אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
נשמח מאוד למילוי משוב על הערך>>
 
חזור למפתח הערכים

בית- חממה

כתיבה הלכתית: הרב דוד אייגנר     

כתיבה מדעית: מוטי שומרון

 

ראשי פרקים:

רקע מדעי ודיון הלכתי

א. הקדמה

ב. ערלה

ג. תרומות ומעשרות

ד. כלאים

ה. שמיטה

ו. איסור חדש

ז. ביכורים

ח. שבת

ט. טומאה

י.  מזוזה

יא. גודל הבית

 

רקע מדעי

להרחבה על סוגי הרשתות ראה בערך רשתות צל חקלאיות   וכן בערך עציץ נקוב

המונח חממה מתייחס לסוג מסוים של בית צמיחה. בית צמיחה הוא מבנה שייעודו גידול מיטבי של צמחים מסוג מסוים ולמען מטרה מסוימת. ישנן מספר סיבות עיקריות להקמת בתי צמיחה ובהם : 1.יצירת מיקרו אקלים עם טמפרטורה המתאימה לגידול המסוים, כאשר הטמפרטורה בסביבה החיצונית אינה מתאימה. 2. הגנה על הצמחים מרוחות, סופות חול, ברד ושאר פגעי טבע. 3. הגנה מפני חרקים וציפורים העלולים לגרום נזקים ליבול. 4. הקטנת אידוי המים מהצמחיה ומהשטח (Evapotranspiration- אוופוטרנספירציה).

ישנם סוגים שונים של בתי צמיחה : חממות, בתי רשת, מנהרות עבירות ומנהרות נמוכות לחיפוי הצמחים. המבנים עשויים להיות מחומרים שונים: זכוכית, פיברגלס, פוליקרבונט, יריעות פוליאתילן (פלסטיק) ורשתות מסוגים שונים. ישנם בתי צמיחה בהם משולבים סוגים שונים של חומרים כגון : דפנות מיריעות פוליאתילן וגג מרשת ולהפך בהתאם לסוג הגידול , מטרתו ואזור הגידול.

בבתי צמיחה סגורים ניתן לקיים טמפרטורה מבוקרת באופן מלא או חלקי באמצעים פסיביים (שרוולים טרמיים) או מלאכותיים (מערכות חימום ,קירור, איוורור וערפול). כן ניתן גם לשמור על בקרת קרינה (מסך טרמי), לחות יחסית וריכוז פחמן דו חמצני. קיימות בשימוש מסחרי, מערכות מתוחכמות לבקרת אקלים, קרינה והצללה. ההחלטה של המגדל האם להתקין מערכות בקרה תלויה בעלות המערכות ובפדיון הכספי הצפוי מהגידול.

הגידול בבתי צמיחה יכול להתבצע בקרקע או במיכלים, עם סוגי מצע גידול שונים, וכן גידול בתמיסה זורמת (הידרופוניקה- Hydroponics) ובשיטות עירפול ללא מצע (אירופוניקס- Irofonix).

חשיבות הגידול בבתי צמיחה לעומת גידול בשטח פתוח, היא ביכולת אספקה של תוצרת חקלאית (ירקות ופרחים) באופן רציף בכל עונות השנה, ולא רק בעונות בהן תנאי מזג האוויר מאפשרים גידול בשטח הפתוח. סוג נוסף של גידול בבתי צמיחה הוא גידול מסיבות הלכתיות. בגידול זה המטרה בהקמת המבנה היא למנוע באופן מוחלט, חדירה של חרקים לתוך בית הצמיחה, גם אם ייוצרו כתוצאה מכך, תנאי גידול נחותים לצמחים, בהשוואה לגידול מחוץ למבנה.

