת לחורים ניתן למצוא נסורת בצורת כדורים קטנים. הזחל עשוי לגרום לנזק משמעותי לגזע או לענפים, עד למצב של חיגור מלא.

צבעו של זחל העש הוא לבן-צהבהב, על גופו נקודות שחורות ובולטות ואורכו כ-5 ס"מ. הזחלים שבוקעים מהביצים חודרים לענפים צעירים ומהם ממשיכים לענפים בוגרים יותר, עד כדי גרימת נזק משמעותי לעץ. פעילות הזחלים מתרחשת מחודש יוני עד לחודש מאי בשנה העוקבת, ובסיום התפתחותם הם מתגלמים בפתחי המחילות שיצרו בגזע ובענפים.

ממשק הדברת סס הנמר במטע ובגני הנוי

1.מניעת ריסוסים חריפים ועידוד פעילות אויבים טבעיים (צרעות טפיליות, ציפורים).2 .סניטציה והפחתת אוכלוסיות באמצעות: א. גיזום ענפים נגועים ב. שליפת הזחלים באמצעות חוטי ברזל .ג. טיפול במחילות באמצעות פתילים או קיסמי אוזניים + רעל. .3 פרומונים[25] לבילבול. 4. רשתות 'נגד חרקים' מונעים מזיקי מפתח רבים.

במקרה של זיהוי חור כניסה של סס הנמר, ננסה לשלוף את הזחל באמצעות חוט ברזל מתאים. במקרה והצלחנו, יש לחטא את החור על ידי פוליקור ולאטום אותו כדי למנוע כניסת מזיקים ומחלות. במידה ולא הצלחנו לדוג את הזחל, נבצע את אותה פעולת הדברה כמו ביקרונית בעזרת חומר מתאים, כולל סגירת החור באמצעות סיליקון.

ליקטוס – אבקנית - מאפיינים

החרק הוא בעל גלגול מלא. זכר החרק אינו גורם נזק ישיר, והנקבה היא הפעילה, כאשר לאחר הפרייתה חודרת דרך סדק כלשהו אל העץ ומטילה בו את הביצים באמצעות צינור הטלה (15-40 ביצים להטלה).

החרק נשאר בתוככי העץ תקופות ארוכות ולעיתים שנים רבות. שלב הדגירה נמשך בין שבוע ל – 3 שבועות, הזחלים מתפתחים בתוך העץ בין חודשיים ל 9 חודשים והגלמים מתפתחים תוך 12-30 יום.

מחזור חיים מלא נמשך בין 9-12 חודשים בתנאים אופטימליים ובתנאים קשים הוא נמשך אפילו עד 4 שנים. בשלבים הראשונים הוא פועל ללא השארת סימנים חיצוניים. לאחר זמן, מכרסם החרק את העץ ויוצר חורים בקוטר של 0.1 עד 2 מ”מ, שזהו “חור ההגחה” שדרכו מגיחים הבוגרים לאוויר העולם.

אורך גופן של הליקטוס עומד על כ-5 סנטימטרים בממוצע, הוא יכול להראות כמו תיקן. אלא שהסתכלות אלא שהסתכלות מעמיקה יותר חושפת את ההבדל המהותי בין השניים: צבעו של הליקטוס כהה יותר מצבעו של התיקן (על אף שצבע הגוף של שניהם נמנה על משפחת גווני החום). על כנפי החפייה של הליקטוס, שנמצאות מעל כנפי התעופה שלהם ומגנות עליהן, ניתן להבחין בשורות של חורים המקבילות זו לזו, שמנוקבים לאורך כנפי החפייה.

המזון האהוב ביותר על הליקטוס הוא עצים מעובדים או חולים (ולא עצים בריאים), בשל כמויות העמילן הגבוהות שהם מכילים. סימני הזיהוי של המזיק (שפעמים רבות נוטים לבלבל בינו לבין מזיקי עץ אחרים, כמו: יקרונית הרהיטים או הטרמיטים) הוא אבקה לבנה המתנקזת סביב העץ או הרהיט, בעלת טקסטורה זהה לזו של אבקת טלק, שהיא התוצר שמתקבל מחירור העץ על-ידי המזיק.

הליקטוס יכול להזיק גם לספרים, לאחר שחדר לספר, מחורי הכניסה יוצאת אבקת נסורת של הכרסומים כאשר כמות האבקה הולכת ומתגברת עם הזמן. על שם אבקה זו החרק קיבל את שמו העברי “אבקנית”.

ישנו מזיק נוסף ודומה והוא יקרונית הרהיטים (: Stromatium unicolor או Stromatium fulvum,), אופן פעילותו ומחזור חייו דומים, גם נזקיו דומים לנזקי הליקטוס – אבקנית, הוא פוגע בעץ יבש, רהיטים וספרים.

