אישה מעוניינת לעשות כמה וכמה עיסות קטנות שבכל אחת מהן אין כדי שיעור להפרשת חלה, אך כמות הקמח הכוללת היא כדי שיעור להפרשת חלה, האם מחובתה לצרף עיסות אלו יחד לכדי חיוב הפרשת חלה, או שמא היא יכולה לעשות עיסות קטנות ולהפקיע עצמה מחיוב הפרשת חלה?

מתי אסור לאדם להפקיע עצמו מקיום מצוות?

המאמר שלפנינו עוסק בשאלות אלו ובתוכו המחבר מגדיר את היחס בין מצוות הפרשת חלה לבין הפרשת תרומות ומעשרות – מתי וכיצד יכול האדם להפקיע עצמו מחיובים אלו ומתי מעשיו אינם רצויים.

כאשר כלב נשך אדם והזיק לו, האם מחויב בעל הכלב לשלם לנפגע?

באופן פשוט היה נראה שהתשובה לשאלה זו היא פשוטה – כן.

אולם, האם תשובה זו נכונה גם בדיני התורה?

נשיכת כלב היא תולדה של 'קרן' וחיובה הוא חיוב קנס.

לאור זאת, בזמן הזה שאין דנים דיני קנסות משום שהתבטלה הסמיכה ורק דיינים סמוכים מחייבים קנסות, הרי שאין כל עילה הלכתית לחייב את בעל הכלב בתשלום לאדם הניזק.

במאמר שלפנינו דן המחבר באפשרויות שונות ליצירת חיוב במקרה כזה בו הפגיעה הייתה חמורה.

זה חודשים רבים מתנהל מאבק מטעם ארגוני הנכים לשם שיפור במצבם הכלכלי.

הדרישה המרכזית שלהם היא העלאה ניכרת של קצבת הנכות הבסיסית, העומדת כיום על כ-2300 ₪ בלבד והעמדתה על סכום השווה לשכר המינימום במשק, העומד על למעלה מ- 5000 ₪ בחודש.

המאמר שלפנינו עוסק בהגדרת ה'שפת שיח' הנכונה ממבט תורני לדרישה הנ"ל – האם קבלת קצבת נכות מהמדינה היא בחסד או בזכות?

מהי הגדרת מצוות צדקה ועל מי היא מוטלת?

האם ישנה אחריות למדינה לדאוג לנכים אלו?

מה היא מידת האחריות של הנכה לעצמו?

על כל השאלות האלו ועל דרכי פתרון יישומיים, במאמר שלפנינו.

לפנינו שני מאמרים יסודיים בעניין הימצאות חרקים בקמח ומשך זמן התפתחות הביצים בקמח.

השאלה היא, אם יש לחשוש למציאות החרקים לאחר הטחינה, ואם יש לחשוש לבקיעת הביצים בתוך 48 שעות מעת הטחינה?

המאמר הראשון סוקר מבחינה מציאותית את תהליך הפקת קמח מחיטים, החל מעת איחסון החיטים בממגורות וכלה באיחסון הקמח הטחון בשקיות לשיווק.

במאמר שזורים נתונים עדכניים שנאספו מטחנות קמח שונות.

לאור מאמר זה, דן המאמר השני בשאלה היסודית – האם יש לחשוש להימצאות חרקים בקמח?

המאמר סוקר את המציאות שהייתה רווחת בדורות הקודמים שהתעסקו בשאלה זו, ומבחין בין המציאויות השונות.

לקריאת המאמר השני>>

נושא גיוסם של תלמידי ישיבה ומי ש'תורתו אומנותו' לצבא מורכב הוא ואין המאמר שלפנינו מתיימר לעסוק בכל ההיבטים ההלכתיים של הנושא.

ייחודו של המאמר הוא בעיסוק בסיבת הפטור העולה מדברי הרמב"ם שכל מי ש'תורתו אומנות' פטור מגיוס חובה.

האם יש הבדל בין מלחמת מצווה למלחמת הרשות?

האם הפטור של הרמב"ם הוא לכלל ישראל או רק לכוהנים וללויים?

בשאלות אלו ועוד דן המחבר ומגיע למסקנה מעניינת אודות הגדרת הפטור 'תורתו אומנותו'.