"אפקט החממה" הוא ביטוי המתייחס לעובדה הפיסיקלית של היוצרות עודפי חום בחממה, עקב חדירת קרינת שמש אלקטרומגנטית מרובה, והפיכתה לאנרגיה קינטית,עקב חוסר יכולתה לצאת מעבר לחממה, המתבטאת בעליה בטמפרטורה בתוך המבנה מעבר לרצוי, בכדור הארץ אפקט זה נוצר בשל שכבות הגזים (המורכבים בעיקר מפחמן דו חמצני- co2) העוטפות את האטמוספירה.

 

א. הקדמה

ישנן שתי לשונות שמובאות בתורה שעוסקות בחיובי המצוות התלויות בארץ; הלשון האחת היא: "וכי תבואו אל הארץ"[1], "והיה כי תבוא אל הארץ"[2].

הלשון השניה היא 'שדך לא תזרע כלאים"[3], וכן "עשר תעשר... היוצא השדה שנה שנה"[4].

מהבנת שני פסוקים אלו יש לדון האם חיובי המצוות תלויים דווקא בארץ, ואין משמעות למקום הגידול בו הם נמצאים, כפי שנלמד מהמילה 'ארץ' או שמא יש משמעות גם למקום הגידול בו הם מצויים כפי שניתן ללמוד מהמילה 'שדה'.

ההשלכה לשאלה זו היא מה חיובם של צמחים הגדלים בתוך הבית במצוות התלויות בארץ.

אחד המקורות המרכזיים שעוסקים בשאלה זו הוא הירושלמי[5]: "אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות דכתיב עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצא השדה ובשביעית צריכה דכתיב ושבתה הארץ שבת לה' וכתיב שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור", ראה להלן פירוט הדינים הנלמדים מגמרא זו.

 

ב. ערלה

דיני ערלה הם גם בצמחים הגדלים בתוך בית,[6] זאת משום שבתורה נאמר[7]: "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל", מובן שחיובי ערלה תלויים בכך שהצמח גדל בארץ, ואין משמעות למקום המסוים בו הוא נטוע.

 

ג. תרומות ומעשרות

בירושלמי הובא שעץ הנטוע בתוך בית פטור מן המעשרות, זאת משום שהתורה תלתה את חיוב התרומות ומעשרות בצמחים שגדלו בשדה,[8] ולכן ישנם הסוברים שצמחים הגדלים בבית פטורים מתרומות ומעשרות,[9] עם זאת, יש הסוברים שיש לחייב מדרבנן הפרשת תרומות ומעשרות מהגדל בבית[10].

הכנסת פירות טבל לבית מחייבת בהפרשת תרומות ומעשרות מהם, [11] אולם אם הכניס אותם דרך חלונות הבית או גגו הם לא התחייבו בתרומות ומעשרות.[12] גודל הבית הקובע לענין זה הוא לפחות ארבע אמות על ארבע אמות.[13] והוא צריך להיות בית קבוע שמתגוררים בו בכל ימות השנה.[14]

מותר לאכול בחממה באופן ארעי מפירות שגדלים בה.[15]

 

ד. כלאים

איסור כלאי הכרם תלוי בהגדרת המקום ככרם,[16] ואינו תלוי בהכרח בהגדרת 'ארץ' או 'שדה', לכן איסור כלאי הכרם בבית הוא מן התורה.[17]

נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בירושלמי[18] האם כשאדם זרע בתוך חורבה שני מיני זרעים, עבר על איסור כלאי זרעים. למעשה יש הסוברים שחיוב כלאי זרעים בבית הוא מן התורה, זאת משום שאיסור כלאי זרעים הוא גם בעציץ נקוב, ואין הבדל בין זריעה בבית לעציץ נקוב[19] ויש הסוברים שאיסור כלאי זרעים בבית הוא מדרבנן, כיוון שבאיסור כלאי זרעים נאמר "שדך לא תזרע כלאים".[20]

 