ממשק הדברת הליקטוס – אבקנית, בעץ ברהיט או בספר

השיטה היחידה שנמצאה כיעילה היא ההדברה באמצעות איוד בגז (פוספין או מתיל ברומיד).[26] פעולת האיוד מסוכנת ורעילה הן בשלב האיוד והן בשלב אוורור הבית או המבנה.

טרמיטים (Isoptera) - מאפיינים

הטרמיטים במבט ראשון נראים כנמלים, אולם אינם בני מינם כלל. צבע החרק לבן – צהבהב (עד חום בהיר). הטרמיטים הם חרקים משפחתיים שמנהלים את חייהם בדומה לחיי הנמלים, יש מלך ומלכה ופועלות. קן הטרמיטים יכול להכיל עד מאות אלפים בכל מושבה.

טרמיטים מחולקים לשתי קבוצות, האחת והיא הגדולה יותר הם שוכני הקרקע לעיתים עד עומק של 5 מטר שם בונים את הקן. הקבוצה השנייה היא שוכני עץ יבש שם הם בונים את קינם. הנזק העיקרי לעץ מקורו מטרמיטים שוכני הקרקע. הטרמיטים הם חרקים בעלי גלגול חסר (=ביצה, נימפה, בוגר) להבדיל מהנמלים שהם בעלי גלגול מלא. לטרמיטים שני מחושים ישרים, הם בעלי כנפים הגדולים מגופם והחזה והבטן נראים כגוף אחד וכל זה להבדיל מהנמלים שמחושיהם כפופים, כנפיהם אחידים בגודלם וגופם בנוי פרקים. גופם של הטרמיטים אינו מוגן כלל והוא רך ורגיש ביותר לאור, ולכן בצאתם מן הקן, הם זוחלים דרך מחילות בוץ או מחילות עץ, שיגנו עליהם ממגע עם האור והשמש שמזיק להם ביותר. הטרמיטים גורמים נזקים לעצים, רהיטים, משקופים, מבנים מעץ, ניירת וקרטון, תמונות, קירות גבס שם הם מכרסמות את חלקי הקרטון שבו ועוד. קצב התפשטותם והנזק שלהם הוא איטי ובשלבים הראשונים איננו מורגש כלל, עד שמתחילים להבחין בנזקים במשקופים שנראים במבט ראשון רקובים מרטיבות, אך בהחדרת כלי מתכת למקום, הוא יחדור בקלות לתוך העץ מיד ניתן להבחין שזה נזק טרמיטים ולא רטיבות.

כמו כן אם מבחינים במחילות של חול בצבע שחור שמודבק לעץ או לעצמו, זה מהוה סימן להימצאותם של טרמיטים. פעם בשנה יוצאים הזכרים והנקבות הבוגרים, כאשר בשלב זה צבעם חום בהיר והם בעלי כנפים אל מחוץ לקן ל”מעוף הכלולות”, ובחזרתם לבניית הקן החדש רבים משילים את כנפיהם, כך שריבוי חרקים בעלי כנפים מעופפים בבית הם סימן להימצאות הטרמיטים וכן ריבוי כנפיים על הרצפה.

ממשק הדברת טרמיטים, במטע בגן הנוי בעץ, במשקוף או ברהיט

חומצה בורית יעילה ואפקטיבית מאד להרחקת כלל מזיקי העץ. יש למרוח חומצה זו על עץ לא צבוע, כי אז יעילותה מקסימלית מכיוון שהחומצה נספגת בעץ ואילו צבע מפריע לספיגה. הטיפול המקובל הוא הוא של תהליך אימפגרציה[27] שהעץ מוטבל בחומר המונע מחרקים לתקוף ולחדור אליו.

חיפושית האמברוזיה של האבוקדו (Euwallacea fornicatus ) - מאפיינים[28]

מזיק יחסית חדש בארץ, שפוגע קשות בעצי אבוקדו ובעצי נוי רבים, כגון אדר מילני, אלון אנגלי, כליל החורש, חרוב ועוד. הפגיעה נגרמת ע"י חיפושית האמברוזיה, שהינה מין פולש בארץ. זו חיפושית זעירה (כל אורכה כ-3 מ"מ), שנושאת בגופה שלושה מינים של פטריות סימביוטיות, שאחת מהן היא: euwallacae, Fusarium, היא זו המחוללת את הנזק .החיפושית חודרת לגזע, חופרת תעלות בעצת עץ האבוקדו או עץ הנוי ומתרבה בהן. הפטריות מוחדרות באמצעותה לעץ, הן מתפשטות באיטיות וניזונות מרקמת העצה ,ושתיים מהן (הפוזריום והגרפיום, לא זו שעושה את הנזק) מהוות מזון לחיפושיות ולזחליהן.

