התשובה
כל עוד לא נחתם שטר אלא ניתן רק סיכום בעל פה, אין פה חיוב שאפשר לאכוף אותו בבית הדין, מנגד, ראוי שאדם לא ישנה מדבורו גם כאשר מדובר על סכום גדול. וכך פסק 'שלחן ערוך הרב' (הל' מכירה ומתנה פ"א):
ירא שמים יש לו לקיים אפילו מחשבות לבו שאם חשב וגמר בלבו למכור לו בסכום זה והלה לא ידע ממחשבתו והוסיף לו על סכום זה לא יקח ממנו כי אם סכום זה שגמר בלבו, לקיים מה שכתוב ודובר אמת בלבבו.1
הרמ"א מביא מחלוקת האם כאשר יש שינוי בשער המכירה יכול לחזור בו מדיבורו או שיש בכך משום 'מחוסר אמנה'.2 לכן למעשה מי שחוזר בו יש לו על מה לסמוך, אך רצוי לעמוד בדיבורו.
1.בבא בתרא פח ע"א. מסופר שם על רב ספרא שהתייחס להחלטה שגמר בליבו כדבר מחייב. וכך כתב שם המאירי: 'ואם הוא ירא שמים ורוצה לצרף מחשבתו למעשה, ר"ל: לקיים דברים שבלב עד שיהא נכלל במדת דובר אמת בלבבו – קנה מדין זה אף על פי שלא קנה בדיני אדם".
2.רמ"א, חו"מ סי' רד סעי' יז.