ה. שמיטה

במצוות השמיטה נאמרו בתורה שני לשונות: פסוק אחד תולה את חיוב השמיטה בארץ: "ושבתה הארץ שבת לה'"[21], ובהמשך הפסוקים, מובן שחיוב השמיטה הוא בשדה: "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור"[22] מתוך כך הסתפק הירושלמי[23] האם איסור מלאכות הקרקע בשמיטה נאמר גם בבית, ספק זה לא הוכרע בירושלמי. למעשה נחלקו הפוסקים כיצד יש לנהוג, ובשאלה זו קיימות שתי שיטות בהלכה:

1. יש הסוברים שיש להכריע ספק זה לקולא וניתן לעשות בבית את כל המלאכות [24], ומצרפים לכך את העובדה שחיוב השמיטה בזמן הזה היא מדרבנן, במקום שבו יש הפסד.[25]

2. ויש הסוברים שאין להקל בדבר ואין לעשות כלל מלאכות בבית.[26]

מתוך מחלוקת זו נחלקו הפוסקים בשאלה האם דין החממות שמקובל לגדל בהן גידולים חקלאיים הוא כדין הבית, יש הסוברים שלמעשה דין החממות הוא כדין הבית, ולכן מותר לעשות בו מלאכות שונות[27] ויש הסוברים שחממה אינה כבית, ומותר לעשות בה מלאכות רק בתנאי שהיא אינה מהווה בית גידול מיטבי לצמחים.[28]

למחלוקת זו יש כמה השלכות נוספות כגון: קדושת שביעית בגדל בבית[29], ואיסור ספיחין.[30]

מותר לעשות בתים לנטיעות עד ערב השמיטה, גם בזמן תוספת שביעית (ע"ע), אך אין לעשותם בשמיטה.[31]

לדיני שתילה בבית ב'מצע מנותק', עיין ערך עציץ נקוב ושאינו נקוב.

 

ו. איסור חדש

יש מי שאומר שאיסור חדש אינו נוהג בתבואה שגדלה בבית.[32]

 

ז. ביכורים

נחלקו התנאים האם דיני הבאת הביכורים תלויים דווקא ב'ארץ' לכן לא מביאים ביכורים מפירות שבעת המינים שגדלו בבית.[33] או שמא אין משמעות למקום הגידול ויש להביא ביכורים גם מפירות שבעת המינים שגדלו בבית.[34]

 

ח. שבת

אחת מל"ט אבות המלאכות בשבת היא מלאכת זורע, התולדות של מלאכת זורע הן פעולות שמטרתן הן להיטיב את הצמח ולשפר את תנאי גידולו, לכן אין לעשות בשבת מבנה על מנת להגן על הצמח מפגעי מזג האוויר[35].

וכן, בהלכות שבת אין משמעות לשאלה היכן הצמח נמצא לגבי דיני שבת, לכן צמחים שהשרישו בקרקע הבית נחשבים כמחוברים לגבי שבת, ואין לקצרם בשבת.[36]

מותר לפתוח חלונות של בית מגורים בשבת, גם אם מכח פתיחה זו תהיה תוספת צמיחה בצמחים המצויים בבית, אך אין לפתוח בשבת חלונות מבנים שמיועדים לגידול צמחים, על מנת לזרז את צמיחתם.[37] ויש מי שנוטה להקל בדבר.[38]

 

ט. טומאה

צמחים שהשרישו בקרקע הבית אינם מקבלים טומאה, ואף אם היו טמאים לפני כן, בהשרשה זו הם נטהרו מטומאתם. [39] אך אם ההשרשה היתה במקום מנותק לחלוטין מהקרקע השרשתם זו אינה מעלה או מורידה לגבי דיני טומאתם.[40]

 

י. מזוזה

מבנה המשמש לגידול צמחים בלבד (חממה) פטור ממזוזה.[41]

 

יא. גודל הבית

הגודל הקטן ביותר של בית, כפי שהובא בהלכה, הוא ארבע אמות על ארבע אמות.[42] אולם הגודל הקטן ביותר של סוכה הוא: שבעה טפחים רוחב, שבעה טפחים אורך, בגובה של עשרה טפחים.[43] מדיני סוכה למדו גם כן את ההגדרות המינמליות של חממה, על מנת שיהיה ניתן לגדל בה בשמיטה.

