אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
ב"ה
הנשרה כפויה[1]
בעופות הבר בכלל ובתרנגול הבר בפרט, תחילת השרת נוצות מתרחשת במקביל לתקופת הדגירה או לתקופת הטיפול בצאצאים. תקופה זו מלווה בחוסר תאבון עד אנורקסיה. מערכת הרביה עוברת ניוון והשרת הנוצות מתחילה. בתקופה זו העוף מאבד כ20% ממשקל גופו. כמחצית מאובדן המשקל הוא בגין ניוון מערכת המין. לאחר בקיעת הצאצאים, העוף חוזר בהדרגה להזנה ומתחדש צימוח הנוצות. שינוי אורך היום מהווה גורם סביבתי ראשי שמעורר השרה בעופות. שינויים פוטופריודיים, יחד עם שינויים עדינים של הטמפרטורה מעוררים מקצבים יומיים ושנתיים, שנשלטים ע"י מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית. כל אלו מעוררים תהליכים פיזיולוגיים דוגמת ההשמנה לפני נדידה, חוסר שקט, שינויים במערכת הרבייה והשרת נוצות. במינים בהם ישנה השרה שנתית, התארכות היום מובילה להתעוררות מערכת הרבייה, בעוד קיצור היום יוביל לנסיגת מערכת המין ותחילת השרה. הסלקציה הגנטית לפיתוח זני תרנגולות עם קצב ייצור ביצים גבוה הכהה את תגובת התרנגולות לסממני סביבה חיצוניים. אולם הן עדיין מראות עמידות פיזיולוגית לצום ממושך ומקיימות נסיגה ספונטנית של מערכת הרבייה והשרת נוצות. בטבע היו נדרשים למטילה כארבעה חודשים כדי לאבד את נוצותיה ולגדל סט נוצות חדש במקומן. לעומת זאת השרה כפויה נמשכת כחודש, כולל 10 ימי צום, השרה וחידוש הנוצות.
הנשרה בהלכה
יש מן הפוסקים שאוסרים פעולה זו, מכיוון שמדובר בפעולה שהיא אכזרית, והיא גורמת לסבל רב לעופות.[2] ויש שמתירים מכיוון שהפעולה נעשית לצורך רווח ממון משמעותי, ואף לא מצערים את בעל החיים בידיים אלא רק מונעים ממנו מאכל.[3]
כתיבה: הרב דוד אייגנר
[1] ע"פ המאמר: "השרה כפויה" באתר "חי משק". השרה כפיה ראה גם במאמר הבא:
WD Berry, The physiology of induced molting, Poultry Science, Volume 82, Issue 6, 2003, Pages 971-980
[2] שו"ת שבט הלוי ח"ב סי' ז. אמנם יש לעיין בדבריו, שהרי אם מדובר בפעולה שהיא טבעית בעיקרו של דבר יל"ע האם גם במקרה זה נגדיר אותה כאכזרית.
[3] מנחת יצחק ח"ו סימן מה.