בניגוד למזיקי שלד האחרים, כאן החיפושית עצמה היא מי שפוגעת בגזע. בנוסף לפגיעה הפיזית בעץ, החיפושית היא גם נשא של מחלות שונות ובזמן החדירה לגזע היא מדביקה את העץ במחלות אלו. הפגיעה מתבטאת בחסימת צינוריות ההובלה של העץ, העץ מתחיל להפריש נוזלים סוכריים בעלי ריח רע, ונוצרת מעין הילה סביב החור בגודל של 2-3 מ"מ. זהו סימן מובהק שמדובר במתקפה של חיפושית האמברוזיה.
הדברת חיפושית האמברוזיה והפטריות שהיא נושאת, במטע בגן הנוי.[29]

קשה מאוד להתמודד עם המזיק ועם המחלות התוקפות את העץ. אם הזיהוי הוא ודאי שזו חיפושית האמברוזיה, יש לרסס בחומר דוגמת "טלסטאר" על גבי שלד העץ, ונרסס קוטלי פטריות וקוטלי מזיקים לתוך החורים[30] , או בהגמעה[31]. באזורי מטעי אבוקדו נגועים באמברוזיה יש לרסס רסוסי מנע.

חיפושיות קליפה[32] (Scolytus amygdali) - מאפיינים

ישנן מספר חיפושיות קליפה שגודלן אינו עולה על 1 מ"מ. הן תוקפות בדרך כלל עצים אשר נמצאים בעקה כלשהי כגון: יובש, מחלה, עצים שנפגעו בשריפה ועוד. העצים המותקפים בדרך כלל הם עצי פרי נשירים למיניהם כמו שזיפים, דובדבן מתוק וחמוץ, זיתים, ברושים ועוד. עצים בעקה מפרישים חומרים נדיפים הנקלטים על ידי החיפושיות, והן מגיעות גם מרחוק על מנת לתקוף את העץ.

הדברת חיפושית הקליפה, במטע בגן הנוי

על עץ או ענף שמותקף על ידי החיפושית נראה נסורת דקה מאוד, שצמודה להרבה חורים, יתכן שנבחין ביציאות של שרף מהרבה חורים קטנים בקליפת העץ (בעצי הברוש רואים התייבשות של ענפונים קטנים על גבי העץ הירוק). אם מקלפים את השרף, נראה חור עגול וקטן מתחת. ברגע שמזהים את החורים בודקים מדגמית מספר חורים כדי לראות האם החיפושית רק בפתח או שהיא כבר נכנסה פנימה, כי בשלב זה יהיה קשה מאוד להדביר אותה. כשלב ראשון, ננסה לזהות את גורמי העקה של העץ וננסה לפתור אותה. אחר כך מומלץ לרסס את כל השטח הנגוע ב"טלסטאר" ולהמתין מספר ימים להתייבשות החומר, ניתן גם להגמיע חומרי הדברה שיעילותם טובה[33]. לאחר נמרח 'לובן' על כל העץ ונמשיך לעקוב אחריו.

[1] אגרובקטריום הוא סוג חיידק הגורם לגידולים בצמחים. ל Agrobacterium -יש יכולת להעביר DNA אל תאי הצמח; זוהי אחת הדוגמאות הבודדות בטבע להעברת DNA בין יצורים המשתייכים לממלכות שונות. תכונה זו מנוצלת במחקר הביולוגי ובנוסף משמשת ככלי להשבחת צמחים באמצעות הנדסה גנטית.

[2] כך על פי הגדרה של האנציקלופדיה ההלכתית מכון התורה והארץ: https://www.toraland.org.il/

[3] רש"י תלמוד מסכת עבודה זרה נ ע"ב: "נוטלים תולעת שבאילן.

[4] כך מבאר רבנו חננאל, על התלמוד, מסכת עבודה זרה נ ע"ב: "מתליעין - פירוש עוקרין התולעים מן האילן בחרמש או בקרדום". ראו מסכת יומא נד ע"א: "שני כהנים בעלי מומין היו מתליעין בעצים, ונשמטה קרדומו של אחד מהם". ראה ערוך השולחן או"ח תקלז, ט, יכין ובועז חלק א סימן קיד שכתבו שתילוע הוא נטילת התולעת.

[5] מאירי על מסכת עבודה זרה נ ע"ב: "מתלעין והוא שאם נתגדלו בו תולעים אין מעשנין תחתיו להמיתם", ראה רש"ס שביעית ב, ד שכתב שמלאכת העישון היא מלאכת התלעה.