לדיני 'מצע מנותק', 'עציץ נקוב, ו'עציץ שאינו נקוב' ראה בערכם.

 

 

חממת ירקות בגוש קטיף, השתילים מנותקים מהקרקע באמצעות יריעת פוליאתילן- ניילון.

גידול ירקות בחממה, הירקות שתולים באדמה
פתח כפול בחממה, על מנת למעט את כניסת החרקים לחחמה
חממה- מבט מחוץ לחממה


[1] ויקרא יט, כג.

[2] דברים כו, א. יש לציין כי מפסוק זה למדו חז"ל בכמה מקומות שחיוב המצוות התלויות בארץ הוא רק לאחר כיבושה וחלוקתה ולא מיד עם כניסת ישראל לארץ ראה נדה מז ע"א, ומקורות נוספים.

[3] ויקרא יט, יט.

[4] דברים יד, כב.

[5] ערלה א, ב.

[6] רמב"ם מעשר שני י, ט, שו"ע יו"ד סי' רצד סע' כו.

[7] ויקרא יט, כג.

[8] דברים יד, כב: "עשר תעשר.... היוצא השדה שנה שנה"

[9] ירושלמי ערלה פ"א, ה"ב, דין זה נלמד מכך שבתורה נאמר "עשר תעשר את כל תבואת זרעך היוצר השדה", ואילו בית אינו שדה, ראב"ד מעשר א, י עפ"י הירושלמי מעשרות ה, ד, שנחלקו ר"ע וחכמים אחרי איזה שלב בגידול הולכים, אך לכל הדעות אם הגידול עצמו היה בבית- פטור מתרומות ומעשרות, מהר"א פולדא ערלה פ"א ה"ב.

וכך מבאר הריבמ"ץ מעשרות ה, א את דין המשנה ביחס לבצלים שנפלה עליהם מפולת, שהם פטורים כל עוד הם בבית, אך אם הבית נפל, ומתוך כך הצמחים מגולים, הרי שיש להם דין שדה, ועי' .

[10] רמב"ם מעשר א, י, שו"ע יו"ד סי' רצד סע' כו, ראה אור שמח במקום, שביאר כך את דין התוספתא בבצלים שנפלה עליהם מפולת, שחיובה הוא מדרבנן. ראה דרך אמונה מעשר א, יא, שכתב שצמחים שדרך הגידול הרגילה שלהם היא בית- חייבם בתרו"מ.

[11] בהשלכות השונות שישנן לדין זה ראה ב"מ פז ע"ב- פח ע"א, רמב"ם הלכות מעשר פרק ג הלכה כ, פרק ד הלכות ב-ד.

[12] ברכות לה, ע"ב.

[13] ירושלמי מעשרות פ"ג ה"ג, רמב"ם מעשר ד,ג.

[14] רמב"ם מעשר ד,ד.

[15] ראה קביעות למעשר בחממה, הרב דב לנדא אמונת עתיך 3, עמ' 23.

[16] משפט כהן סימן מט.

[17] עירובין צג ע"א, לדין זה יש כמה השלכות כגון בית שחציו מקורה וחציו אינו מקורה ראה בגמרא שם, בטעם הדבר כתב המאירי שם שלענין כלאים פי תקרה יורד וסותם. רמב"ם כלאים ז, יח, ראה חוקות הארץ שם, במקרים שונים בדין זה, ראה תוס' עירובין צג ע"א ד"ה חציו שדן בהבדל שבין כלאים לעירובין לענין הגדרת 'פי תקרה יורד וסותם', וכן דיני בית שמצוי בתוך הכרם משנה כלאים ה, ד, ובירושלמי, רמב"ם כלאים ז, כג דין זה נלמד מהפסוק"ובבתי כלאים הוחבאו", ישעיהו מב, כב, דהיינו בית שמחביאין בו את הכלאים, ראה רא"ש שכתב שלמרות שהכרם מקיף את הבית מכל צדדיו הוא אינו בטל לכרם.

