מה יעשו חיילים שצריכים לצאת לפעולה מבצעית מחוץ לבסיס בחג שמחת תורה ולא יוכלו לקרוא בתורה ולעלות כל אחד כמנהג היום וכן לקרוא בתורה לחתן תורה ולחתן בראשית?

במאמר שלפנינו מתחקה המחבר אחרי המנהג הרווח לקרוא בתורה בליל שמחת תורה, ומבאר מדוע ניתן יהיה בהוראת שעה להתיר לחיילים לקרוא בתורה כקריאת היום.

אחת השאלות הבאות לפתחם של ראשי מועצות, ועדים מקומיים, עמותות ורבנים ברחבי הארץ נוגעת לקבלת תרומות מתורמים שאינם יהודים. התרומות מיועדות למטרות שונות, חלקן למטרות צדקה, חלקן למטרות ביטחון וחלקן לצורכי ציבור באופן כללי.

המניע המוביל אותם לתרומה כספית הינו תפיסה דתית נוצרית, אשר כוללת הערכה לעם ישראל, למדינת ישראל או למפעל ההתיישבות ביו"ש , תפיסה שאינה כוללת שאיפה קונקרטית להמרת דתו של העם היהודי.

האם מותר לקבל תרומות מארגונים כאלו?

האם יש הבדל בין קבלת תרומות מאדם פרטי לקבלתן מארגון ציבורי?

האם ניתן לקבל תרומות מארגונים המעוניינים ששמם יתפרסם תוך ציון מפורש של דתם הנוצרית?

האם מותר להזמין פיצה במשלוח עד הבית?

האם ניתן לרכוש את כל מוצרי המזון בקניות באינטרנט? 

יותר ויותר ישראלים רוכשים מזון בהזמנות טלפוניות ובאמצעות הרשת, והמזון המהיר או מוצרי המזון מרשתות השיווק השונות מגיעים עד בית הלקוח באמצעות שליח.

בד"כ המזון מגיע סגור באריזה, אך נותרו כמה מוצרים שנרכשים בדרך כלל ללא אריזה וממילא ללא סימן שמעיד על כשרותם. דוגמאות לכך הן ירקות ופירות שונים, בשר, עופות ודגים טריים. כמו כן כאשר מזמינים הביתה מזון מהיר, כגון פיצה וכדו'.

מציאות זו יכולה להיות בעייתית כאשר השליח שמביא את המזון עד לדלת ביתנו אינו יהודי או יהודי שחשוד בעצמו על אכילת נבלות וטרפות, משום שחכמים חששו ששליח כזה יחליף את המוצר הכשר שנשלח איתו במוצר אחר שאינו כשר.

המאמר שלפנינו בוחן מציאות זו ומבקש לתת מענה ברור לשאלות הנ"ל, תוך צירוף חוות דעת של פוסקים נוספים.

ישנם סוגי חרקים ומזיקים שונים הנמצאים על גבי ירקות עלים שגדלו ללא פיקוח הלכתי.

האם ניתן להסתפק בשטיפת הירקות הללו תחת זרם מים?

האם יש להשרות ירקות אלו במים עם סבון?

בסקירה שלפנינו נערכה בדיקה ארוכת טווח לכמה סוגי ירקות עלים שגדלו ללא פיקוח הלכתי.

מהו היחס ההלכתי במדינת ישראל לחוקים שונים שאינם נוגעים לשלטון אלא ליחידים, כגון חוק פשיטת רגל, ירושת האישה והבת, חוק זכויות יוצרים, חוק שעות עבודה ומנוחה ועוד?

האם כאשר מגיע סכסוך בין איש לרעהו לפני בית דין רבני, האם אמור בית הדין להתחשב בפסק דינו בחוקים אלה ולשקלל אותם בהכרעתו?

כלל תלמודי רווח הוא 'דינא דמלכותא דינא' המתייחס לחוקים שלטוניים וממסדיים, כדוגמת תשלום מיסים, שמירה על הסדר במרחב הציבורי וכדו', בהם יש 'הנאה' לשלטון, שאז 'דינא דמלכותא' מחייב.

השאלה אותה בא המחבר ז"ל לבחון היא, האם כלל יסודי זה חל ותקף גם ביחס לחוקים שבין אדם לחבירו, שבהם השלטון אינו 'נהנה'?