[6] י. פליקס, בפרושו על תלמוד ירושלמי שביעית, ח"א עמ' 96.

[7] תלמוד ירושלמי, נדרים פ"ו, ע"א.

[8] כך מבאר הרמב"ם מידות ב, ה את פעולת התילוע שהכוהנים היו עושים בלשכת העצים בבית המקדש

[9] הראי"ה קוק, שבת הארץ, א, ה אות טז, קונטרס אחרון סי' י; משפט כהן, סי' עט.

[10] חזו"א שביעית כא, יד; שו"ת אז נדברו ד, יב.

[11] ספר השמיטה, עמ' כד הע' 3.

[12] פאת השלחן כ, י-יא בביאור הסתירה בין דברי הרמב"ם הלכות שמיטה ויובל א, ה, לגמרא ע"ז נ ע"ב. ראה שבת הארץ קונטרס אחרון סימן י, ובית רידב"ז א, ה, שדנו בדבריו.

[13] אור לציון א, יג.

[14] משרד החקלאות ופיתוח הכפר: https://www.teva.org.il/GetFile.asp?CategoryID=11578&ArticleID=21766&ID=8507

[15] קיירומון מוגדר כחומר המיוצר, נרכש או משוחרר כתוצאה מפעילות של אורגניזם ממין אחד, וכאשר נקלט אצל פרט ממין אחר באותו בית גידול גורם לתגובה המיטיבה עם הקולט, אך לא עם המשדר 1976, Lewis) and Nordlund .) חלקי גוף שונים של החרק, הפרשותיו והפרומונים אותם הוא מייצר נמצאו כולם כקיירומונים במקרים שונים (2008.( Afsheen, al et, .

^[16] ניאוניקוטינואידים )אנגלית: (Neonicotinoids) הם סוג של רעלים מלאכותיים אשר נמצאים בשימוש בני אדם כחומרי הדברה. ניאוניקוטינואידים מחקים את פעולתו של הניקוטין, המגן בטבע על צמחי הטבק מפני מזיקים אוכלי עלים, והם רעילים לחרקים יותר מאשר לבעלי חוליות. ניאוניקוטינואידים חודרים לא רק לעלים אלא גם לכל שאר חלקי הצמח (כולל לאבקה ולצוף) ולכן הם עלולים לפגוע גם בדבורים ובחרקים מאביקים אחרים.

[17] ראו הערה 19

[18] סות = קליפת העץ; השכבה החיצונית המֵתה של גבעולי צמחים עציים ושל שורשיהם, המגִנה על הרקמות הפנימיות של הצמח.

[19] כגון דורסן - הינו קוטל חרקים זרחן-אורגני יעיל בהדברת מספר רב של מזיקים בגידולים חקלאיים שונים.

[20] ראו הערה 19

[21] השכבה החיצונית של איבר או של מבנה בגוף במקרה זה על הקליפה החיצונית של העץ.

[22] Thermophile= אוהב חום הוא יצור אשר חי ומשגשג בטמפרטורות יחסית גבוהות,

[23] פרומון הוא כימיקל נדיף המופרש על ידי יצור חי במטרה להשפיע על ההתנהגות החברתית או המינית של פרטים בני אותו המין. חוש הריח ניחן ברגישות שונה.

[24] נעמן אהרונוביץ: https://www.papirusgan.co.il/

[25] פרומון הוא כימיקל נדיף המופרש על ידי יצור חי במטרה להשפיע על ההתנהגות החברתית או המינית של פרטים בני אותו המין. חוש הריח ניחן ברגישות שונה.

[26] ההדברה מבוצעת אך ורק על ידי מדביר מקצועי עם היתר הדברה לאיוד בלתי מוגבל בגז.

[27] אימפרגנציה משמע הספגה, החדרה. כאשר אנו שומעים מושג זה בהקשר של עבודות עץ (ניתן לבצע אימפרגנציה גם בבטון ובמתכות), הכוונה להספגת חומרים כימיים (חומרי שימור וחיטוי) אל תוך העץ במטרה לשפר את תכונות העץ.

[28] משרד החקלאות ופיתוח הכפר – המדען הראשי: https://agriscience.co.il/docs/proposals/

[29] שם.

[30] כגון: פרוכלוראז, דלסן ו- פוליקור.

[31] פרוקליים וקונפידור – יעילים למדי

[32] משפחת הקמביות.

[33] כגון קונפידור.

אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

התלעה, ומזיקי שלד העץ

אודות

שימושי

קישורים מומלצים

עדכונים

בית מדרש