[18] כלאים א, ט

[19] ישועות מלכו הלכות כלאים פ"א ה"א ד"ה והא דפליגי, בדעת הרמב"ם, חזו"א שביעית כו, ד.

[20] צפנת פענח פ"ה, הט"ז.

[21] ויקרא כה, ב.

[22] שם פסוק ד.

[23] ערלה פ"א ה"ב.

[24] פאת השולחן סי' כ ס"ק נב, ערוך השלחן העתיד סי' טז סע' א, כרם ציון הלכות שביעית, הלכות פסוקות פרק ג סע' ג בדעה ראשונה, ועי' משפט כהן סי' עג.

[25] שבת הארץ פ"א ה"ג אות ב, קו"א סי' ג, ילקוט יוסף שביעית, עמ' ריח, שניתן להקל כן במקום הצורך, אך עדיף שהחממה תהיה חממת מצע מנותק.

[26] תוס' הרי"ד מעשרות פ"ה סוף ד"ה וכן משמע, מנחת שלמה ח"א סי' נא אות ז יש להחמיר בדבר ולא לזרוע בבית כלל, וכ"כ פנ"מ ערלה פ"א ה"ב ד"ה ובשביעית, ראה תורת הארץ פ"ו סע' כה שכתב שלדעת הרמב"ם איסור הזריעה בבית הוא איסור עשה מדין 'ושבתה הארץ', ראה כרם ציון הלכות שביעית, הלכות פסוקות פרק ג סע' ג, שכתב שבזריעה בתוך בית יש להחמיר לכתחילה ולא לזרוע, וכן הוא המנהג. ראה רמב"ם פיה"מ מעשרות ה, ב, שכתב שבצלים שנפלה עליהם מפולת בבית והם השרישו בקרקע זו, יש לנהוג בהם את כל דיני השביעית.

[27] חוות בנימין ח"ג סי' צז על חממות בדיני שביעית, שכתב שמכיוון ששמיטה בזמן הזה מדרבנן, ניתן לפסוק לקולא ודי בכך שמקום הגידול יוגדר כבית על מנת שלא ינהגו בו דיני שמיטה, אפילו אם מקום גידול זה מועיל לצמח. ראה מאמריהם של הרב יהודה עמיחי 'גידול במצעים מנותקים בחממות' והרב יואל פרידמן, 'דין ירקות במצע מנותק בחממה בגוש קטיף' 'התורה והארץ' חלק ו, עמ' 312- 333.

הגודל הבסיסי של מבנה שיהיה ניתן לגדל בו צמחים הוא כדין סוכה, ראה...

[28] כך נמסר בשם הגרי"ש אלישיב ראה הליכות שדה אב תשנ"א. לדעה זו מכיון שחממה מועילה בגידולים ובשיטות שמקובל לגדל בה - הרי היא שדה: הגרי"ש אלישיב "הליכות שדה" 72 עמ' 21, שביעית להלכה ולמעשה עמ' 57 הע' 29; הגר"נ קרליץ שביעית להלכה ולמעשה שם; הגר"ב זילבר "הליכות שדה 73 עמ' 9-7; משנת בנימין סי' א.

 וראה ספר "לעבדה ולשמרה" ספר היובל לקב' חפץ חיים, עמ' 196-197 ועמ' 100, שם מובאת תמונה של גידולי מים תחת גג שנעשו בחפץ חיים עפ"י הנחיות החזו"א, אמנם בחזו"א סי' כ ס"ק ו ד"ה והזורע, כתב שניתן לזרוע בבית רק אם בית זה הוא לרועץ לגידול, אך כתב שם כו, ד, שניתן להקל במקום הצורך.

בשו"ת שבט הלוי ח"ו סי' קסז, כתב שניתן להקל בבית בלבד, ולא בחממה.

[29] ראה ילקוט יוסף פ"ד הכ"א ד"ה ואמנם.

[30] מראה הפנים ערלה פ"א ה"ב ד"ה אילן.

להשלכות נוספות כגון פתיחת הגג או הורדת כיסוי המבנה בשמיטה בזמן שיש בו צמחים ראה חזו"א סי' כב ס"ק א, ד"ה ואף, וספר השמיטה פרק ג סע' ח עמ' יז. וכן לגבי הוצאת עציצים מהבית החוצה ראה ספר השמיטה פרק ג סע' ו עמ' יז, לבניית חממה חדשה בשמיטה ראה הרב יעקב אריאל הקמת חממה בשביעית, התורה והארץ חלק ו עמ' 337- 339.

[31] משנה שביעית ב, ד, בירושלמי במקום, מובא שעושים בתים הכוונה היא עשיית צל לנטיעות על מנת לסייע להם בתהליך גדילתם, בין הביאורים שהובאו לירושלמי זה הובא שמדובר בעשיית מבנה מסביב לעץ או מעליו על מנת להגן עליו מהשמש, כך כותבים: רמב"ם פיה"מ, כאן, ר"ש בהסבר הירושלמי, רש"ס, מהר"א פולדא בביאורו השני, פנ"מ, וראה שבת הארץ קונטרס אחרון סע' ג.

[32] הדרת הארץ, לגרצ"פ פרנק פרק ה סע' ג.

[33] כדעת .... מנחות פד ע"ב.

[34] כדעת .... מנחות פד ע"ב.

[35] ירושלמי שבת ז, ב: העושה בתים חייב משום זורע, קרבן העדה שם ד"ה העושה בתים.

[36] תוספתא מעשרות פ"ג ה"ט, גמ' שבת צה, כך מסבירים ריבמ"ץ, ר"ש מעשרות ה,ב, רא"ש שו"ת כלל ב סי' ד, משנה מעשרות ה,ב, את דברי המשנה מעשרות ה, ב, אג"ט מלאכת קוצר סע' ג ס"ק ט.

[37] שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כט, ועי' פתיחת וכיסוי מנהרה בשבת, הרב יהודה עמיחי, אמונת עתיך 33 עמ' 27, שדן במקרים בהם פתיחת החממה נצרכת על מנת למנוע נזק משמעותי לגידול.

[38] הר צבי או"ח א, ריא, ועי' שו"ת מחזה אברהם ח"א או"ח סי' נב, שנטה להקל בפתיחת גג בשבת, וכתב שניתן לעשות כן על ידי עכו"ם.

[39] משנה מעשרות פ"ה ה"ב, תוספתא מעשרות ג, ט, בירושלמי פ"ה ה"ב הובא הטעם: התורה ריבת בטהרת זרעין מה טעמא כי יפול מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא וכתב הרמב"ם פיה"מ מעשרות ה, ב, שטהרו מלטמא, לפי שאינן אוכל וכבר נפסדו .

[40] כדין בצלים שהשרישו בקופה שאין שם עפר כלל. ר"ש, ריבמ"ץ, רא"ש מעשרות ה, ב.

[41] באוהלה של תורה ח"א סי' מד.

[42] סוכה ג ע"א: בית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה ואינו מטמא בנגעים ואינו נחלט בבתי ערי חומה ואין חוזרין עליו מעורכי המלחמה ואין מערבין בו ואין משתתפין בו ואין מניחין בו עירוב ואין ואין עושין אותו עיבור בין שתי עיירות ואין האחין והשותפין חולקין בו", ראה תוס' ד"ה בית, שהביא מקרים נוספים בהם הוזכרו דיני בית, ונראה מדבריו שדין זה הוא עקרוני ביחס לכל דיני בית, מלבד מקרים מיוחדים כפי שיובא להלן.

[43] ראה שו"ע או"ח סי' תרל סעיפים ג, ה, ט. דין זה הוא כדי שראשו ורובו של האדם יהיו בתוך הסוכה.

toraland whatsapp